ציוני מהר"ן/נזירות/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


== יב ==
== יב ==


'''העביר על ראשו סם שמשיר את השער כו'.''' עי' בלח"מ שכתב לא ידענא מהיכן הוציא זה, ועי' מש"כ בזה במרה"פ בירושלמי. אבל בספרי זוטא והובא בילקוט פ' נשא איתא לפי שנאמר קדוש יהיה יגדל בקדושה אל יעבור בתער ובמספרים אל יתלוש ואל ימרוט ואל יחוף באדמה ואל יתן סמנין בעשה ומניין בל"ת אמרת תער לא יעבור אל ראשו אין במשמע בל"ת אלא התער אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אבל אומר אני מה התער שהוא בעבירת שער בכלי כו' דבר אל בני ישראל ריבה התולש והמורט ואמרת אליהם ריבה המשפשף באדמה שיירתו מצות עשה החופף באדמה והנותן סמנין ע"כ. ועי' בס' או"מ ובס' ברכ"ר:
'''העביר על ראשו סם שמשיר את השער כו'.''' עי' בלח"מ שכתב לא ידענא מהיכן הוציא זה, ועי' מש"כ בזה במרה"פ בירושלמי. אבל בספרי זוטא והובא בילקוט פ' נשא איתא לפי שנאמר קדוש יהיה יגדל בקדושה אל יעבור בתער ובמספרים אל יתלוש ואל ימרוט ואל יחוף באדמה ואל יתן סמנין בעשה ומניין בל"ת אמרת תער לא יעבור אל ראשו אין במשמע בל"ת אלא התער אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אבל אומר אני מה התער שהוא בעבירת שער בכלי כו' דבר אל בני ישראל ריבה התולש והמורט ואמרת אליהם ריבה המשפשף באדמה שיירתו מצות עשה החופף באדמה והנותן סמנין ע"כ. ועי' בס' או"מ ובס' ברכ"ר:


== כ ==
== כ ==


'''המטמא את הנזיר כו'.''' בתוספתא דמכות פ"ג המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע"פ שהמלביש מזיד ומטמא מזיד חייב היו שניהם שוגגין פטור המקיף פאת ראשו של חבירו שניהם חייבין בד"א שהיו שניהם מזידים אבל אם היו שניהם שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ע"כ. והכ"מ לקמן פ"י מהל' כלאים הל"א כתב שנראה דהתוספתא זו כתובה בטעות ואינה מכוונת בדברי רבינו שם והב"ח ביו"ד סי' ש"ג כתב דרבינו מפרש דברישא ה"פ אע"פ שגם המלביש מזיד ומטמא מזיד אפ"ה הלבוש והנטמא חייב בלבדו והמלביש פטור ולא דמי למקיף פאת ראשו של חבירו דבשניהם מזידין שניהם חייבים דשאני הכא דכתיב לא תקיפו בלשון רבים אבל הכא דכתיב בלשון יחיד לא תלבש לא יטמא אע"ג דקרינן לא תלביש כו' אין שניהם חייבין אע"פ ששניהם מזידין אלא הלבוש בלבד והנטמא בלבד הוא דחייב, אלא דלפ"ז צריך להגיה בסיפא שניהם שוגגין שניהם פטורים אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף ואין לחלק ביניהם אלא בשניהם מזידין דבמקיף שניהם חייבים ובמלביש הלבוש חייב והמלביש פטור ומזה נובעין דברי רבינו בה' כלאים ע"ש ע"כ. ולפ"ז מש"כ רבינו דהמטמא את הנזיר אם היה הנזיר מזיד הנזיר לוקה מבואר כן בתוספתא לפ"מ שפי' הב"ח אך מש"כ הב"ח להגיה בסיפא דתוספתא אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף צ"ע דהא בטומאת נזיר אם היה הנזיר שוגג אף שהמטמא מזיד כ' רבינו בכאן דשניהם פטורין ואדרבה בדקדוק לא כ' התוספתא בבא זו לעיל כמו בסיפא במקיף דא"כ היה כולל גם במטמא את הנזיר ובאמת בזה אם היה הנזיר שוגג והמטמא מזיד שניהם פטורין ודברי הב"ח צ"ע:
'''המטמא את הנזיר כו'.''' בתוספתא דמכות פ"ג המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע"פ שהמלביש מזיד ומטמא מזיד חייב היו שניהם שוגגין פטור המקיף פאת ראשו של חבירו שניהם חייבין בד"א שהיו שניהם מזידים אבל אם היו שניהם שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ע"כ. והכ"מ לקמן פ"י מהל' כלאים הל"א כתב שנראה דהתוספתא זו כתובה בטעות ואינה מכוונת בדברי רבינו שם והב"ח ביו"ד סי' ש"ג כתב דרבינו מפרש דברישא ה"פ אע"פ שגם המלביש מזיד ומטמא מזיד אפ"ה הלבוש והנטמא חייב בלבדו והמלביש פטור ולא דמי למקיף פאת ראשו של חבירו דבשניהם מזידין שניהם חייבים דשאני הכא דכתיב לא תקיפו בלשון רבים אבל הכא דכתיב בלשון יחיד לא תלבש לא יטמא אע"ג דקרינן לא תלביש כו' אין שניהם חייבין אע"פ ששניהם מזידין אלא הלבוש בלבד והנטמא בלבד הוא דחייב, אלא דלפ"ז צריך להגיה בסיפא שניהם שוגגין שניהם פטורים אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף ואין לחלק ביניהם אלא בשניהם מזידין דבמקיף שניהם חייבים ובמלביש הלבוש חייב והמלביש פטור ומזה נובעין דברי רבינו בה' כלאים ע"ש ע"כ. ולפ"ז מש"כ רבינו דהמטמא את הנזיר אם היה הנזיר מזיד הנזיר לוקה מבואר כן בתוספתא לפ"מ שפי' הב"ח אך מש"כ הב"ח להגיה בסיפא דתוספתא אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף צ"ע דהא בטומאת נזיר אם היה הנזיר שוגג אף שהמטמא מזיד כ' רבינו בכאן דשניהם פטורין ואדרבה בדקדוק לא כ' התוספתא בבא זו לעיל כמו בסיפא במקיף דא"כ היה כולל גם במטמא את הנזיר ובאמת בזה אם היה הנזיר שוגג והמטמא מזיד שניהם פטורין ודברי הב"ח צ"ע:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט