90,717
עריכות
ריטב"א/סוכה/לב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
ג"ה כפוף קווץ הוא מלשון קוצים וי"ג כווץ כלו' שעשוי קמטים קמטים ושניהם פסולים מספיק' ורבינו אלפסי ז"ל גורם לתרוייהו: | ג"ה כפוף קווץ הוא מלשון קוצים וי"ג כווץ כלו' שעשוי קמטים קמטים ושניהם פסולים מספיק' ורבינו אלפסי ז"ל גורם לתרוייהו: | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
'''ואימא תרתי כפי דחמרי.''' פי' שאינו יוצא אלא בשני לולבין ומהדרי' כפת כתיב ואימ' חדא כלומר עלה אחת ההיא כף קרו לי': | '''ואימא תרתי כפי דחמרי.''' פי' שאינו יוצא אלא בשני לולבין ומהדרי' כפת כתיב ואימ' חדא כלומר עלה אחת ההיא כף קרו לי': | ||
'''אמר ר"י אמר שמואל שיעור הדס וערבה ג"ט ולולב ד'.''' | '''אמר ר"י אמר שמואל שיעור הדס וערבה ג"ט ולולב ד'.''' פי' זהו שיעורם למטה ואם רצה להוסיף מוסיף כדי שיהא יוצא מן ההדס טפח פי' אפילו עם העלין ור"י אמר שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח וכן הלכה ולעולם אם הוסיף בגובה ההדס והערבה כמה הוא צריך שיצא מן הלולב טפח משדרו והיינו דפירשו לה כל חד מנייהו ולא קאמרי' סתמא לולב ארבע עם העלין או לבד מעלין: | ||
'''גופא שיעור הדס כו'.''' | '''גופא שיעור הדס כו'.''' קס"ד דר' טרפון הדס ד"ט בעי ופריש רב דימי דלעולם שיעורו ג' טפחים אלא שמוסיף בטפחי' דאמה בת ו' טפחים עשה אותם בת ה' ויוסף לכל טפח חומש והוו להו ג' טפחי' של הדס ג"ט וג' חומשין ואקשי' דהא שמואל פסק כר"ט ואכשר להו לעיל בג"ט ופוחת ג' חומשין ול"ל דלא דק לקולא ואסיקנא דר' טרפון הוא פוחת משיעורן של טפחי' שתות דאמ' בת ה' טפחים עושה אותה בת ו' טפחים קטנים נמצאו ג"ט קטנים שנוטל להדס ב"ט ומחצה שהם י' גודלין וכן הלכתא וכי קא' שמואל ג"ט לא דק ולחומרא לא דק. ורבינו אלפסי ז"ל כתב בהלכותיו דברי שמואל כפשטן ואיהו נמי לא דק והו"ל לפרש שהם טפחים קטנים שיש בהם עשרה גודלין ומסתברא דרבי טרפון מודה הוא שאין הלולב מוסיף אלא טפח כדי לנענע בו והא דקאמר והשאר ללולב דזמנין דבעי לי' כוליה אם הוסיף בשיעור ההדס וכדכתיבנא לעיל וי"א שהטפח ההוא ג"כ טפח קטן ונמצא שיעור לולב ד"ט קטנים ואלו היו שלמים היו י"ו גודלין חסר מן הג"ט שהם י"ב שלישי גודל חסר מהם שתות נשארו עשרה שלישי גודל שהם ג' גודלין ושליש גודל נמצא שיש בלולב י"ג גודלין ושליש גודל וכ"כ בתוספות והרב החסיד רבינו יונה ז"ל נתן סימן לדבר מי בעל דברים יג"ש אליהם כי הלולב שאומרים עליו דברים דהיינו ברכת הלולב שיעורו יג"ש שלשה עשר ושליש. ונראין דברי רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל שכתב שלא חלק ר"ט בטפח העודף בלולב כלל ומודה הוא שצריך כדי לנענע בו טפח שלם של ד' גודלין ויש ראיה לדבריו מדאמרי' במס' נדה פרק המפלת חמשה שיעורן טפח וחשיב חד מינייהו שדרו של לולב ואותם טפחים שלמים הם ואליבא דר"ט דהלכתא כותיה דאיהו לא פליג בטפח זה אלא דנקט והשאר ללולב כדברי חכמים נמצא שיעורו של לולב י"ד גודלין כי הג"ט הם קטנים והרביעי הוא טפח שלם וכן עיקר: | ||
ת"ר ענף של עבות וכו' רבא אמר מהכא האמת והשלום אהבו והכי מצינן למימר גבי כופרא אלא דנקט חדא מנייהו ובהכי סגי לן: | ת"ר ענף של עבות וכו' רבא אמר מהכא האמת והשלום אהבו והכי מצינן למימר גבי כופרא אלא דנקט חדא מנייהו ובהכי סגי לן: | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
ה"ג ראב"י אומר ענף עץ עבות עץ שענפיו חופין את עצו ול"ג עץ שטע' עצו ופריו שוה דהא מענף עץ עבות ליכא למדרש הכי שהרי אין בכתוב זכר פרי וגבי אתרוג הוא דדרשינן הכי: | ה"ג ראב"י אומר ענף עץ עבות עץ שענפיו חופין את עצו ול"ג עץ שטע' עצו ופריו שוה דהא מענף עץ עבות ליכא למדרש הכי שהרי אין בכתוב זכר פרי וגבי אתרוג הוא דדרשינן הכי: | ||
'''היכי דמי עבות אמר רב יהודה דקיימי תלתא טרפי בחד קינא.''' | '''היכי דמי עבות אמר רב יהודה דקיימי תלתא טרפי בחד קינא.''' פי' שבכל קן וקן יש ג' עלין סביב בשורה אחת רב כהנא אמר אפילו תרי וחד פי' אע"פ שאין שלשתן עומדין בשורה כי הא' עולה או יורד מעט בקן: | ||
'''רב אחא בר רבא מהדר אתרי וחד אמר הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא.''' | '''רב אחא בר רבא מהדר אתרי וחד אמר הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא.''' פי' כדי לקיים דבריו ולהראות לתלמידים שהלכ' כמותו ואע"ג דאידך דקיימי כלהו בחד קינא עדיף טפי: | ||
א"ל מר בר מר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה יש שפירש הדס שאינו גמור נקרא שוטה כעין שקורין לבכור מן האם בוכרא סיכלא פרק יש נוחלין. והנכון שנקרא הדס שוטה ע"ש שאין עליו הולכין כסדר וכשורה והוא כשוטה שאין לו סדר ושיטה: | א"ל מר בר מר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה יש שפירש הדס שאינו גמור נקרא שוטה כעין שקורין לבכור מן האם בוכרא סיכלא פרק יש נוחלין. והנכון שנקרא הדס שוטה ע"ש שאין עליו הולכין כסדר וכשורה והוא כשוטה שאין לו סדר ושיטה: | ||