שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קיב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
'''שאלה''' זה כמו ארבעים שנה כאש' בא יעקב איש וביתו ממלכות פורטוגאל אל מלכות תורגמה לחסות תחת כנפי השכינה והם היו מבני אנוסי המלכות הנז' ובבואם אל מלכות תורגמ' נתיישבו בעיר שאלוניקי ושם צוה ה' את הברכה וזיכה ה' את יעקב בבנים זכרים עוסקים בתורה שם הא' ראובן ושם הב' שמעון וזה כמו חמשה שנים הלכו אנשים מעיר אחרת והוליכו את ראובן הנז' להיות ביניהם מרביץ תורה ושם היה איש א' מתושבי העיר שהיה מחזיק עצמו ליודע ודורש ועברה עליו רוח קנאה ושנאה וגמר בדעתו שלא לבא על ראובן הנז' כי אם בעלילות דברים באומרו כי שמע אומרים שראובן הנז' היה פסול לדון בדיני חליצה ובכל דינים שבתורה כי הגם שאביו היה מבני האנוסים אשר בפורטוגאל אמו לא מבנות האנוסים היא כי אם מבנות הגוים וכן הוא אומר בכל מקום אשר הוא שם עד שמחמת זה יצא רינון וחשד בעיר אשר ראובן יושב בקרבה למרביץ תורה עד שכמעט יש קצת אנשים שלבם נוקפים ורוצים לדעת מה יהיה משפט ראובן ומעשהו האם יש ממש בקול זה להוצי' את ראובן הנז' מחזקתו ולפוסלו לדון בדיני חליצ' ובכל דיני' שבתורה או שמא אין בקול זה ממש ואת"ל דהא ודאי ומלתא דפשיט' שאין בקול זה כדאי וספק להוציא ראובן הנז' מחזקתו מטעמים רבים עדיין יש לנו לדעת מה יהיה משפט האיש המוציא דבה ומרנן אחרי ראובן הנז' דוברים עליו תועה ומעשהו על הכל יורנו מורנו המור' לצדקה ולו תהיה צדקה ע"כ:
 
'''שאלה''' זה כמו ארבעים שנה כאש' בא יעקב איש וביתו ממלכות פורטוגאל אל מלכות תורגמה לחסות תחת כנפי השכינה והם היו מבני אנוסי המלכות הנז' ובבואם אל מלכות תורגמ' נתיישבו בעיר שאלוניקי ושם צוה ה' את הברכה וזיכה ה' את יעקב בבנים זכרים עוסקים בתורה שם הא' ראובן ושם הב' שמעון וזה כמו חמשה שנים הלכו אנשים מעיר אחרת והוליכו את ראובן הנז' להיות ביניהם מרביץ תורה ושם היה איש א' מתושבי העיר שהיה מחזיק עצמו ליודע ודורש ועברה עליו רוח קנאה ושנאה וגמר בדעתו שלא לבא על ראובן הנז' כי אם בעלילות דברים באומרו כי שמע אומרים שראובן הנז' היה פסול לדון בדיני חליצה ובכל דינים שבתורה כי הגם שאביו היה מבני האנוסים אשר בפורטוגאל אמו לא מבנות האנוסים היא כי אם מבנות הגוים וכן הוא אומר בכל מקום אשר הוא שם עד שמחמת זה יצא רינון וחשד בעיר אשר ראובן יושב בקרבה למרביץ תורה עד שכמעט יש קצת אנשים שלבם נוקפים ורוצים לדעת מה יהיה משפט ראובן ומעשהו האם יש ממש בקול זה להוצי' את ראובן הנז' מחזקתו ולפוסלו לדון בדיני חליצ' ובכל דיני' שבתורה או שמא אין בקול זה ממש ואת"ל דהא ודאי ומלתא דפשיט' שאין בקול זה כדאי וספק להוציא ראובן הנז' מחזקתו מטעמים רבים עדיין יש לנו לדעת מה יהיה משפט האיש המוציא דבה ומרנן אחרי ראובן הנז' דוברים עליו תועה ומעשהו על הכל יורנו מורנו המור' לצדקה ולו תהיה צדקה ע"כ:


'''תשובה'''  
'''תשובה'''  


'''המערער''' הזה ראוי לעונשו יען מוציא דבה הוא כסיל והאיש אשר הוציא עליו דבה אתו תלין משוגתו וראובן הוא בחזקת כשר עומד יורה יורה ידין ידין ולא היה צריך להאריך בזה כי הדבר פשוט כמו שאבאר בס"ד אלא הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא תנן במס"ק פ' י' יוחסין הנוש' אשה כהנ' צרי' לבדו' ובגמר' א"ר יודה א"ר זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות אמר רב חמא א"ר ואם קרא עליה ערער צריך לבדוק אחריה ע"כ וערע' פרש"י שראו עליה ב' עדים שמץ פסול ולא שמעידי' עדות גמורה אלא יציאת קול ובפי' סוגיא זאת נתחבטו בה הפוסקים וכלל הדברים שהכל מודים דמיירי בענין הנוגע לכהונה אבל אי ליכא בר כהונה אין צריך לבדוק ומוקמינן לכל ישראל בחזקת כשרות והנה בידי פסק ממורי הגדול כמהר"ר יוסף טאיטצק על בת הישיש דון יודה גדליא שנשארה זקוק' ליבם כי בעלה מת ולא הניח זרע כלל והתירה מורי הנז' בטענה שנמצ' מי שהעיד שהיה לנפטר ן' באישלה דילה מארירה וכת' וז"ל ואם ירצ' המתעקש לומר דשמ' זה הבן שאמרו שהיה לו מגויה לאו מלתא היא דבן סת' מישראלי' משמ' ועוד דאנו מוחזקים בכל בני האנוסי' דמישראל הם וכמ"ש הגאון הר"ר צמח דאית' לן חזק' אלימת' שכל האנוסי' הבאים לעשות תשוב' כשם שמחזיקים אותו שאביו מישראל כך מחזיקי' אותו שאמו מישרא' ואינה גויה עכ"ל וזיכני ה' וראיתי ענין זה בב"י א"ה סי' ג' וז"ל כתב ה"ר שלמה בן הרשב"ץ אם יעיד א' מהאנוסים שאחד מהם מוחזק לכהונה מעלין אותו לקרות בתורה ואין חוששין שמא אמו גויה שכל האנוסים נזהרים מלהתחתן בגוים לא חיישינן למיע' דכל דפריש מרובא פריש עכ"ל וראיתי ושמחתי אם כן למדנו בפי' כי האיש הזה בחזקת כשר עומד יורה יורה ידין ידין הצעיר שמואל די מודינה:
'''המערער''' הזה ראוי לעונשו יען מוציא דבה הוא כסיל והאיש אשר הוציא עליו דבה אתו תלין משוגתו וראובן הוא בחזקת כשר עומד יורה יורה ידין ידין ולא היה צריך להאריך בזה כי הדבר פשוט כמו שאבאר בס"ד אלא הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא תנן במס"ק פ' י' יוחסין הנוש' אשה כהנ' צרי' לבדו' ובגמר' א"ר יודה א"ר זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות אמר רב חמא א"ר ואם קרא עליה ערער צריך לבדוק אחריה ע"כ וערע' פרש"י שראו עליה ב' עדים שמץ פסול ולא שמעידי' עדות גמורה אלא יציאת קול ובפי' סוגיא זאת נתחבטו בה הפוסקים וכלל הדברים שהכל מודים דמיירי בענין הנוגע לכהונה אבל אי ליכא בר כהונה אין צריך לבדוק ומוקמינן לכל ישראל בחזקת כשרות והנה בידי פסק ממורי הגדול כמהר"ר יוסף טאיטצק על בת הישיש דון יודה גדליא שנשארה זקוק' ליבם כי בעלה מת ולא הניח זרע כלל והתירה מורי הנז' בטענה שנמצ' מי שהעיד שהיה לנפטר ן' באישלה דילה מארירה וכת' וז"ל ואם ירצ' המתעקש לומר דשמ' זה הבן שאמרו שהיה לו מגויה לאו מלתא היא דבן סת' מישראלי' משמ' ועוד דאנו מוחזקים בכל בני האנוסי' דמישראל הם וכמ"ש הגאון הר"ר צמח דאית' לן חזק' אלימת' שכל האנוסי' הבאים לעשות תשוב' כשם שמחזיקים אותו שאביו מישראל כך מחזיקי' אותו שאמו מישרא' ואינה גויה עכ"ל וזיכני ה' וראיתי ענין זה בב"י א"ה סי' ג' וז"ל כתב ה"ר שלמה בן הרשב"ץ אם יעיד א' מהאנוסים שאחד מהם מוחזק לכהונה מעלין אותו לקרות בתורה ואין חוששין שמא אמו גויה שכל האנוסים נזהרים מלהתחתן בגוים לא חיישינן למיע' דכל דפריש מרובא פריש עכ"ל וראיתי ושמחתי אם כן למדנו בפי' כי האיש הזה בחזקת כשר עומד יורה יורה ידין ידין הצעיר שמואל די מודינה:




תפריט ניווט