ריטב"א/סוכה/כב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

'''רשב"ג מקיל יותר אם מקבלות אריח לארכו שלשה כשרה.''' פירוש ולאו משום דהשתא איכא בינייהו פחות מג'‎ והויא לבוד דא"כ אפי'‎ יותר מג'‎ נמי דהא כל פחות מד'‎ הוי לבוד לרש"בג כדאיתא ברישא אלא טעמא דרשב"ג דכל שמקבלות כובד אריח טפח שישימוהו עליהן לארכו בהכי סגי אע"פ שאין מקבלו'‎ אותו לרחבו היו אחת למעלה ואחת למטה ר'‎ יוסי ברבי יהודה אומר רואין את העליונה כאלו היא למטה ושתיהן שוות או את התחתונה כאלו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מכ'‎ ותחתונה למטה מי'‎ שהמבוי נפסל באלו כשהן שוות הא שתיהן בתוך כ'‎ אמרינן חבוט רמי ואע"ג דאין בגגן טפח פי'‎ דהא ליכא בהני טפח כדמוכח ברישא וכ"ת והא רבנן פליגי עליה דר'‎ יוסי התם ואמרינן דאפילו שתיהן בתוך כ'‎ צריך להביא קורה אחרת ואם כן אדמקשי ליה מדרבי יוסי בר יהודה ליסייעו'‎ מדרבנן וי"ל דהתם מוכח דרבנן לאו משום טפח ופחות מטפח פליגי עליה אלא משום דלית להו רואין כלל בכל קורה שהוא מנחת בענין שאינה ראויה לקבל אריח וכמו שפסלו בשתי קירות המתאימות מפני שיכולות לקבל אריח אף ע"פ שהם בפחות מג'‎ טפחים דאמרי'‎ בעלמא לבוד ודיינינן ליה כאלו יש כאן שיעור וזה מבואר:  

'''וצלתה מרובה מחמתה כשרה הא כי הדדי פסולה ותנן באידך פרקין ושחמתה מרובה מצלתה פסולה הא כי הדדי כשרה ופריק ל"ק כאן מלמעלה כאן מלמטה.''' פירשו הגאונים ז"ל אם הם שוים מלמעלה הסוכה פסולה שהחמה הנכנסת באויר מרובה כשיעור האויר ויהא קרקע הסוכה חמתו מרובה מצלתו ואם החמ'‎ והצל שוין מלמטה בקרקע הסוכה כשרה שלא היו שוים מלמטה אלא לפי שהעומד מרוב'‎ על הפרוץ מלמעלה:  

'''אר"פ היינו דאמרי אנשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלרע.''' פירוש שאם הפרוץ הוא כרוחב זוז תהא החמה הנכנסת ממנו בקרקע כרוחב איסתר'‎ שהו'‎ גדול מן הזוז. והקשה ר"ת מהא דתנן המקרה סוכתו בשפודין אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה ואוקימנא כר"פ דאמר פרוץ כעומד מותר ואם כן היכי פסולין הכא בשהן שוין מלמעלה וליתא דהא פרישנא במתני'‎ דהתם בשמילא הריוח סכך כשר בענין שהוא מרובה על הפרוץ ולא דמי לדופן שבת כדכתיבנא התם ועוד הקשה דהכא אמרינן שאיסתרא גדול מן הזוז ואלו בפ"ק דקדושין אמרינן דעבדי אינשי דקרו לפלגא דזוזא איסתרא והא נמי ל"ק דאיסתר'‎ הוא סלע בלשון משנה כמו שאמרו בבכורות גבי ה'‎ סלעים של פדיון הבן ה'‎ איסתרין לפדיון הבן וכשם שהסלע גדול מן הזוז שהסלע ד'‎ זוזי כך האיסתר'‎ גדול מן הזוז כשהם שניהם ממטבע א'‎ הן מטבע צורי הן מטבע מדינה אבל ודאי זוז צורי יש בו ב'‎ סלעי מדינה כי הסלע של מדינה אחד משמנ'‎ בסלע צורי הוא חצי זוז כי סלע צורי שהוא ד'‎ זוזי צורי הוא ח'‎ סלעי מדינה נמצא חצי זוזי צורי סלע מדינה שהיא איסתרא וזהו שאמרו שם דקרו אינשי לפלגא זוז צורי איסתרא של מדינה וכשאמרו כאן כזוזא מלעיל כאיסתרא מלרע היינו ששניהם מטבע צורי או מטבע מדינה שהסלע גדול מן הזוז וזה פשוט מאד ורבינו ז"ל פי'‎ כאן מלמעלה כאן מלמטה כשהאד'‎ משער הסכך כנגד האויר מלמעלה והן שוין כשרה דפרוץ כעומד מות'‎ אבל כשהאדם משער אותה מלמטה בסוכה ונראין לו שהן שוין מלמעלה פסולה שאף על פי שנראין מלמטה שוין האויר מרובה למעלה אלא שע"י ההרחקה מתמע'‎ האויר והוא גדול ונראה קטן שהכוכב גדול בשמי'‎ ונראה קטן בארץ וכן הכתוב אומר ונהי בעינינו כחגבי'‎ וכן היינו בעיניהם. וזה אינו נכון כלל שהרי כשם שמתמעט האויר ע"י ההרחק'‎ כך מתמעט הסכך ויותר שהחמה באויר היא שחמתי'‎ ואין האש מתמעט כשנראה מרחוק כמו שמתמעט האדם מרחוק ועוד דא"כ היאך אנו מכשירין כשנראה לו מלמטה שהסכך מרובה מן האויר כי שמא האויר מרובה ונתמעט לו שאין שיעור לטעות זה ולפי גובהה של סוכה טעות'‎ והנכון כפירוש הגאונים ז"ל: