מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/סה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

'''בד"ה''' איקלעו כו' ר"י אומר אינו אוסר ואע"ג דפסקי' כו' דהלכה כר"ש דאמר אפי' הניח כו' עכ"ל לכאורה קשה דקארי להו מאי קארי ומשום דר"ש מיקל טפי בישראל נימא דבנכרי מחמיר טפי ויש ליישב משום דר' יוסי פליג אדר' יהודה בנכרי ואוסר ור"ש קאי אדר' יוסי להקל טפי בישראל משמע דבנכרי מודה ואוסר כר' יוסי דכיון דהלכה פסקינן כר"ש נימא אף להחמיר בנכרי וכר' יוסי וקאמרי דאינו כן דר' שמעון לא פליג אדר' יהודה אלא להקל בישראל טפי אבל בנכרי לא איירי ביה ושפיר מצי סבר כר' יהודה ולא כר' יוסי מיהו ק"ק אמאי עשו להקל בנכרי כר' יהודה הא קי"ל דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה וי"ל דסמכו אמה שכתבו לקמן דקי"ל דהלכה כדברי המיקל בעירוב ודו"ק:

'''בא"ד''' ואע"ג דר' יוחנן לית ליה דלגמרי קאמר הנהו כללי כו' עכ"ל ר"ל דר' יוחנן ע"כ לית ליה האי כללא דקי"ל כדברי המיקל בעירוב דלגמרי אית ליה ההוא כללא אפי' בעירוב דר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה אפילו להחמיר ומוכח לה מדבעי למידק כו' אע"ג דר' שמעון מיקל בעירוב אי הוה אית ליה לרב האי כללא דר"י ור"ש הלכה כר"י לא הוה פסיק כר"ש לגבי ר"י [ב] ואין להקשות ומאי קושיא דהא אי נמי ר' יוחנן לית ליה האי כללא דכל המיקל בעירוב מ"מ ר"י ור"ש הלכה כר"י דמיקל גבי נכרי די"ל כיון דפסיק רב כר' שמעון מפיק ליה מהאי כללא דר"י ור"ש הלכה כר"י וכדאמרי' התם אהאי כללא היכא דאתמר אתמר אבל האי כללא כדברי המיקל בעירוב ודאי דלא הוה מפיק ליה בהא דפסיק כר"ש אי הוה מחמיר בנכרי ודו"ק היטב: