מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/צט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

'''בפרש"י''' בד"ה ומן הצנור מ"מ כו' וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מי' הוא וליכא איסורא כו' ומש"ה נקט למתני' גבי מזחילה למטה מי' כו' עכ"ל כצ"ל:

'''בא"ד''' ומש"ה נקט במתני' גבי מזחילה למטה מי' משום דבעי למתני ומן הצנור מ"מ ואי למעלה כו' עכ"ל ולא ניחא להו למימר דמשום מזחילה גופה נקט למטה מי' דאפי' למטה מי' אסור לצרף דהא צירוף של מזחילה אינו מוזכר מפורש במתני' אלא מכח דיוקא משא"כ צירוף של צנור מפורש דהיינו שאמר מ"מ שותה וק"ל:

'''בד"ה''' וקולט מן כו' מגגו של חבירו אבל לא יצרף עכ"ל ואחר כך מה"ד ובמתני' נמי שמעתי כו' כצ"ל והענין מגומגם על מה קאי דקאמר ובמתני' נמי שמעתי כו' ונראה דקאי אהאי פיסקא דמתני' ומן הצינור מ"מ כו' שלא היה כתוב בגמרות שלהם בלשון פיסקא אלא כאילו הוא סיפא דברייתא דלעיל מינה [וכן נמצא באלפסי] וא"כ הוא שהוא לשון הברייתא ע"כ דהאי מ"מ אינו משמעות לשון צירוף דהל"ל ומן הצנור מצרף כדקאמר ברישא דברייתא לשון צירוף וע"ז קאמר דבמתני' נמי שמעתי דלשון מ"מ אינו לשון צירוף אלא גרסינן ומ"מ בוי"ו ואקולט נמי קאי דבכל מקום שהוא שרי לקלוט וכן תפרשהו בברייתא ולאו לשון צירוף הוא ואהא הקשה רש"י דמצאתי בתוספתא צירוף מותר בצנור כו' וסיום דבריו ומתני' היא ואלמטה מי' קאי כו' ר"ל שהוא פיסקא דמתני' וקאי אלמטה מי' דקתני במתני' ולאו סיפא דברייתא הוא דלהוי קאי אלמעלה מי' וכיון דקאי אמתני' שפיר איכא לפרושי מכל מקום לשון צירוף דשרי למטה מעשרה אצנור ודו"ק:

'''בא"ד''' הא לאו הכי מצרפין ואין דרך התלמוד לומר תנא אתירוץ אמוראים כו' עכ"ל ר"ל אתירוצא דרב נחמן דמחלק ואסר צירוף פחות מג' סמוך לגג ובין ג' סמוך לגג מיהו לפי נוסחאות הישנות בסיפא דברייתא דקתני ומגביה ידו למטה מג' סמוך לגג ויצרף דהשתא שפיר קאי תנא אהך סיפא דברייתא ואפשר דמשום זה מחקו אותו מן הספר וא"כ ע"כ דלא הוה קאי תנא אלא אדיוקא דרב נחמן ומ"מ קשה דאכתי נימא דקאי תנא אדיוקא דברייתא כמו אדיוקא דרב נחמן ודו"ק:

'''תוס'''' בד"ה לא יעמוד כו' לא יעמוד על גגו ויצרף מגג חבירו כו' עכ"ל ודקתני בברייתא למעלה מי' טפחים לרבותא דאפ"ה שרי לקלוט אבל במתני' דקתני נמי צנור דשרי אפי' לצרף הוצרך למתני למטה מי' טפחים אבל למעלה מי' אסור לצרף אפי' בצנור כפרש"י במתני' וק"ל:

'''בא"ד''' והא דאמר כו' אמר שמואל לא יעמוד כו' והיינו להביאם לבית כדפי' כו' עכ"ל דהא שמואל פסק לעיל כר"ש דבין עירבו ובין לא עירבו רשות אחת הן וק"ל: