רמב"ן/בבא בתרא/קלא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

הא ד'''אמר רב יהודה א"ר הכות' כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופא וכן בבנו. ''' מקהו בה רבוותא ז"ל דהא ק"ל כר' יוחנן ב"ב דקנה בלשון ירושה וכ"ש בלשון מתנה דאפי' רבנן מודו דקנה ואפילו כל נכסיו ומחו לה מאה עוכלי ר"ח ורבינו ז"ל הגדול כתבו דהכא בשכתב ומתני' אמר ולא כתב ופר"ח טעמ' דשטר אית לי' קלא וכיון דלאפטרופסות מתכוין ניחא ליה דליפוק עלה קלא כי היכי דלישתמען.<br>וקשיא ליה הא דאמרינן לקמן (קלג,א) אמר רב הונא הכותב כל נכסיו לאחרים אם ראוי ליורשו נוטלין משום ירושה וניחא ליה התם באח בין האחים אי נמי בת בין הבנות וה"ה לשא' כל היורשים דודאי לא אמרו כן אלא כבן ואש' אבל אחר אע"פ שראוי ליורשו בכולהו קנה ואין הלשון הזה מתברר בגמ' שכל כות' שבפרק זה וכן כיוצא כהן אינו אלא נותן.<br>ובתשובה לרבינו האיי ז"ל משמע דקאמי הכין פריק כדכתי' בהלכות ונאמ' נקטו פשוטן של דברים הכא קתני האומר וה"ק הכות' היכא דפקיד מחמת מית' ואמ' יטול כל נכסי פלוני בני או יירש כל נכסי ומת לא אמרינן לא עשאו אלא אפוטרופוס הראשונים מקבלי' כלשון הזה אע"פ שאינו מתחוו'.<br>והר"ר שמואל ז"ל מתרץ דהא דרב יהודה דאמ' בלשון מתנה אבל בל' ירוש' יורש הוא וקנה ולא מצינו לרבנן שמתנתו קיימ' בכל נכסיו בבן בין הבנים וזה מספיק ודברי בעל הלכות נראין כן והדברים נראין כפשוטין דכל בלשון ירושה מפו' ליכא למימר אפוטרופוס הוא וזה שהוצרך רבינו ז"ל לחלק בין כות' לאומ' לא משום לשון ירושה אלא שמשמע משנתנו דבלשון ירושה וכל שכן בלשון מתנה דאפי' לרבנן בלשון מתנה דבריו קיימין ואע"פ שאין פשט לשונו מראה כן.<br>והרב ר' יוסף הלוי אומר הכל תלוי בדעתו של ש"מ דאי אתני ואמ' בהדיא לא בעינן דתיהוי אפטרופ' ומתנה גמורה יהיבנא ליה קני כדר' יוחנן ב"ב ואי קשיא לך הא דאמרינן לקמן (קל"ב א') בשמעתין במעשה דר' יהודה הנחתום וכו' והוינן בה במאי אילימ' בשכיב מרע הא אמרת לא עשאה אלא אפטרופא ולימא ליה התם בדפריש בהדי' וי"א דגבי אשתו אפילו פריש בהדי' לא עשאה אלא אפטרופא אבל בבנו אי פריש הואיל וחבתו של אדם קרובה אצל בנו יעשו כפירושו ודברי הבאי הם אלא י"ל אורח' דתלמוד' הוא למפרך כל דהוא. וניחא ליה לשנויי באשתו ארוסה וגרושה שהוזכרו כאן בפי'.<br>והוי יודע שאפילו לדברי כל המפרשים, הדין דין אמת והכל מודים דאי פריש יעשו כפירושו דהא משום אומדנ' נגעו בה ואי פריש בהדי' פריש והאי דלא דחקיה לאוקומיה מעשה דר' יהודה הנחתום בהכי משום דניחא ליה לשנויי בכל ענין ואפי' בסת' ואורחא דתלמודא לתרוצי במאי דאדכרו בהדי' כגון אשתו ארוסה ואשתו גרושה דאיתמרו הכא וכן מצאתי בתשובה לרבינו האיי גאון ז"ל ודאי איגלי אדעתיה דלא קנויי קנין גמור קא מיכוין קנה לפום מאי דאגלי לן דעתיה ואע"פ כן אין פירוק של הרב ר' יוסף הלוי נכון להעמיד משנתנו כדברי ר' יוחנן בן ברוק' במפרש דוקא משום דכיון דמתני' קשיא אי לא דמוקמת לה בדפרשי' לא הוו מקשים בגמ' כלל מעשה דר' יהודה הנחתום דאיכא למימר בדפריש היא דמי עדיפא ממתני'.