תוספות רי"ד/ביצה/לג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

כי פלגיי ביבשתא מאן דאסר אמר לך אל נתנו עצים אלא להסקה פירש כר' יהודא דאסר לסמוך הקדירה בבקקעת ומאן דשרי' כר' שמוען דמתיר ואיכא דאמרי ביבשתא כולא עלמא לא פליגי דשרי וכר' שמעןן סביר אלהו ולא פליגי אלא ברטיבא דמאן דאסור דהא לא חזי להסקה ואפי' ר' לא שמעון מודה ומאן דשרי דחזי להיסק גדול ומאן דאסר היסק גדול לא שכיח והילכתא יבישא שרי ורטיבא אסור. כתב המורה הך הילתא אליבא דאית ליה מוקצה איקבע אבל אנן כר' שמעון סבירא לן בין במקצה בין בדבר שאינו מתכוון וכר' יהודא דמכשיר אוכל נפש בין חוזרא ובן סמיכת קדירא והקפת חביות ומררותא וקידרא וכל האמוראין שאסרו את אלו למעלה תלמידי רב היו ורב הוה סבר לה כר' יהודא במקצה ואנן קיימא לן כר' שמוען ואינו נראה לי זה הפסק של מורה דאע"ג דקיימא לן כר"ש ע"כ לא שרי ר' שמעון אלא ביבישא דומיא דבקעת לסמוך בה את הקדרה אלב ברטיבא דלא חזיא להסקה ואי משום דחזי להיסק גדול היסק גדול לא שכיח ובזה פסק תלמודא דברטיבא אסור משום דהיסק גדול לא שכיח והקפת חביות ומדורתא וקידרא והתיר באלה ר' שמעון שאין טעמם בעבור מקצה אלא משום דהוה אהל עראי דדמי לבנין דאליבא דכ"ע אסירי: