רמב"ן/בבא בתרא/קח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גמ' '''יכול יהא קודם לבן. ''' דקראי שלא כסדרן כתיבי ושרי' להאי לשארו ואפי' מקמי' בן.

'''ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח. ''' כלומר איפוך אנא ואיכא דקשיא והא בהדיא כתיב דקדם בן ובת לאח וכי תימא קראי שלא כסדרן כתיבי הא עד השתא לא קא סלקא דעתך ההוא טעמא דקראי שלא כסדרן כתיבי לא קשיא דאיכא דכותיה בתלמודא טובא דמעיקרא פשיטא ולבסוף מיבעי לי' כדי לפרשה בהדיא ומיהו אפסוקי קראי כולי האי לא אמרינן לקמן אלא בשארו לחוד דשרינן ליה מקודם מקומו משום שאין הכתוב מפ' בו אחר מי בא אבל בן ובת קודמין לאח קרא בהדיא הוא.<br>והרב רבי אברהם בר רבי דוד ז"ל פי' הכי, מה ראית לרבות את הבן שיהא קודם לאב ולהוציא את האח כלומר שהאב קודם לו אנא אמינא אפילו אח קודם לאב דמאי רבותיה דבן מאח.

'''מרבה אני את הבן שיהא קודם לאח שבן קם תחת אביו וכו'. ''' מה שאין כן באח ולא באב.

'''אדרבה מרבה אני את האח. ''' שיהא קודם לאב, ולאו אדרבה יותר מבן קאמר אלא אדרבה יותר מאב, כמו שהבן קודם כך האח קודם ושקולין הן ויבאו שניהם דהא אח נמי קרוב הוא שכן קם תחת אחיו ליבום מה שאין כן באב כלום יש יבום אלא במקו' שאין בן הא יש בן אין יבום וכיון שלא מצינו כח באח שיקום תחת אחיו אלא במקום שאין בן לכך רביתי את הבן מן הקרוב ואין אני מרב' אח בכללו נמצא אביו בכלל שארו ואין קודם לו אלא הקרוב שהוא קרוב מכל צד דהיינו בן וזה קרוב ללשון הרב ז"ל ומתוקן ממנו. <br>וקשיא לן, והא על כרחין אח קודם לאב לא אפשר דאי הכי אב אינו קודם אלא לאחי האב ולא צריכי קרא כדאמרי' בסמוך ואפשר דקושיא היא היאך הכתוב אומר כן ולא דייק כלל. <br>ויש מפרשי' דה"ק: אימא כשם שאב קודם לאח כך יקדו' לבן ואי אפשר לומר כן דא"כ הקרוב מאי אהני לי'.<br>ואני שמעתי דהכי פירושה: ודאי כי איכא בן ואח בן קודם לאח וכי איכ' אב בן ואח נימא שהאב קודם לבן וכל שכן לאח שהוא נדחה מחמת הבן אבל כי איכא אב ואח נימא שהאח קודם שזהו שאמר הכתוב הקרוב קרוב קודם נמצא בן ואב לחודייהו אב קודם אב ואח לחודיה אח קודם והטעם לפי שבמקום שאין בן ראוי האח ליבם הילכך אע"ג דליכא יבום יפה כחו שהוא דוחה את האב אע"פ שאין הבן דוחה אותו ואמר ליה הא לא אפשר הואיל ומצינו שהבן קרוב יותר מן האח שאין לו קורב' אלא מחמת הבן שאין לו אי אפשר לומר שיקדום האב לבן והאח יקדום לאב שאם תאמר האב דוחה לבן כל שכן שידח' את האח ואי אפשר שיקדים לכולן. ועל כרחך האי קרוב קודם מבן הוא דקאמר רחמנא. <br>(לשון אחר:) ומה ראית לרבות את הבן משום הקרוב ולהוציא את האח משום שארו והלא בשניהם מצינו קורב' שקודמין בה לכל אדם והקרוב בשניהם הוא נדרש וכיון שאי אפשר לומר כך שאלו כן אין האב קודם אלא לאחי האב ולא צריך קרא לא תדרוש בן הקרוב להביא אחר אלא הכי קאמר רחמנא ונתתם את נחלתו לשארו שהוא קרוב ולהקדימו לשניהם בא הכתוב שאם משום שארו לא היה קודם אלא לאחד מהם וקא מהדר להקדי' האב לבן אי אפשר שהרי הוא קודמו ליעידה ולשדה אחוזה ובדידיה הוא דקרינ' ביה הקרוב אדרבה באח קרינ' ביה הקרוב שהוא קודם לכל אדם ביבום ואי מן הדין הוא ראוי לקדום לאב וכיון שלדרו' בן אי אפשר על כרחך שארו שהוא הקרוב קאמר רחמנא ולענין ירושה כלום יש יבום הילכך דרשינן הקרוב בן שיש לו צד קריבות שאין אדם קודמו בה כגון יעידה. והדר מקשי גמ' למה לי לתנ' למידק כולי האי ואימ' הקרוב היינו אחין דכל שהוא קרוב מאב משום קרוב אמר רחמנא דקדים ליה וכו'.