מגן אברהם/אורח חיים/תרמו: הבדלים בין גרסאות בדף

 

{{עוגןמ|ב}} '''א' א' לאכילה.''' ובמיימוני דפוס מהר"מ הא דכ' או שלקטן א' א' לאכילה פי' דאחר שא"צ לזה ההדס מותר ללקטן לכתחלה לאכילה ואף על גב שמתקן ההדס ממילא הוי דבר שאין מתכוין אבל מי שצריך להדס אף על פי שמלקטן לאכילה הוי פסיק רישי' ואסור וכ"ה בגמ' וכ"כ הרב"י ואף להפוסקים בססי' ש"ך דלא כהערוך ע"ש בב"י מ"מ לצורך מצוה שרי באחר (תוס'):  

{{עוגןמ|ג}} '''ואילך כשר.''' משום דבידו לתקן:  

{{עוגןמ|ד}} '''בכל ענין.''' ובבד"ה כת' ולא משמע לי הכי אלא כל שלא מיעטן לעולם פסול עכ"ל וכנ"ל דהא"ח ס"ל כהירושלמי שמביא בסי' תרמ"ח דחזזית באתרוג כשר בשאר הימים אבל אנן קי"ל דפסול בכל הימים כמ"ש רמ"א בעצמו בסי' תרמ"ט ס"ד דמנומר פסול בכל ז' א"כ ג"ז פסול דהא איתא בגמרא בהדיא דענוים ה"ל כמנומר ואפשר דס"ל דלמסקנא אין הטעם משום מנומר אלא כשהוא בב' וג' מקומות אבל כשהוא במקום א' אין הטעם משום הדר אבל האמת יורה דרכו דגם במקום א' הטעם משום הדר דאל"כ מאיזה טעם יפסול ודברי רמ"א צ"ע לכן אין להקל:  

{{עוגןמ|ה}} '''ירוקים הם כשר.''' ול"ד לולב שהתם הלבנ' קודם דלבן הוא בטבעו:  

{{עוגןמ|ו}} '''כשילבינו פניהם.''' אחר שיפרכו בצפורן (מ"ב סי' י"ז):  

{{עוגןמ|ז}} '''כשר אפי' כו'.''' משום שענפיו חופין ראשו [הרא"ש]:  

{{עוגןמ|ח}} '''במקום שאפשר.''' וב"ח כתב דביבש ראשו אפי' א"א באחר אין לברך עליו, ע"ש:  

{{עוגןמ|ט}} '''נוטלו.''' ק"ק דבכל הפסולים דינא הכי כמ"ש ססי' תרמ"ט: