מהרש"א - חידושי הלכות/קידושין/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
'''גמ'''' ניתני דברים וניתני שלשה כו' בת"י אע"ג דאמרינן לעיל דהכא גבי אשה קאי קתני לשון נקבה היינו משום דקתני דרכים דמשמע לשון זכר ונקבה והכא פריך דניתני דברים וניתני שלשה דטפי ה"ל למתני בלשון זכר כמו בכל דוכתין עכ"ל:
 
'''גמ'''' ניתני דברים וניתני שלשה כו' בת"י אע"ג דאמרינן לעיל דהכא גבי אשה קאי קתני לשון נקבה היינו משום דקתני דרכים דמשמע לשון זכר ונקבה והכא פריך דניתני דברים וניתני שלשה דטפי ה"ל למתני בלשון זכר כמו בכל דוכתין עכ"ל:


'''שם''' מפני מה כו' בת"י כי יקח פי' דמשמע בע"כ ולא כתיב כי תלקח דמשמע מדעתה עכ"ל ו[[מהרש"ל/{{כאן}}|מהרש"ל]] הגיה בגמ' תקח במקום תלקח וק"ל:
'''שם''' מפני מה כו' בת"י כי יקח פי' דמשמע בע"כ ולא כתיב כי תלקח דמשמע מדעתה עכ"ל ו[[מהרש"ל/{{כאן}}|מהרש"ל]] הגיה בגמ' תקח במקום תלקח וק"ל:


'''שם''' והא דתנן בז' דרכים כו' בת"י ואע"ג דלעיל לא קשיא מידי אלא משום דתני שלש כו' מ"מ פריך שפיר הכא דניתני דברים דמשמע דוקא לשון זכר עכ"ל:
'''שם''' והא דתנן בז' דרכים כו' בת"י ואע"ג דלעיל לא קשיא מידי אלא משום דתני שלש כו' מ"מ פריך שפיר הכא דניתני דברים דמשמע דוקא לשון זכר עכ"ל:


'''שם''' והא דתנן אתרוג כו' בשלשה דרכים כו' ק"ק לעיל דפריך ממתני' דמסכת זבין מסדר טהרות משבעה אשלש דקתני הכא טפי ה"ל למפרך משלשה דקתני מקמיה בסדר זרעים אתרוג שוה לאילן בשלשה כו' אשלש דהכא מיהו למאי דמסיק התם דגבי זכר קתני לה דדרכו של איש ליבדק כו' ה"נ מצינן למימר לישנא דאתרוג זכר הוא ודו"ק:
'''שם''' והא דתנן אתרוג כו' בשלשה דרכים כו' ק"ק לעיל דפריך ממתני' דמסכת זבין מסדר טהרות משבעה אשלש דקתני הכא טפי ה"ל למפרך משלשה דקתני מקמיה בסדר זרעים אתרוג שוה לאילן בשלשה כו' אשלש דהכא מיהו למאי דמסיק התם דגבי זכר קתני לה דדרכו של איש ליבדק כו' ה"נ מצינן למימר לישנא דאתרוג זכר הוא ודו"ק:


'''תוס'''' בד"ה א"נ שדות כו' וקשה א"כ ה"ל לאתויי השדה אשר קנה אברהם כו' עכ"ל מלת א"כ אינו מדוקדק לכאורה במקום הזה וכבר הרבו בכוונת דבריהם מפרשי דבריהם ואין לי להאריך בהם ובדחוקיהם אבל הנכון בעיני דודאי למאי דקאמר נמי א"נ שדות כו' אצטריך נמי לג"ש דקיחה קיחה דכסף דאשה אקרי קנין כמ"ש התוס' לעיל אלא דמשמע להו הא דקאמר א"נ שדות בכסף כו' ולא סגי ליה בקרא דאשר קנה אברהם שנכתב בתורה משום דלא סמך בההוא קרא כסף לקנין כמו בהך קרא דמייתי מנביאים א"נ שדות בכסף יקנו דסמך בו הכסף לקנין {{ממ|ועוד}} [וע"ז] הקשו דמקרא דתורה נמי ה"מ לאתויי א"נ מכסף מקנתו דסמך גם בו הכסף לקנין ותירצו דלא איירי בההוא קרא בקנין שדה אלא בקנין ע"ע והוא בעי לאתויי קנין גבי שדה ואהא קשיא להו דאכתי ה"ל לאתויי מכסף מקנתו שנכתב בתורה דמשתמע מיניה דכסף אקרי קנין ואי משום דבעי לאתויי קנין דשדה כתירוצן קשה דא"כ ה"ל לאתויי השדה אשר קנה אברהם וגו' ר"ל דה"ל למסמך עצמו אההוא קרא דכבר מייתי ליה דכתיב ביה קנין גבי שדה דהשתא קרא דהשדה אשר קנה אברהם מגלה לנו שיש קנין *) [גבי שדה וקרא דמכסף מקנתו מגלה לנו שיש קנין] בכסף וממילא משתמע דהאי השדה אשר קנה אברהם בכסף היה שאמר כסף השדה קח וגו' ואכתי לא הוצרך לאתויי קרא דנביאים שדות בכסף יקנו ותירצו דמ"מ כיון שאינו מפורש בקרא דבכסף היה קנינו של אברהם בשדה יש לבעל דין לחלוק אע"ג שאמר הכתוב כסף השדה קח ממני לא היה נקנה לו השדה בכסף אלא בחזקה או בשטר ונתן לו הכסף לפרעון וקנינו דכסף אינו אלא בע"ע דכתיב ביה מכסף מקנתו לכך הוצרך לאתויי קרא דנביאים שדות בכסף יקנו דמפורש ביה דקנין השדה הוא בכסף וכיון דאברהם נתן לו הכסף מיד קנה השדה ולא הוצרך כלל לחזקה או לשטר וזה ברור ודו"ק:
'''תוס'''' בד"ה א"נ שדות כו' וקשה א"כ ה"ל לאתויי השדה אשר קנה אברהם כו' עכ"ל מלת א"כ אינו מדוקדק לכאורה במקום הזה וכבר הרבו בכוונת דבריהם מפרשי דבריהם ואין לי להאריך בהם ובדחוקיהם אבל הנכון בעיני דודאי למאי דקאמר נמי א"נ שדות כו' אצטריך נמי לג"ש דקיחה קיחה דכסף דאשה אקרי קנין כמ"ש התוס' לעיל אלא דמשמע להו הא דקאמר א"נ שדות בכסף כו' ולא סגי ליה בקרא דאשר קנה אברהם שנכתב בתורה משום דלא סמך בההוא קרא כסף לקנין כמו בהך קרא דמייתי מנביאים א"נ שדות בכסף יקנו דסמך בו הכסף לקנין {{ממ|ועוד}} [וע"ז] הקשו דמקרא דתורה נמי ה"מ לאתויי א"נ מכסף מקנתו דסמך גם בו הכסף לקנין ותירצו דלא איירי בההוא קרא בקנין שדה אלא בקנין ע"ע והוא בעי לאתויי קנין גבי שדה ואהא קשיא להו דאכתי ה"ל לאתויי מכסף מקנתו שנכתב בתורה דמשתמע מיניה דכסף אקרי קנין ואי משום דבעי לאתויי קנין דשדה כתירוצן קשה דא"כ ה"ל לאתויי השדה אשר קנה אברהם וגו' ר"ל דה"ל למסמך עצמו אההוא קרא דכבר מייתי ליה דכתיב ביה קנין גבי שדה דהשתא קרא דהשדה אשר קנה אברהם מגלה לנו שיש קנין *) [גבי שדה וקרא דמכסף מקנתו מגלה לנו שיש קנין] בכסף וממילא משתמע דהאי השדה אשר קנה אברהם בכסף היה שאמר כסף השדה קח וגו' ואכתי לא הוצרך לאתויי קרא דנביאים שדות בכסף יקנו ותירצו דמ"מ כיון שאינו מפורש בקרא דבכסף היה קנינו של אברהם בשדה יש לבעל דין לחלוק אע"ג שאמר הכתוב כסף השדה קח ממני לא היה נקנה לו השדה בכסף אלא בחזקה או בשטר ונתן לו הכסף לפרעון וקנינו דכסף אינו אלא בע"ע דכתיב ביה מכסף מקנתו לכך הוצרך לאתויי קרא דנביאים שדות בכסף יקנו דמפורש ביה דקנין השדה הוא בכסף וכיון דאברהם נתן לו הכסף מיד קנה השדה ולא הוצרך כלל לחזקה או לשטר וזה ברור ודו"ק:


'''בד"ה''' אתרוג שוה כו' פ"ה לערלה ולרבעי כו' בתר לקיטה כירק כו' עכ"ל כצ"ל:
'''בד"ה''' אתרוג שוה כו' פ"ה לערלה ולרבעי כו' בתר לקיטה כירק כו' עכ"ל כצ"ל:




תפריט ניווט