90,717
עריכות
קובץ על יד החזקה/דעות/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ג == | == ג == | ||
'''אמרו חכמים שלש עבירות וכו' ואין לו חלק לעוה"ב וכו'.''' | '''אמרו חכמים שלש עבירות וכו' ואין לו חלק לעוה"ב וכו'.''' הכ"מ הראה מקום בפ' יש בערכין דף ט"ו וצ"ע דשם לא מצינו דאין להם חלק לעוה"ב והלא מבואר דלכל ישראל יש חלק לעוה"ב ואין לך דבר שאינו מועיל תשובה וכמ"ש רבינו פ"ג מהל' תשובה הל' ה' ו', אמנם דברי רבינו מבוארים ע"פ מה דגרסינן בירושלמי מס' פאה פ"א ד' דברים שהן נפרעים ממנו בעוה"ז וקרן קיימת לו לעוה"ב ואלו הן עבודת כוכבים ג"ע וש"ד עבודת כוכבים מנין כתיב הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מה ת"ל עונה בה מלמד שהנפש נכרתת ועונה בה, וכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו וכו', ג"ע מנין ואיך אעשה הרעה הגדולה, ש"ד מנין ויאמר קין גדול עוני מנשוא, ולה"ר גדול מכולן לא אמר גדול ולא גדולה ולא הגדולה אלא גדולות כדכתיב לשון מדברת גדולות וסבר רבינו דודאי יש להן חלק לעוה"ב אבל לא יזכו לזה בסובלן יסורין בעוה"ז ולא יוה"כ מכפר עד שסובלין עונשין גם בעוה"ב ואח"כ זוכין וכ"מ דאמר גדול מהן לה"ר פי' שסובל יותר עונש אבל ודאי תשובה מהני וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ויש דברים אבק לה"ר.''' | '''ויש דברים אבק לה"ר.''' אמרינן במס' ב"ב דאין אדם ניצל וכו'. וכתב רש"א שם א"כ למה יענש כיון שטבע האדם כן וכתב דלא לחנם אמרו מלת אדם דיש לאדם להתבונן בשכלו ולהלך בדרכי ה' תמיד ולכוין מעשיו לעלות במדרגה גדולה כמ"ש רבינו בהל' יסוה"ת שיש לאדם כח לעלות במדרגה גדולה. וזה נראה בפירוש הקרא יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך פי' אם תרצה להיות במדרגה יותר מאדם פרטי ע"י מה תוכל לעשות ע"י שתמיד הוצק חן בשפתותיך דהיינו תורה דדיה ירווך בכל עת כמ"ש רבינו סוף הל' איסורי ביאה שעי"ז ניצל מיצה"ר וזוכה למדרגה גדולה: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''המספר לה"ר בפני חבירו וכו'.''' | '''המספר לה"ר בפני חבירו וכו'.''' כתב הכ"מ בגמ' דערכין דף ט"ו אמר רבא כל מלתא דמתאמרא באפי מריה לית ביה משום לישנא בישא אמר אביי כ"ש חוצפא ולישנא בישא. ויש לתמוה על רבינו למה פסק דלא כרבא ע"כ וע"ש בעין יעקב דגרסינן ר"פ במקום אביי, וגם בלא"ה י"ל דהא התוס' כתב שם ד"ה כל מלתא וכו' דדבר שהוא לקנטר הוי לה"ר והיינו דברי קנטוריא ובזה אפילו רבא מודה והא דלא ביאר רבינו דבנורא בי פלניא דבפניו מותר י"ל דס"ל לרבינו דזה פשוט מסברא דבפניו נראה בכוונתו דלא מכוין ללה"ר כלל ואף אביי לא קאמר כ"ש אלא משום דהיה סברא דרבא בכל לה"ר מיירי דאל"כ מאי קמ"ל פשיטא וע"ז שפיר אקשי, וצע"ק על הכ"מ שלא ירד לזה, ובפירוש כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא לא פירש רבינו כפירוש התוס' ע"ש ודו"ק: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||