ריטב"א/ראש השנה/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

'''כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות וכו'.''' פי' דבהו שייך דרישה דהוה קדשי מזבח וחמירי:  

'''ועולות ושלמים דקאמר.''' פרש"י שהם עולת ראיה ושלמי חגיגה פי' שבאין לחובה פי' לפירושו דאלו הבאין בנדר ונדבה הא כיילינהו בכלל נדר ונדבה וא"ת אי בעולת ראי' ושלמי חגיגה היכי שייכי רגלים דהא זמנא קביע ליה ואם עבר הרגל ולא חג עליו נאמר מעוות לא יוכל וכו' וי"ל דמיירי כגון דאפריש ליה סתם לעולת ראייתו ושלמי חגיגתו ולא אקרביה דקעבר עליה בג' רגלים דהאי ודאי בר מקרב בכל רגל ורגל הוא. ואיכא דמקשי דהא מרבינן להו נמי מקרא דמוצא שפתיך תשמור ועשית דאוקימנא לקמן בדאפרשיה ולא אקרביה ולאו מלתא היא דהתם בעולות ושלמי נדבה איירי דמכאשר נדרת לה' אלהיך דרשי' ליה:  

'''לה' אלהיך אלו הדמים והערכין והחרמין.''' ומדקא מרבי להו מהכא משמע דס"ל סתם חרמים לגבוה. א"נ בשפי' כן שיהיו לגבוה:  

'''ה' אלהיך אלו צדקות בכורות ומעשרות.''' בכור ומעשר ופסח פי' דבכולהו כתיב בהו שם וקילי מאידך דלעיל ולהכי חשבינן להו בתראי:  

'''חלופי דמאן אי חלופי עולה.''' פי' שהפריש עולתו ואבדה והפריש אחרת ונמצאת שלו ונתכפר בה מקרב קרבה פי' וכיון דבת הקרבה היא אמאי לית בח בל תאחר כשאר קרבנות ואי חלופי חטאת למיתה אזלא פי' דהא מה' חטאות המתות בכפה היא חטאת שנתכפרו {{ממ|בעלי הדין}} [בעליהן] בה או בחליפיה וכיון דלא חזיא להקרבה היכי שייך בה בל תאחר:  

'''כגון שהומם בתוך הרגל וכו'.''' ושמעינן דלר"מ חצי רגל אינו ככל הרגל ומינה נשמע לרבנן שאינו עובר בב' רגלים וחצי עד דעברי ג' שלמים. וה"נ משמע בגמרא י"ט דאמרינן אין מקריבין תודה בפסח מפני חמץ שבה ולא בעצרת מפני שהוא י"ט אלא בחג ואלו בחג היינו חולו של מועד והא קא עבר מקצת הרגל וה"ל ג' רגלים אלא ודאי דלא חשיב ככולי רגל וכדכתבינן התם:  

'''סד"א ה"מ בכור וכו'.''' וא"ת דהא בדהוא קרא גופי' כתיב קדשים וכל נדריך אשר תדור ונדבותיך וי"ל דאפ"ה הוה אמרי' דלא אתקיש למעשר אלא בכור דדמי ליה דלא הוה בר הרצאה ולא קדשים {{ממ|ולא}} [דלא] דמי למעשר הילכך טפי עדיף לן למפרך מאידך דבן עזאי: