658
עריכות
שם הגדולים/מערכת גדולים/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
הלל וולפוביץ (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
(ל) מהר"ר '''אברהם ברודא'''. בישראל גדול שמו והרביץ תורה בישראל מאוד והי' תלמיד מהג"מ יצחק חריף אב"ד בק"ק קראקא כמ"ש בספר נחלת יעקב שהם על התורה (עי' שפ בהקדמת הבני שהם). והי' ראש ישיבה בק"ק פראג ואב"ד בק"ק מיץ ובק"ק פפד"מ ושמענו מתוקף גדלותו בתורה וחסידות וגדול שקידתו עד יום פטירתו ככתוב בספר תולדות אברהם הנדפס מחדש, ותלמידו היו גאוני ארץ, ושמו הולך בכל העולם והוא מפורסם בכל אשכנז וכמה רבנים בחיבוריהם אומרים מקצת שבחו וכאשר יתנו עדיהן גאוני הזמן בספרו הנדפס אשל אברהם על קצת מס' וכמה שו"ת וחבורים וליקוטים ומכללם ספר קרבן נתנאל להגאון | (ל) מהר"ר '''אברהם ברודא'''. בישראל גדול שמו והרביץ תורה בישראל מאוד והי' תלמיד מהג"מ יצחק חריף אב"ד בק"ק קראקא כמ"ש בספר נחלת יעקב שהם על התורה (עי' שפ בהקדמת הבני שהם). והי' ראש ישיבה בק"ק פראג ואב"ד בק"ק מיץ ובק"ק פפד"מ ושמענו מתוקף גדלותו בתורה וחסידות וגדול שקידתו עד יום פטירתו ככתוב בספר תולדות אברהם הנדפס מחדש, ותלמידו היו גאוני ארץ, ושמו הולך בכל העולם והוא מפורסם בכל אשכנז וכמה רבנים בחיבוריהם אומרים מקצת שבחו וכאשר יתנו עדיהן גאוני הזמן בספרו הנדפס אשל אברהם על קצת מס' וכמה שו"ת וחבורים וליקוטים ומכללם ספר קרבן נתנאל להגאון | ||
(לא) מהר"ר אברהם ברודו. אחד מרבני קונשטאנדינא ושקיל וטרי עם הרב פ"מ, חיבר ברכת אברהם דרשות ועלה לעה"ק ירושלים ת"ו בזמן רבינו מהר"א יצחקי והוא חותם בראש וכן הוא בהסכמת עין יוסף מציעא והיתה מנוחתו בעיר הקדש ירושלים תוב"ב וביום שמועתו בקונשטנדינא אפטר עלוי הרב דת ודין רב עמנו גם מקום ללון. | |||
(לב) מהר"ר אברהם בכ"ר ברוך. הובאה תשובתו בתורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' פ"ו. | |||
(לג) מהר"ר אברהם ברך מגוריציא. (עיין חסד לאברהם בח"ב). | |||
[לד] מר רב אברהם גאון. הוזכר בתשובת רב שרירא גאון אשר הובאה בספר יוחסין. | |||
וראה זה חדש שלא מצינו בתנאים שבמשנה והברייתא תנא ששמו אברהם וגם באמוראים לא מצאתי כעת בספר יוחסין. כי אם באמוראים מייתי תני אברם. גם שם יצחק בתנאים שבמשנה לא יש מי ששמו יצחק אך בברייתא ובזהר הקדוש יש ובאמוראים הרבה יש ששמם יצחק ובשם יעקב יש זכר במשנה ובברייתא והרבה בש"ס, ומהגאונים ואילך נשתרבבו שמות אברהם יצחק ויעקב בגאונים וברבנים ובכל המון ישראל עד היום הזה. וגם באות מ"ם להלן (עיין רב משה גאון) הבאתי שמצאתי בכ"י מי שהפליא שלא היה בתנאים ואמוראים מי שנקרא משה עד הגאונים ע"ש. | |||
ודע שהרב המבי"ט בח"א סי' רעו כתב דאין ראוי להעלות שום שם אדם או נח או שם ועבר שאין להעלות שם אלא מאברהם ואילך. והנקרא בשם יפת וכיוצא בו מאשר קדמו לאברהם אינו בכלל (בשם) מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. ושם כתב לה"ר אליעזר דאין שמו על שם אליעזר עבד אברהם דהוא ארור ולא מסקינן בשמייהו אלא שמו הטוב על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה עכ"ד. ומ"ש דהוא על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה כלומר ואף ע"ג דבשם עצמו נקרא מי שהוא ארור אין לחוש כיון דאיכא צדיק שנקרא בשם זה. וכ"כ התוס' פ"ק דשבת דף י"ב ע"ב משם ר"י דאטו אם אחד רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ע"ש. אך מצאה החקירה מקום לנוח על משה רבינו ע"ה איך קראו אליעזר כיון דאליעזר היה ארור דאף ע"ג דהוא לא כיון שיהיה על שם אליעזר עבד אברהם וטעמו ונימוקו עמו כי אלהי אבי בעזרי, מ"מ מאי דאמרינן דלא מסקי בשמייהו היינו הגם שאינו קורא על שמם וגם יש לו טעם בשם. | |||
והיה אפשר לומר דהיכא דהשם עצמו הוא טוב נאה ויאה לא משגחינן אם אדם רשע נקרא בשם זה והכא דשם אליעזר הוא טוב מאד ופתרונו דהמקום הי' בעזרו לכן משה רבינו קרא אליעזר והרב המבי"ט לא הוצרך לזה בנדונו ויפה אמר שנקרא על שם בנו של משה רבינו ע"ה אבל למשה רבינו ע"ה עצמו אפשר לומר כאשר אמרנו דהשם עצמו הוא טוב. | |||
וכזה ראיתי בשו"ת בשמים ראש חדשות מעתה ומיחסים אותם להרא"ש ושאר גדולים שכתב בס' ק"ץ וז"ל ובעיקר השאלה כיצד קורין ישמעאל אין אנו צריכים לדברי המדרש שישמעאל עשה תשובה דכל ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים השם ניתן מעצמו לקרות, אבל בשם כעור או שאין לו הוראה נעימה מתוך שנתלבש בה רשע סימנא מילתא היא עכ"ל. הרי שהרב ז"ל פריק שפיר לישמעאל דהשם נאה ויש לו הוראה נעימה וה"ה לאליעזר כדאמרן. וראיתי שם בכסא דהרסנא שהגי' על זה וז"ל אי קשיא דשם במדרש נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכן ודאי שהרי יצחק ורבקה קראוהו כן והכתוב מודיענו זאת ודאי לסימן דבר הגון הוא. ונראה דרבינו לא בא לתרץ זה כי אין שאלה על השלילה איהו לא בא אלא לסלק הקושיא בשם ישמעאל איך מסקינן בשמיה עכ"ל. ומ"ש דרבינו לא בא לתרץ זה וכו' לא נהירא דכל עצמו בא על התלמיד הלץ אשר טען בקוראו רבי ישמעאל למה אין קורין ר' עשו. ובדברי תורה כתיב ענה כסיל הגם שצוה לדחות התלמיד ההוא שדרכו להתלוצץ ע"ש. אמנם נראה דרבינו בדבור א' השיב הכל ואמר דשם כעור או שאין לו הוראה נעימה וכו' ושם עשו אין בו הוראה נעימה הגם דאינו שם כעור דעשו היינו נעשה ונגמר כמו שפירש"י ואין בזה נעימה ולא כמו שעלתה על דעתו של המגיה הנזכר דנעשה ונגמר אינו מורה שיהיה רע או טוב, אלא שהוא משונה משאר ילדים. ואדרבה כל שינוי רע ותו ק' עליו שהוא שאמר שראה המדרש ושם נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכתב ג"כ שיצחק ורבקה קראוהו כן בשתים לא עלתה לו, דהרי אמרו בב"ר פ' מ"ג ויקראו שמו וגו' הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון וכו' אף אנא קורא לבני בכורי שם כה אמר ה' בני בכורי ישראל עכ"ל ועמ"ש הרב יפ"ת שם ובפירש"י. ונראה שהעולם קראוהו עשו וכיון שהשם עצמו אינו כעור וה' שם שמות בארץ נתרצו יצחק ורבקה ע"ה במה שקראוהו מרבית העם בלידתו ונזדמן בפי כלם שם הזה, ולמפרע נודע ה' משפט עשה שקראוהו כן, דרמז הא שוא שבראתי בעולמי ועל שהעם קראוהו כן אמר אתון קריתון וכו'. | |||
ואחרי כותבי יצאו עוררין על ספר זה כמ"ש לקמן במערכת בי"ת ע"ש. ומתוך הדברים אפשר לומר דלא נאמר לא מסקינן בשמיהו אלא כשהוא רשע אבל הכא אליעזר הי' צדיק ואמרו פ"ג דיומא אליעזר זקן ויושב בישיבה הי' ואפילו תימא שהי' ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה כלומר שהוא עצמו הי' צדיק וחכם ודאי מסקינן בשמיה וקשה על הרב המבי"ט איך החליט שלא מסקינן בשמיה אם לא שבן משה רבינו ע"ה נקרא כן. וכ"ש דאמרו רז"ל שיצא מכלל ארור ויש אומרים שנכנס בחיים לג"ע כידוע מרז"ל. | |||
ועוד אפשר אף לסברת הרב מבי"ט דלא מסקינן דאמרו רז"ל כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה אומר אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה וכו' ואמר יהי רצון דיצא זה מחלצי הה"ד ושם האחד המיוחד אליעזר. וא"כ שאני הכא דמשמיא מיהב יהבי לי' כמעט שם אליעזר וכיוצא כתבו תוספות ישנים ביומא והריטב"א שם משם התוס' דשאני ישמעאל דה' קראו כן עיי"ש ואין כאן מקום להאריך. | |||
מעתה הבה נא אבא לדברי הרב המבי"ט דאין להעלו' שם אלא מאברהם ואילך והנקרא בשם קודם אברהם אינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' והדבר קשה על הרב שיאמר כן מדעתו בלי שום סמך מרז"ל או מקבלת הגאונים ואלו הי' אומר בדרך עצה טובה החרשנו אבל לגזור אומר שאינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' זהו דבר קשה והעולם נוהגים בהפך קראו בשמותם אדם נח שם מהללאל וכיוצא. והנה הרב כנה"ג ביו"ד סי' סר"ה הביא דברי הרב המבי"ט הנזכר וכתב עליו ואני תמי' שהרי מצינו באמוראים רבי בנימין בר יפת וח"ו שאביו של רבי יפת פרץ גדר חכמים וזכה לבן גדול בתורה ובחסידות כר' יפת עכ"ל. ובספר מכשירי מילה כתב ויש להרגיש על דבריו דיפת לא מצינו שהיה גדול בתורה ולעולם אימא לך דאבי יפת לפי שפרץ גדר לא זכה לבן תלמיד חכם אבל יפת גופיה דנקי מחטא זכה לבן גדול בתורה כר' בנימין ובבר"י כתב דכיוצא יש להעיר מעקביא בן מהללאל ואף בדבריו יש לפקפק כמ"ש על הרב החבי"ב עכ"ל. ואשתמיט מיניה דהרב ספר יוחסין מנה ר' יפת אביו של ר' בנימין בכלל האמוראים ע"ש וידוע דהרב ספר יוחסין גדול כחו ובקי מאד בש"ס ובמדרשים ועליו סמך הרב כנה"ג כמו שכמה פעמים מביא ראי' ממנו. ועוד נ"ל דהי' טעות קולמוס להרב כנה"ג או למעתיק והי' רצונו לכתוב ואני תמיה שהרי מצינו באמוראים ר' יפת אביו של ר' בנימין בר יפת ואגב שיטפיה דהרב ז"ל או מהמעתיק כתב כמו שכתוב לפנינו. ומאי דכתבתי אני הדל בברכי יוסף דיש להעיר כיוצא מעקביא בן מהללאל היינו דמסתמא מהללאל הי' גדול בתורה ועוד דכיוצא כתבתי ור"ל איך בני העיר לא הודיעו לאביו. שוב ראיתי בס' סדר הדורות שפקפק קצת על הרב ס' יוחסין שמנה ר' יפת בכלל האמוראי' דהול"ל ר' בנימין בר' יפת. ואין זו ראי' דאשכחן ר' אליעזר בן פדת ור' פדת היה אמורא כמ"ש ביבמות קי"ד והרב ס' יוחסין ואין להאריך בזה וכיוצא אשכחן דכוותי', והרי רשב"י מצינו בזוהר שאמר יוחאי חברנא. וכן אמרי' רבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעאי תלמיד רבי אליעזר פ"ק דסוכה ואם כן אין להוכיח מר' בנימין בר יפת דהוה ליה למימר ר' בנימין בר' יפת ואין להאריך. ובספר קורא הדורות כתב שהיה חכם חסיד מקובל תלמיד מהרח"ו ז"ל ושמו ר' יפת ע"ש דף מ"ב ע"א ודוק היטב כי קצרתי. | |||
ובסדר הדורות דף קע"ה ע"ב מביא שחיבר כמה חבורים גדולים הר' יפת הלוי ע"ש. | |||
(ועדיין לא הונח לנו מדברי הרב המבי"ט) דקפסיק ותני ומפי עצמו אמרה, ואלו היה אומר משם רז"ל או שקיבל מקבלת רבותיו החרשנו, אבל הרב ז"ל כ' סתם כאלו הם דבריו מדעתו וזו היא שקשה כמ"ש בעניותי לעיל ועיין מה שכתבתי ע"ז בקונטרס יוסף אומץ סוף סי' י"א בס"ד. | |||
איברא דיש מקום לצדד דודאי כך קיבל או יש סמך מחז"ל מאשר גזר אומר בפשיטות דאינו בכלל מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו ואגב שיטפיה לא אמר אומר עיקר מטרין ושרש הדבר אלא שיקשה ממנהג העולם קראו בשמותם בנים יולדו אדם יפת מהללאל וכיוצא כמ"ש שם ולא עוד אלא דיפת ומהללאל נמצאו בימי התנאים והאמוראים כאשר כתבתי שם. | |||
וכלפי מה שצדדנו שהרב המבי"ט לאו מדנפשי' אמרה אלא קיבל זה מרבותיו ברם עיקר שרשוהי מרז"ל יש לתת טעם לדבר במ"ש מז"ה בפי' המשנה כ"י פ"ג דנדרים והבאתיו אני הדל בכמה מקומות והוא מספרי המקובלים כי קודם דור הפלגה היו כל הנשמות וכו' יוצאות מאוצר א' ומדור הפלגה שנבחר אברהם אע"ה וכו', ומה שהעירותי אני הדל בזה בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' מ"ו כבר ישבתי בקונטרס שמחת הרגל פסח דף י"ח ע"ב. ועלה בידינו דראשית תבואת ישראל הוא מאברהם אע"ה ואילך ויש טוב טעם כי ילד יולד זה שמו אשר יקראו מזמן אברהם אע"ה ואילך דבו היה מתחיל שם עם ישראל. | |||
ומה טוב ומה נעים מה שארז"ל דאין קורין אבות אלא לשלשה אברהם יצחק ויעקב אבותינו ע"ה דאוצר אומת ישראל הוא אוצר בפ"ע מאברהם אע"ה ואילך ולכן אין קורין אבות לא קודם ולא אחר כך כי הם האבות ומאבות יצאו התולדות. | |||
ומ"ש למעלה על תשובת בשמים ראש וההג"ה אשר שם, בקונטרס יוסף אומץ סי' הנזכר הבאתי מאמרי רז"ל מב"ר ותנחומא ובארתי הדבר ע"ש ודוק. | |||
(לה) הרב מהר"ר אברהם גאטיניו. תלמיד הרב כרם שלמה חיבר ס' נחמד מדרושי' בפלפול הוא ס' טירת כסף וספר צרור הכסף משו"ת, והרביץ תורה בתלמידים שלמים וכן רבים בעיר תהלה שאלוניקי יע"א. | |||
(לז) מה' אברהם גאלאנטי. הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בס' שבחי האר"י זצ"ל והוא הי' מגדולי תלמידי רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל וחיבר ס' ירח יקר פי' הזוהר, כי רב פירושו כשמש בגבורתו והוא אור יקר והוא חיבר פירושו כמו ירח שמקבלת הארה מהשמש מנגה נגדו ולא נדפס, אך נדפס על ס' בראשית ס' זהרי חמה והוא קצור פי' הרב בספר ירח יקר וקצרו ותקנו מז"ה מהר"א אזולאי ז"ל כמ"ש כבר (עיין זהרי חמה) ונדפס ס' קינת סתרים ונקרא קול בוכים פי' הרב מהר"א הנזכר לאיכה כידוע. וי"א כי הרב מהר"א הנזכר אחיו של הרב המוסמך מהר"ם גאלאנטי תלמיד מרן ז"ל המחבר שו"ת ושמעתי מרב א' ז"ל שקבלה בידו שהרב מהר"א הנזכר היה עשיר ובנה מממונו חצר מירון ששם ציון הרשב"י ור' אלעזר ור' יצחק זי"ע (ועיין אור החמה, אור יקר, זהרי חמה בח"ב). | |||
(לז) רבינו אברהם הגדול. מביאו המרדכי ובתשובות מהר"ם (ד"פ) דף קי"א ע"ג. | |||
(לח) הרב אברהם גדיליא. (עיין חבר הקיני בח"ב): | |||
(לט) מהר"ר אברהם גירון. (עיין מקרא סופרים ותקון סופרים בח"ב). | |||
(מ) מהר"ר אברהם ראב"ד מק"ק גלונא. (עיין זרע אברהם בח"ב). | |||
(מא) הרב אברהם דיל ויקייו. (עיין לקוטי אורות בח"ב). | |||
(מב) מהר"ר אברהם ויטמונד. (עיין אהבת חסד בח"ב). | |||
(מג) רבינו אברהם זוטרא. מביאו הרא"ם על רש"י וריש פ' טהרה מקדימו לרבינו הלל. ונראה שפי' תורת כהנים כמו רבינו הלל ואינו מוכרח. | |||
(מד) מהר"ר אברהם זכות. (עיין מה' יצחק אבוהב). | |||
(מה) מהר"ר אברהם זכשן. חמיו של הרב האגור והזכירו סימן בשמת. | |||
(מו) מהר"ר אברהם לבית חזן. יש לו תשובה כ"י בס' זרע אנשים כ"י. | |||
(מז) הרב המקובל מה' אברהם חזקוני. (עיין זאת חקת התורה ושתי ידות בח"ב). | |||
(מח) הרב החסיד כמה' אברהם חיון. (עיין שלמי ציבור בח"ב). | |||
(מט) הרב אברהם חיון. (עיין אמרות טהרות בח"ב). | |||
(נ) מהר"ר אברהם ן' חנניא. תלמיד ותיק למהרימ"ט חמיו של הרב החסיד מהר"ם הלוי נזיר. חיבר בית אברהם קונטרס עצום ורב על עיגונא וס' על שרשים וכללי הש"ס ומדות חכמים וש"ת רבות שקיל וטרי עם הרב פני משה. | |||
(נא) מהר"ר אברהם ן' טוואה. חיבר שו"ת ונדפסו בסוף התשב"ץ וכותב על הרמב"ן ועל הרשב"ץ אדוני זקני והוא מרבני אלגזאייר כאשר יראה הרואה בתשובותיו הנזכר. | |||
(נב) מהר"ר אברהם טייב. (עיין בני יוסף, זרע יצחק בח"ב). | |||
(נג) מהר"ר אברהם טריויס צרפתי. חיבר ס' ברכת אברהם על דיני נט"י והסכימו על הדפסת הספר מרן מהר"י קארו ומהר"ר אליה הלוי ומה' אהרן מטראני דודו של הרב המבי"ט תלמיד מהר"י פאסי ומזכירו מרן בב"י. ומהר"א טריויס הנזכר כתב שם שהיה מגזע רש"י. ושטיל וטרי עם מהר"ר ישראל בן הרא"ם. ומהר"א הנזכר בר פלוגתיה דמהרלנ"ח ומהרד"ך. | |||