רב פעלים/ב/אורח חיים/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''שאלה. ''' נשאלתי מחכם אחד, והוא, מי שהוא מחלל שבת בפרהסיא, או מי שאוכל מאכלות אסורות נבילות וטריפות לפני עדים ישראל כשרים, או מגלח זקנו בתער או שאר עבירות דאורייתא, אם מצטרף לעשרה בתפלה לענין קדיש וקדושה, והנה מצינו שכתב מרן ז"ל סי' נ"ה סעיף י"א וז"ל עבריין שעבר על גזרת הציבור, או שעבר עבירה, אם לא נדוהו נמנה למנין עשרה, משמע מזה דבשאר עבירות מצטרף למנין עשרה, ובש"ע יו"ד סי' ב' סעיף ה' כתב וז"ל, מומר להכעיס וכו', או שהוא מומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסיא, או שמומר לכל התורה כולה, אפילו חוץ משתים אלו דינו כגוי, א"כ נמצא דודאי מומר לחלל שבתות בפרהסיא אינו מצטרף למנין עשרה כיון שהוא כגוי, אבל אם מומר לעבירה אחת כמו אוכל נבילות או מגלח בתער, כיון שאינו להכעיס מצטרף למנין עשרה, וכ"כ הגאון אש"א סק"ד מומר לע"ז וחלול שבת או להכעיס בדבר אחד הרי הוא כגוי ואינו מצטרף, ובסעיף י"א עבריין מצטרף מיירי לתיאבון הא לאו הכי לא עכ"ל, והרדב"ז ח"ג סי' תט"ו כתב וז"ל, ואינו אלא במומר לעבירה אחת, דהיינו מילה, דהוי כישראל לכל דכר, מזמן עליו ומצטרף לעשרה, ועיין בתשב"ץ ח"ג סוף סי' שי"ט שכתב וז"ל, ומי שאינו רוצה לקיים מצות תפלה רשע ופסול לעדות ואינו עולה למנין עשרה, וצ"ל כיון שאינו מודה בתפלה עצמה משו"ה אינו מצטרף, אבל אם הוא עובר עבירה אחת דוקא והיא לתאבון מצטרף לעשרה, כיון שהוא רוצה להתפלל כן נראה לכאורה, מיהו אם עובר כמה עבירות, הגם שאינו מחלל שבת בפרהסיא, בודאי דזה הוי מומר לכל התורה, ואינו מצטרף. ובספר בית עובד הבין דהרשב"ץ חולק על הרדב"ז, שפסק דגם מומר לעבירה אחת אינו מצטרף, מיהו לכאורה יש לומר כמ"ש, גם מדברי הש"ע משמע דבעבירה אחת מצטרף, ולכן במטו מיניה דמעכ"ת שיעיין בזה, וישיב לנו, ע"כ דברי החכם השואל נר"ו: