פלתי/יורה דעה/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}

{{עוגןמ|א}} יכול וכו' בברייתא תניא ואם שחט במוכני כשירה ותניא אידך פסולה ומשני הא במוכני דיד דכשר הא במוכני דמיא א"א הא והא דמיא כאן כח ראשון כאן כח שני ונ"מ בין ב' תיר' אם דיד לכתחילה אסור או לא ופסק רשב"א כל"ב להקל דיד מותר לכתחילה. ומהרש"ל כתב די"ל תרתי אמת וקושטא דמלתא דאמר הגמרא הך אוקימת' והך אוקמת' והפר"ח כתב דמהכ"ת לאסור הא הוו גזיר' לגזיר' ואין בדבריו ממש דהא חזינא חד אוקמת' בגמ' ס"ל באמת לאסור לכתחילה. וא"כ מה צורך חקירה לטעם האיסור. אבל מ"מ לא הבנתי דברי מהרש"ל דבאמת בגמ' יש לומר כדבריו אבל הברייתא אינו סובל ב' פירושים דאם נפרש במוכני כשרה היינו מוכני דיד ודקתני אסורה היינו דמים מנ"ל להתיר כח ראשון כיון דברייתא סתמא קתני ואם נפרש במוכני מוכני דמים מנ"ל לאסור דיד לכתחילה אבל כך י"ל דעיקר כאוקמתא שניי' רק הא דמוקמינן במוכני כשרה כח ראשון י"ל לאו דוקא כח ראשון רק כל מוכני שאין כח אחר מעורב בו כשרה ודאדם כולו כשרה ודמיא כח ראשון וא"כ במוכני כשרה כולל אדם ומים רק שאין כח אחר מעורב בו ואידך ברייתא דקתני פסולה ג"כ איירי כל שכח אחר מעורב בו אם הרוח סייע למוכני שאדם מסבב ג"כ פסול דלא נעשה הכל מכח אדם כדמצינו גבי הורג נפש אם רוח מבלבלו פטור וה"ה זה תדע דזה ודאי אי רוח מסייע דפסולה א"כ לוקמי הכל במוכני דידי' רק הא דרוח מסייע הא דאין רוח מסייע אלא דהוא היא היינו דמים דכל שכח אחר מעורב בו כמו מים אסור כל שאין כח אחר מעורב כמו סיבב הראשון או מוכני דידי' כשר וא"ש וא"כ אף לאוקימת' שנייה תחילה אסור. וכיון דהוא רק מילתא דלכתחיל' מהכ"ת להקל כיון דהרמב"ם ורא"ש משמע לאסור מהכ"ת להמרות פיהם לכתחילה: