90,717
עריכות
מנחת חינוך/צא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''להביא ביכורים כו'.''' | '''להביא ביכורים כו'.''' בדיני ביכורי' יש עוד מ"ע בפרשת תבא ווידוי ובמצוה תמ"ט מבואר שם איסור אכילתן אך כאן מצות עשה הבאת ביכורים ומבואר במסכת ביכורים ובר"מ פ"ב מביכורים ונבאר בקיצור בעזה"י. מ"ע להביא ביכורים והוא פרי ראשון כו' משבעת המינים היינו חטה כו'. ומ"ש הרהמ"ח ולפי הדומה ע' פירש"י פ' תבא שכתב נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חטה כו' מה להלן מז' המינים שנשתבחה בהם א"י אף כאן שבח א"י שהם ז' מינים ועיין בספרי ובס' זרע אברהם מפלפל בזה וידוע דבכלל שני מינים חטה ושעורה יש עוד ג' מינים כוסמין וש"ש ושיפון דיי"ח בפסח וחייב בחלה דהוי לחם ואינו מבואר אם חייבין הג' מינים בביכורים כיון דג' מינים הוי מין חטים ושעורים כמבואר בחלה ופסחים או לא ע' מס' פסחים דל"ו ע"ב תוס' ד"ה אוציא חטים ושעורין כו' לגי' מהרש"א דכל ה' מינים חייבין בביכורים ובפ"י השיג על מהרש"א וכ' דדוקא חטים ושעורין חייבים אבל לא הג' מינים הנכללים ע"ש הטעם. וגם כת' כיון דאינו מן המובחר א"ח בביכורים ע"ש והר"מ והרהמ"ח סתמו הדברים. ואם הביא חוץ מז' המינים לא נתקדשו כלל וגם מז' מינים אם הביא שלא מן המובחר כגון מתמרים שבהרים ומפירות שבעמקים וכו' לא נתקדשו כלל כר"י במנחות ער"מ. והנה הר"מ והרהמ"ח סתמו וכתבו דמ"ע להביא ביכורים כו' נראה דאין חילוק בין שנה לשנה דאפילו בשמיטה חייב בביכורים דהו"ל לפרושי ועפירש"י עה"ת פרשה זו בפסוק ראשית ביכורי כו' כת' אף השביעית חייבת בביכורים לכך נא' כו' הרי מפורש בדבריו דאף שנת השמטה חייב בביכורים ובודאי מצא כן באיזה בריית' ועיין באוה"ח פ' תבא ד"ה אשר כ' בפי' הפסוק דשנת השמיטה אין בה הבאת ביכורים לפי שאינה שלו אלא מופקרת לכל ע"ש ולא זכר כלל מפירש"י שכ' בפירוש להיפוך ולהוציא דין מפסוק בלי קבלת חכמינו זכרונם לברכה קשה מאוד ובפרט שהר"מ והרהמ"ח סתמו הדברים דנראה שבכ"ע חייב ורש"י כת' להדיא כן מאן ספין לחלוק עליהם ומכ"ש בלי ראי' רק מפשט הכתוב. ועיין בכורות י"ב ע"ב דבהמת שביעית פטורה מן הבכור' דלאכלה א"ר ולא לשרפה ובכור אימורים לגבוה סלקי ופריך הש"ס מהא דתנן האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה ח"מ ואמאי חייב בחלה כיון דמטמאת בת שרפה היא לאכלה א"ר ולא לשרפה ומשני שאני גבי חלה דכתיב לדורותיכם אם כן כאן גבי ביכורים כיון דמטמאי בת שרפה היא וגרע מחלה טמאה דאסור להסיק אפילו תחת תבשילו עיין כאן בר"מ פ"ב הי"ט וכאן לא כתיב לדורותיכם אם כן אפשר מה"ט פטור מביכורים אך באמת לפי מסקנת הש"ס שם דפריך ולגמר מיני' ומשני דשם גבי חלה עיקרה לאכילה רק אם אירע שנטמאת היא בשריפה וכאן גבי בכור עיקרו לשריפה ע"כ לא גמרינן מחלה ע"ש אם כן גבי ביכורים דדמי לחלה דעיקרם לאכילה רק אם נטמאו הם בשריפה שפיר ילפינן מחלה דהוי שפיר לאכלה אם כן לא נפטר מביכורים מה"ט. ואפשר דלא נוכל למילף ביכורים מחלה דמה לחלה שכן טובלת וח"מ אם אכל טבל משא"כ ביכורים דאינם טובלים ע"ש בתוס' ד"ה הכא כו' אם כן פטור מביכורים מה"ט וד"ז צל"ע ודעת רש"י להדיא דחייב ע"כ צ"ע. | ||
'''ודין ''' ביכורים יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה או רימון כו' שביכרה קורא לה שם וא"צ לקרוא לה שם אחר תלישה ואפילו קודם שנגמר הפרי מהני ק"ש ואם לא הפריש במחובר מפריש בתלוש וביכורים אין להם שיעור מן התורה רק מדרבנן צ"ל אחד מששים והרוצה לעשות כל שדהו ביכורים עושה ודינים אלו מבוארים בר"מ כאן באריכות. ונ"פ דאף לאחר הבאת ביכורים לירושלים דנאסרו לזרים כמבואר לקמן מכל מקום בודאי מהני שאלה כיון דקדשי בדיבור פה כמו תו"מ והקדישות דמהני שאלה ה"נ מהני שאלה. אך לאחר הנחה בעזרה זה תלוי אם בקרבנות מהני שאלה לאחר זריקה וכבר הבאתי בח"ז ואין כאן מקומו על כל פנים ז"ב דמהני שאלה בביכורים. אך אם נשאל ונעשו חולין למפרע חייב בתו"מ דבתחלה היו פטורין דביכורים פטורים מתו"מ כמבואר בש"ס ור"מ וז"פ. ואין מביאין ביכורים משקים ובודאי לא נתקדש כלל אך יין ושמן דעת הר"מ דמביאין ולא חילק כלל וסובר דבכ"ע מביאין ובכ"מ מביא ירושלמי דמתרץ על המשניות דמס' תרומות ומס' חלה דסתרי אהדדי דיש חילוק אם בצרן מתחלה לכך מביאין יין ושמן ואם לא בצרן מתחלה לכך אף יין ושמן אין מביאין ובכ"מ עמד ע"ד הר"מ שלא חילק בזה. וא' הנוטע וא' העולה מאליו חייב בביכורים ונוטע בתוך שלו והבריך בתוך של חבירו או לר"ה או להיפך כיון דאין כל הגידולין מקרקע שלו פטור דכתיב אדמתך וכן הלוקח אילן א' כיון דאין לו קרקע אינו מביא ביכורים וע' עוד דינים בר"מ. הכלל דצריך הגידולים להיות מקרקע שלו וער"מ ותראה עוד כמה דינים. | '''ודין ''' ביכורים יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה או רימון כו' שביכרה קורא לה שם וא"צ לקרוא לה שם אחר תלישה ואפילו קודם שנגמר הפרי מהני ק"ש ואם לא הפריש במחובר מפריש בתלוש וביכורים אין להם שיעור מן התורה רק מדרבנן צ"ל אחד מששים והרוצה לעשות כל שדהו ביכורים עושה ודינים אלו מבוארים בר"מ כאן באריכות. ונ"פ דאף לאחר הבאת ביכורים לירושלים דנאסרו לזרים כמבואר לקמן מכל מקום בודאי מהני שאלה כיון דקדשי בדיבור פה כמו תו"מ והקדישות דמהני שאלה ה"נ מהני שאלה. אך לאחר הנחה בעזרה זה תלוי אם בקרבנות מהני שאלה לאחר זריקה וכבר הבאתי בח"ז ואין כאן מקומו על כל פנים ז"ב דמהני שאלה בביכורים. אך אם נשאל ונעשו חולין למפרע חייב בתו"מ דבתחלה היו פטורין דביכורים פטורים מתו"מ כמבואר בש"ס ור"מ וז"פ. ואין מביאין ביכורים משקים ובודאי לא נתקדש כלל אך יין ושמן דעת הר"מ דמביאין ולא חילק כלל וסובר דבכ"ע מביאין ובכ"מ מביא ירושלמי דמתרץ על המשניות דמס' תרומות ומס' חלה דסתרי אהדדי דיש חילוק אם בצרן מתחלה לכך מביאין יין ושמן ואם לא בצרן מתחלה לכך אף יין ושמן אין מביאין ובכ"מ עמד ע"ד הר"מ שלא חילק בזה. וא' הנוטע וא' העולה מאליו חייב בביכורים ונוטע בתוך שלו והבריך בתוך של חבירו או לר"ה או להיפך כיון דאין כל הגידולין מקרקע שלו פטור דכתיב אדמתך וכן הלוקח אילן א' כיון דאין לו קרקע אינו מביא ביכורים וע' עוד דינים בר"מ. הכלל דצריך הגידולים להיות מקרקע שלו וער"מ ותראה עוד כמה דינים. | ||