ריטב"א/תענית/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


'''פרק ראשון מאימתי'''


{{ניווט כללי עליון}}
מאימתי מזכירין גבור'‎ גשמים מפ'‎ בש"ס דלהכי קרי ליה גבור'‎ גשמי'‎ לפי שיורדין בגבור'‎ שמפתח של גשמי'‎ לא נמסרי'‎ בידי שליח אלא כדי לרדות בהם את הבריו'‎ שחיי בני אדם בעה"ז תלויי'‎ בהם וקבעוהו חכמי'‎ בתחיית המתי'‎ לפי ששקולה כתחיית המתי'‎ שהוא ענין דומה לו שהזרעי'‎ נקברי'‎ תחת הקרקע צומחי'‎ ע"י הגשמי'‎ ויוצאי'‎ בכמה והוא ג"כ לראייה טל תחיית המתי'‎ כדאמר בכתובות ק"ו מחטה לענין שאמר הכתוב ויציצו מעיר כעשב הארץ וגם שבני אדם כשהגשמי'‎ נעצרי'‎ ומזונותיה'‎ נמנעי'‎ הם נחשבי'‎ למתי'‎ והקב"ה מחיה אותם על ידי הגשמי'. ועוד שכל ענין החסדי'‎ שבברכה זו מבטל מערכת הכוכבים ולפי'‎ נקראת ברכת גבורות וכן ענין ירידת גשמי'‎ ולפי'‎ קבעוה בברכת תחיית המתי'‎ וכן תמצא באותה ברכה שמזכיר ג'‎ פעמי'‎ מחיה המתי'‎ והאחרון שבברכה הוא בלבד על תחיית המתי'‎ ממש באמרו ונאמן אתה להחיות מתים וע"ד הנגלה הראשון הסמוך לגבורת הגשמי'‎ הוא על ענין שאמרנו שמחיה בני אדם ע"י הגשמי'‎ שמכין בהם מזונותיהן והשני הסמוך לסומך נופלים הוא על בני אדם שקרב קצם למות והקב"ה מאריך ימיה'‎ וישלח דברו וירפאם. וה"ג שאומר מלך ממית ומחיה הוא על המתים שמתו ממש שהוא מחיה בעה"ז ע"י נביאיו כמתי'‎ שהחיה אליהו ואלישע ועל אותם שמחיה בעול'‎ הנשמות אח"כ אומר על העתיד לבא ונאמן אתה להחיות מתים ועל זה שנינו בברכות מזכירין גבורת גשמי'‎ בתחיית המתים:  
 
'''פרק ראשון מאימתי''' <br>מאימתי מזכירין גבור'‎ גשמים מפ'‎ בש"ס דלהכי קרי ליה גבור'‎ גשמי'‎ לפי שיורדין בגבור'‎ שמפתח של גשמי'‎ לא נמסרי'‎ בידי שליח אלא כדי לרדות בהם את הבריו'‎ שחיי בני אדם בעה"ז תלויי'‎ בהם וקבעוהו חכמי'‎ בתחיית המתי'‎ לפי ששקולה כתחיית המתי'‎ שהוא ענין דומה לו שהזרעי'‎ נקברי'‎ תחת הקרקע צומחי'‎ ע"י הגשמי'‎ ויוצאי'‎ בכמה והוא ג"כ לראייה טל תחיית המתי'‎ כדאמר בכתובות ק"ו מחטה לענין שאמר הכתוב ויציצו מעיר כעשב הארץ וגם שבני אדם כשהגשמי'‎ נעצרי'‎ ומזונותיה'‎ נמנעי'‎ הם נחשבי'‎ למתי'‎ והקב"ה מחיה אותם על ידי הגשמי'. ועוד שכל ענין החסדי'‎ שבברכה זו מבטל מערכת הכוכבים ולפי'‎ נקראת ברכת גבורות וכן ענין ירידת גשמי'‎ ולפי'‎ קבעוה בברכת תחיית המתי'‎ וכן תמצא באותה ברכה שמזכיר ג'‎ פעמי'‎ מחיה המתי'‎ והאחרון שבברכה הוא בלבד על תחיית המתי'‎ ממש באמרו ונאמן אתה להחיות מתים וע"ד הנגלה הראשון הסמוך לגבורת הגשמי'‎ הוא על ענין שאמרנו שמחיה בני אדם ע"י הגשמי'‎ שמכין בהם מזונותיהן והשני הסמוך לסומך נופלים הוא על בני אדם שקרב קצם למות והקב"ה מאריך ימיה'‎ וישלח דברו וירפאם. וה"ג שאומר מלך ממית ומחיה הוא על המתים שמתו ממש שהוא מחיה בעה"ז ע"י נביאיו כמתי'‎ שהחיה אליהו ואלישע ועל אותם שמחיה בעול'‎ הנשמות אח"כ אומר על העתיד לבא ונאמן אתה להחיות מתים ועל זה שנינו בברכות מזכירין גבורת גשמי'‎ בתחיית המתים:  


ובש"ס בעי תנא היכא קאי דקתני מאימתי מזכירין ופירושו הנכון דכל כי האי גוונא שאין חיובו מפורש בכתו'‎ מעיקרא אית ליה לתנא למתני חיובא והדר תני ומנא דתיובא והיינו דבעי'‎ בברכות גבי ק"ש תנא היכא קאי דקתני מאימתי דמעיקרא ה"ל לפרושי חיוב ק"ש דאע"ג דכתיב בשכבך ובקומך ההוא בדברי תורה הוא במשמ'‎ שישנן תמיד ומהדרי'‎ דאקר'‎ קאי שזה מקובל היה וידוע ביניה'‎ דכי כתיב בשכבך ובקומך על חיוב ק"ש הכי נמי אתמהי'‎ היכא קאי דקתני מאימתי דהא מדרבנן הוא וצריך למתני חיוב הזכרה מעיקרא מה שאין כן בסוכה ולולב ושופר שחיוב'‎ מפורש בכתו'‎ ולא הוצרך התנא לשנות אלא הלכותיהן ואמרי'‎ דהת'‎ קאי דתנן מזכירי'‎ גבורת גשמי'‎ בתחיית המתי'‎ והא דתנייה התם משום דמיירי התם בעניני סדור הברכות והתפלות וגם שברכות היא תחל'‎ סדר זרעי'‎ שענינ'‎ תלוי כברכה וגשמי'‎ ואקשי'‎ ולתניי'‎ התם מאי שנא דתנייה והדרי'‎ אלא תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנן ובחג נידונין על המים תנא נמי מאימתי והא ודאי לפום פשטה לא אתיא שפיר האי תירוצא למאי דבעי'‎ היכא תני חיובא דהזכר'‎ גשמי'‎ אבל ודאי דהשתא נמי סביר'‎ לן דעיקר חיובא התם בברכות תניא ליה מטעמא דאמרן אלא דקשיא לן דכיון דההיא בסדר זרעי'‎ והא בסדר מועד לא הוה נטיר ליה עד הכא דלתני השתא מאימתי אי לאו דהכא בסדר מועד הדר תני רמיזא ובחג נידונין על המים ומניה סליק דרגיל בפומא דרבנן כדקתני הכא מאימתי ואע"ג דבתרי מסכתות קיימ'‎ לן אין סדר קים לן שרגילין היו המסכתו'‎ לשנות זו אחר זו ולא בערבוביא ופרשי'‎ בדוכתי אחריני והיינו דנקיטינן בהאי פירוק'‎ בתרא מר"ה סליק ואלו בפירוקא קמא אמר התם קאי ודוק:
ובש"ס בעי תנא היכא קאי דקתני מאימתי מזכירין ופירושו הנכון דכל כי האי גוונא שאין חיובו מפורש בכתו'‎ מעיקרא אית ליה לתנא למתני חיובא והדר תני ומנא דתיובא והיינו דבעי'‎ בברכות גבי ק"ש תנא היכא קאי דקתני מאימתי דמעיקרא ה"ל לפרושי חיוב ק"ש דאע"ג דכתיב בשכבך ובקומך ההוא בדברי תורה הוא במשמ'‎ שישנן תמיד ומהדרי'‎ דאקר'‎ קאי שזה מקובל היה וידוע ביניה'‎ דכי כתיב בשכבך ובקומך על חיוב ק"ש הכי נמי אתמהי'‎ היכא קאי דקתני מאימתי דהא מדרבנן הוא וצריך למתני חיוב הזכרה מעיקרא מה שאין כן בסוכה ולולב ושופר שחיוב'‎ מפורש בכתו'‎ ולא הוצרך התנא לשנות אלא הלכותיהן ואמרי'‎ דהת'‎ קאי דתנן מזכירי'‎ גבורת גשמי'‎ בתחיית המתי'‎ והא דתנייה התם משום דמיירי התם בעניני סדור הברכות והתפלות וגם שברכות היא תחל'‎ סדר זרעי'‎ שענינ'‎ תלוי כברכה וגשמי'‎ ואקשי'‎ ולתניי'‎ התם מאי שנא דתנייה והדרי'‎ אלא תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנן ובחג נידונין על המים תנא נמי מאימתי והא ודאי לפום פשטה לא אתיא שפיר האי תירוצא למאי דבעי'‎ היכא תני חיובא דהזכר'‎ גשמי'‎ אבל ודאי דהשתא נמי סביר'‎ לן דעיקר חיובא התם בברכות תניא ליה מטעמא דאמרן אלא דקשיא לן דכיון דההיא בסדר זרעי'‎ והא בסדר מועד לא הוה נטיר ליה עד הכא דלתני השתא מאימתי אי לאו דהכא בסדר מועד הדר תני רמיזא ובחג נידונין על המים ומניה סליק דרגיל בפומא דרבנן כדקתני הכא מאימתי ואע"ג דבתרי מסכתות קיימ'‎ לן אין סדר קים לן שרגילין היו המסכתו'‎ לשנות זו אחר זו ולא בערבוביא ופרשי'‎ בדוכתי אחריני והיינו דנקיטינן בהאי פירוק'‎ בתרא מר"ה סליק ואלו בפירוקא קמא אמר התם קאי ודוק:

תפריט ניווט