קובץ על יד החזקה/תפילה/י: הבדלים בין גרסאות בדף

'''חוזר לתחילת ברכה שטעה בה.''' רבינו פסק כשיטת התוספות והרי"ף אבל הרז"ה מיישב פירש"י מקושיית הרי"ף מהא דשמעון הפקולי הסדיר תפלות י"ח לפני ר"ג על הסדר ומסיים וכדאי רבינו האי ורש"י לסמוך עליהם והא דקשה קושיית התוס' בד"ה אמצעיות כו' ותניא וכן בהלל וכן בק"ש כו' ראיה זו יש לדחות דהא בק"ש גופא אם הקדים פרשה לפרשה אינו חוזר כמו שפסק הרמב"ם פ"ב מה' ק"ש ועיין ברבי' יונה ומ"ש שם דמש"ה הביא הרי"ף ראייה אחרת מהא דאמרינן גבי מגילה אם השמיט קורא פסוק אחד צריך לחזור מאותו פסוק ואמרינן התם וכן בתפלה וכן בק"ש משמע אפילו בדיעבד וגם ראייה זו יש לדחות דאדרבה מדהזכיר גם ק"ש ובק"ש כ"ע מודים דא"צ לחזור אלא מריש אותה פרשה ושוב א"צ ואינו דומה למגילה דכולה מגיל' חדא פרשתא היא וצ"ע אמאי פסק בש"ע סי' קכ"ו דלא כדעת רש"י ורבי' האי והרז"ה ואמאי לא חשו לספק ברכה:

'''מי ששכח כו' חוזר לבה"ש כו'.''' וכתב הכ"מ דר' האי גאון כ' דחוזר בש"ת דהכי אמרינן בירושלמי ודעת רבינו דירושלמי פליג אגמרא דידן כו' וז"ל הרא"ש פ' ת"ה סי' י"ד וא"ת הא אמרינן לקמן פ' א"ע בעו מיניה ר"ח מר"ש טעה בזו ובזו מהו וא"ל חוזר לראש פי' שתקנו הבדלה בתפלה ועל הכוס כשטעה בתפלה אומרה על הכוס וא"צ לחזור להתפלל ואי טעה על הכוס חוזר ומתפלל ה"נ כיון שטעה ולא הזכיר בשומע תפלה היה לו לחזור לראש לברכת השנים ושמא יש לחלק דש"ה די"ח ברכות כולן כתפלה אחת הן ולא אטרחוהו רבנן לחזור לראש כמו גבי הבדלה שנתקנה על התפלה ועל הכוס תרי עניני נינהו עכ"ל ועפי"ז תבין דברי הכ"מ וטעם הרמב"ם וטעם רבינו האי גאון:

'''אבל ערבית כו' אינו חוזר.''' והא דקתני בברייתא שבת דף כ"ד ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר"ח כו' ערבית שחרית ומנחה כו' אם לא אמר מחזירין אותו צריך לומר דלא קאי ערבית על ר"ח אלא אאידך ולשיטת הסוברים דוקא בליל ראשון אין מחזירין אבל לא בליל שני כמ"ש התוס' בלא"ה א"ש ועיין במרדכי במסכת שבת. ואפשר עוד לומר דלמ"ד תפלת אבות תקנום ויעקב תיקן תפלת ערבית והוכיחו התוספות בברכות דף כ"ו ע"ב ד"ה יעקב שהתפלל ערבית ביום וא"כ אז הוא זמן קידוש החודש וא"כ אין חילוק בין ערבית לשחרית ואנן הא קיימ"ל כנגד איברים ופדרים שקרבים בלילה ואז אין זמן קידוש החדש מש"ה אין מחזירין בערבית וברייתא דשבת מצי אתיא כברייתא דתפלות אבות תקנום:

'''טעה כו' וא"צ לחזור.''' בגמרא ברכות דף ל"ג טעה בזו ובזו חוזר ומתפלל ורבינו השמיט דין זה עיין ב"י או"ח סימן רצ"ד שתמה עליו וגרסינן בירושלמי ברכות פ"ה הלכה ב' ר"י בשם שמואל אמרה בכוס אומרה בתפלה פי' הפ"מ אע"ג דהבדיל בכוס צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה והיינו ע"פ מה דאמרינן טעה בזו ובזו ופירש הרא"ש ור' יונה דטעה בזו דלא הבדיל בתפלה וטעה נמי בזו פי' שטעם מידי קודם שהבדיל על הכוס והרמב"ם סובר דלדידן דקיי"ל טעם מבדיל ליתא לדין דטעה בזו ובזו ולכך השמיטו ובש"ע דפסק להך דינא דטעה בזו ובזו אע"ג דקיי"ל טעם מבדיל הוא כמו שכתב רבי' יונה דעכ"פ קנסינן ליה מפני שאכל קודם הבדלה צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה ובחידושי רשב"א כ' גם אם עשה מלאכה קודם שהבדיל בכוס ג"כ טעם מיקרי ולא הזכרוהו הפוסקים משמע דלא ס"ל ובזה יכולים לסמוך על הרמב"ם:

'''חוזר ומתפלל תפלה שלישית כו'.''' כתב הרא"ש בשם רבינו האי דאע"ג דקאמר בגמרא קשיא כיון דלא קאמר תיובתא לא נידחת מהלכה דטעמא דמסתבר הוא דכיון דאבדיל בשניה גלי דעתיה שזו היא לחובת שעתא ולכך ראשונה לא עלתה לו ומטעם שהקדים התשלומין לחובת שעתיה ואי לא אבדיל בשתיהן עלתה לו ע"כ. ונראה דהתלמודא דמק' למימרא כמאן דלא צלי כו' היינו דאינו קאי על מי שלא התפלל מנחה בשבת אלא הכי קאמר דע"כ מוכח דמהדרינן ליה אם שכח במ"ש להבדיל בתפלה דאל"כ אמאי לא נחשבה לראשונה לשל חול דלא היה ס"ל להמקשה כיון דאבדיל בשניה גלי דעתיה דזו היא לחובת שעתיה אבל כיון דבגמרא אמר קשיא ולא תיובתא ס"ל להאלפסי ורבינו כמ"ש הרא"ש ובזה סרה קושיית מהרש"א בתוס' ד"ה טעה ע"ש ודו"ק: