פירוש הרא"ש/נדרים/נט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

'''קונם פירות האלו.''' מפורש למעלה:

'''אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין.''' אלמא אין גידולי היתר מעלין את האיסור דאי מעלין אמאי אסור בגדולין הרי לא אסר עצמו אלא בגוף הפרי ולא בגדולים וניתו גידוליו [ויבטלו] העיקר אלא שמע מינה דלא מבטלי גידולין לעיקר הלכך טעם העיקר מתפשט בגידולין והכל אסור ונהי דלא דמי לשביעית לגמרי דאיסורייהו תלוי בקרקע מכל מקום תערובתו היא ממילא דעל ידי גידוליו מתערבין יחד מעצמן ולא דמי למעשר דאין איסורו כלל כשמחובר לקרקע אלא עד שעת דיגון:

'''הוה ליה כדבר שיש לו מתירין ואינובטל ברוב.''' דאפילו באלף לא בטיל:

'''והרי תרומה דאי בעי מתשיל עלה.''' אף על גב דאי מתשיל עלה הדרא לטבלה מכל מקום מכלל תרומה יצאה ע"י שאלה:

'''ובטלה ברובא דתנן סאה תרומה.''' מברייתא דלעיל הוה מצי לאתויי דקרי בהדיא לתרומה אין לה מתירין אלא דניחא ליה לאיתויי ממתני':

'''שנפלה לפחות ממאה חולין תרקב.''' אין זה לשון המשנה ודרך הש"ס לקצר לשון המשנה ומביא מה שהוא צריך ממנה והא דלא אמרינן תשרף בירושלמי פריך לה אליבא דרבי יוחנן דאמר בפרק כל שעה דמדליקין בחטין של תרומה טמאה דלא חיישינן לתקלה ומשני דדמוע קיל להו לאינשי והכא חייש לתקלה דלמא אתי למיכל מיניה:

'''הא למאה תעלה.''' דאפילו תרומה טהורה עולה באחד ומאה כדיליף לה בספרי מקל וחומר הא דמהדר לאקשויי ולא מקשי מכמה [משניות] ששנו בהם בפירוש שתרומה עולה באחד ומאה משום דכולהו איכא לאוקמינהו בתרומה ביד כהן אבל הכא אסיפא קסמיך דעל כרחך לא ביד כהן הוא:

'''בתרומה ביד כהן דלא מצי למיתשיל עלה.''' כיון דיצאה מרשות ישראל וקיים בה מצות נתינה תו לא מצי לאפקועי שם תרומה מינה על ידי שאלה והרב רבי אליעזר ממיץ פירש דלא מצי למיתשיל עלה שהרי לא קרא עליה הוא שם תרומה משמע דאכהן קאי אבל ישראל שהפרישה מצי מיתשיל עלה וצריך לומר לפירושו דאף על גב דיכול הישראל להחזירה לחולין הוי ליה דבר שאין לו מתירין דלא שכיח כלל שישאל עליה אבל כל זמן שהיא ביד ישראל זימנין דלית ליה תבואה לאכול ומתשיל עלה ומתקן לה ואכיל לה:

'''אימא סיפא אם היתה טהורה תמכר לכהן.''' אלמא אכתי לאו ביד כהן הוא:

'''תמכר לכהן.''' חוץ מדמי אותה סאה ואם נפלה לו מבית אבי אמו כהן אפילו דמי אותה סאה יכול ליקח דשלו היא:

'''אלא אימא בשלמא קונמות מצוה לאיתשולי עלייהו.''' הלכך נקרא דבר שיש לו מתירין דסתמייהו עומדים לישאל:

'''היתר שבהן להיכן הלך.''' ולית ליה דגידולין מבטלין את העיקר: