תוספות רי"ד/נדרים/כא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

מאן תנא ארבעה נדרים התירו חכמים ר' יהודא משום ר"ט הוא דאמר לא ניתנה נזירות אלא להפלאה. פי' התם משום דנזיר על תנאי אע"פ שנתקייים התנאי אינו נזיר וה"נ על תנאי נדרו שהמוכר נדר שאם יפחות מן הסלע יהא אסור עליו כקונם ואף ע"פ שנתקיים התנאי ופיחת לו נדרו מותר וכן הלוקח וקס"ד השתא בעבור זה היא מותר מפני שבעת שנדר לא ידע שיפחות לו שלבו הי' בסלע ואחרי שראה שלא יכול למכרו לו בסלע נתרצה ליתן לו בשלשה דינרים שכך דרך המוכר תחלה הוא סבור למכור ביוקר ואם יתן לו אדם פחות אינו מתרצה וכשמנסה ורואה שאינו יכול למכור כרצונו מזלזל ומוכר כאשר יכול ומפני שלא ידע את לבו מתחלה אין שם הפלאה ובעבור זה מתירו אבל לרבנן דפליגי עלי' דר"ט אע"פ שבעת נדרו לא ידע לכשמתקיים תנאו יהא אסור ומהדר אפי' תימא רבנן מי קתני רצו דמשמע עכשיו נתרצו שניתן רוצין קתני דמשמע משעה שנדרו כך היו רוצין בשלשה דינרים ולא נדר כ"א אלא לזרז את חבירו ולא הי' פיו ולבו שוין: