שו"ת מהרי"ק/קו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  20 ביולי 2020
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


'''אל ''' חמד בחורים הנחמד ידיד נפשי הר"ר שמואל דבר"זיגל יצ"ו אשיב על שאלותיו כי יקרו לי דבריו ואולם בדרך קצרה רק בראשי הפרקים מפני ביטול בית המדרש בין חברים מקשיבים המקשיבי' ללמוד יחד כהיום הזה ומצורף ידעתיו חכם ומבין מדעתו ועליו נאמר תן לחכם ויחכם עוד. ראשונה על אשר שאל ידיד על דבר כתיבת שם הבחור בגט והקדים לומר ששמע שמתחילה נקרא שמו יחיאל ושוב הסבו שמו לרפאל ידע ידיד כי הדברים בהפ' לפי מה שאומר לי אבי הבחור עצמו דאדרבה מתחילה נקרא שמו רפאל בשם זקנו ושוב חלה ונקרא שמו יחיאל ומ"מ דבר {{ממ|א}} פשוט הוא לפי הנרא' לע"ד דמאח' שמקומכם שהוא מקום הנתינה לא הוחזק שם יחיאל כלל אלא שם רפאל כאשר נראה מתוך כתב ידיד יצ"ו שיש להקדים שם דבמקום הנתינה דהיינו רפאל ואפילו היתה הכתיב' במקום אחר ושם היו מכירין בשם האחד לבד כל שכן וכ"ש בהיותו נכתב ונתן במקום אחד ושם מכירין שם רפאל ולא שם דיחיאל וכן יש לכתוב אנא רפאל דמתקרי יחיאל המכונה פו"אה כמו שכתבו התוספות וס"ה וסמ"ג והמרדכי ועל כי קוראין אותו פו"אה ונסתפק ידיד יצ"ו אם הוא יוצא משם רפאל כלומר בקצור השם ידע ידיד יצ"ו כי נקרא כן על שם משפחתו ואם כן דבר פשוט הוא שיש לכותבו בגט בלשון המכונה כיון דהוי לשון לעז כמו שכתב רבינו פרץ. ואשר כתב ידיד כי שמות הרבה נקראו לעירו והכריע הוא לפי סברתו לכתוב השם המיוחד לה בלשון לט"ין וגם הביא הלכה למעשה על זה אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אבל נראה לע"ד מתוך דברי רבינו יעקב שהשיב בתשובה כאשר היא כתובה על ספר הישר ששם הקבועה לה בין העברי הוא העיקר שהרי בתשובה המתחלת נפלאת ממני ורחוקה דעת החיצונים כתב וז"ל ועל שלא כתבו שם המומר אתה פוסלו בדבר הזה נראת כמלקט שבלי' מעמק רפאים לפי שאם נכתב בשם המומר היה פסול יותר כו' עד וכמה מומרים גרשו נשותיהם ומעולם לא כתבו אלא שם יהדותו דרובא ישראל הכי קרו ליה כו' עד והניח כנויין שרוב גוים קוראין כן שרוב קריאות שם של גוים אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש וכו' עד וגם ראיתי בעיני גט חתנו של הנדיב רבי יעקב פרנס זצ"ל שהמיר שהיה כתוב בו שמעיה המכונה ולד"מן ושמו של גיות היה גו"ט ש"לוף ולא נכתב בו כלל כי חלילה מלהזכירו בתורת משה וישראל עכ"ל רבינו יעקב שהשיב לרבינו יוסף ז"ל הרי לך בהדיא דאזלינן בתר רוב קריאות ישראל ולא בתר הכותים ותלה הטעם משום שמכח ישראל הוא מגרש וסיים דחלילה להזכיר שם כיתות בתורת משה וישראל ואולם ידעתי היות לבעל הדין פתחון פה לדחות ראיה זו קצת ולומר דודאי השם שמורה על גיותו בתורת משה הוא דאין להזכיר בתורת משה וישראל שהרי ישראל יקפידו לקרא עצמם בשם הזה. אבל בשם העיר אז לא יפול בו החלוק בין דת משה לדת אחרת רק על דרך הסכמת הלשון ואם יהיה ישראל בונה עיר ידוע הוא כי ישר בעיניו לקרא לה כאמינצי"אה שהוא לשון לטי"ן כמו פיי"נצי שהוא שם העברי מכל מקום לכאורה אין לחלק בכך דמאחר שנתקן דלא לייתי למטעי באחר ששמו כשמו ושמה כשמה יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפירסום הכותים לא מעלה ולא מוריד כמו שכתב ר"ת לעיל שרוב קריאות שם של גוים אינו רוב ועוד תדע שכן הוא שהרי השיב רבינו יצחק בר' אברהם ומביאה המרדכי בפרק בתרא דגיטין ח"ל ומה שקורין בוריי"ש נראה בעיני דכיון שמתוך מקום דירת האיש ומקום כתיבת הגט מוכיח כו' עד ומה על נהר י"יר ואנו כותבין על נהר ק"ייר כיון שאין שום אות בלשון לעז כך שוה היו"ד כמו הקי"ף וכו' וכן נהר שי"נא שכותבים ש"נא בלא יו"ד כך לשונם לומר שנ"א כי גם בלשונינו אומרים אותו לפעמים עכ"ל רי"צבא. הרי לך שנפל הספק בשם העיר ובשם הנהר מתוך החלק הלשון ולא הכריע מכח לשון הלטי"ן כלל באחד מהם וגם לא הזכירו כלל והנה דבר ידוע הוא שלשון הלאטי"ן מסכים לאחת משתי החלוקות ואפילו הכי לא חש להביא ממנו ראיה כלל כדפירשתי לעיל הטעם וכדכתב ר"ת וא"ת שלשון הלטי"ן לא כדברי זה ולא כדברי זה כל שכן שיקשה לפי דבריך שהיה לו להניח זה וזה ולתפוס לו לשו"ן הלטוי"ן שהרי כתבת וז"ל ואם באנו לכתוב שם לע"ז הרבה שמות נקראו לו ואין לדבר סוף עכ"ל:
'''אל ''' חמד בחורים הנחמד ידיד נפשי הר"ר שמואל דבר"זיגל יצ"ו אשיב על שאלותיו כי יקרו לי דבריו ואולם בדרך קצרה רק בראשי הפרקים מפני ביטול בית המדרש בין חברים מקשיבים המקשיבי' ללמוד יחד כהיום הזה ומצורף ידעתיו חכם ומבין מדעתו ועליו נאמר תן לחכם ויחכם עוד. ראשונה על אשר שאל ידיד על דבר כתיבת שם הבחור בגט והקדים לומר ששמע שמתחילה נקרא שמו יחיאל ושוב הסבו שמו לרפאל ידע ידיד כי הדברים בהפ' לפי מה שאומר לי אבי הבחור עצמו דאדרבה מתחילה נקרא שמו רפאל בשם זקנו ושוב חלה ונקרא שמו יחיאל ומ"מ דבר {{ממ|א}} פשוט הוא לפי הנרא' לע"ד דמאח' שמקומכם שהוא מקום הנתינה לא הוחזק שם יחיאל כלל אלא שם רפאל כאשר נראה מתוך כתב ידיד יצ"ו שיש להקדים שם דבמקום הנתינה דהיינו רפאל ואפילו היתה הכתיב' במקום אחר ושם היו מכירין בשם האחד לבד כל שכן וכ"ש בהיותו נכתב ונתן במקום אחד ושם מכירין שם רפאל ולא שם דיחיאל וכן יש לכתוב אנא רפאל דמתקרי יחיאל המכונה פו"אה כמו שכתבו התוספות וס"ה וסמ"ג והמרדכי ועל כי קוראין אותו פו"אה ונסתפק ידיד יצ"ו אם הוא יוצא משם רפאל כלומר בקצור השם ידע ידיד יצ"ו כי נקרא כן על שם משפחתו ואם כן דבר פשוט הוא שיש לכותבו בגט בלשון המכונה כיון דהוי לשון לעז כמו שכתב רבינו פרץ. ואשר כתב ידיד כי שמות הרבה נקראו לעירו והכריע הוא לפי סברתו לכתוב השם המיוחד לה בלשון לט"ין וגם הביא הלכה למעשה על זה אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אבל נראה לע"ד מתוך דברי רבינו יעקב שהשיב בתשובה כאשר היא כתובה על ספר הישר ששם הקבועה לה בין העברי הוא העיקר שהרי בתשובה המתחלת נפלאת ממני ורחוקה דעת החיצונים כתב וז"ל ועל שלא כתבו שם המומר אתה פוסלו בדבר הזה נראת כמלקט שבלי' מעמק רפאים לפי שאם נכתב בשם המומר היה פסול יותר כו' עד וכמה מומרים גרשו נשותיהם ומעולם לא כתבו אלא שם יהדותו דרובא ישראל הכי קרו ליה כו' עד והניח כנויין שרוב גוים קוראין כן שרוב קריאות שם של גוים אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש וכו' עד וגם ראיתי בעיני גט חתנו של הנדיב רבי יעקב פרנס זצ"ל שהמיר שהיה כתוב בו שמעיה המכונה ולד"מן ושמו של גיות היה גו"ט ש"לוף ולא נכתב בו כלל כי חלילה מלהזכירו בתורת משה וישראל עכ"ל רבינו יעקב שהשיב לרבינו יוסף ז"ל הרי לך בהדיא דאזלינן בתר רוב קריאות ישראל ולא בתר הכותים ותלה הטעם משום שמכח ישראל הוא מגרש וסיים דחלילה להזכיר שם כיתות בתורת משה וישראל ואולם ידעתי היות לבעל הדין פתחון פה לדחות ראיה זו קצת ולומר דודאי השם שמורה על גיותו בתורת משה הוא דאין להזכיר בתורת משה וישראל שהרי ישראל יקפידו לקרא עצמם בשם הזה. אבל בשם העיר אז לא יפול בו החלוק בין דת משה לדת אחרת רק על דרך הסכמת הלשון ואם יהיה ישראל בונה עיר ידוע הוא כי ישר בעיניו לקרא לה כאמינצי"אה שהוא לשון לטי"ן כמו פיי"נצי שהוא שם העברי מכל מקום לכאורה אין לחלק בכך דמאחר שנתקן דלא לייתי למטעי באחר ששמו כשמו ושמה כשמה יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפירסום הכותים לא מעלה ולא מוריד כמו שכתב ר"ת לעיל שרוב קריאות שם של גוים אינו רוב ועוד תדע שכן הוא שהרי השיב רבינו יצחק בר' אברהם ומביאה המרדכי בפרק בתרא דגיטין ח"ל ומה שקורין בוריי"ש נראה בעיני דכיון שמתוך מקום דירת האיש ומקום כתיבת הגט מוכיח כו' עד ומה על נהר י"יר ואנו כותבין על נהר ק"ייר כיון שאין שום אות בלשון לעז כך שוה היו"ד כמו הקי"ף וכו' וכן נהר שי"נא שכותבים ש"נא בלא יו"ד כך לשונם לומר שנ"א כי גם בלשונינו אומרים אותו לפעמים עכ"ל רי"צבא. הרי לך שנפל הספק בשם העיר ובשם הנהר מתוך החלק הלשון ולא הכריע מכח לשון הלטי"ן כלל באחד מהם וגם לא הזכירו כלל והנה דבר ידוע הוא שלשון הלאטי"ן מסכים לאחת משתי החלוקות ואפילו הכי לא חש להביא ממנו ראיה כלל כדפירשתי לעיל הטעם וכדכתב ר"ת וא"ת שלשון הלטי"ן לא כדברי זה ולא כדברי זה כל שכן שיקשה לפי דבריך שהיה לו להניח זה וזה ולתפוס לו לשו"ן הלטוי"ן שהרי כתבת וז"ל ואם באנו לכתוב שם לע"ז הרבה שמות נקראו לו ואין לדבר סוף עכ"ל:

תפריט ניווט