רשב"א/בבא מציעא/צ/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

 

''' אבל הרשב"א כתב וז"ל''' ה"ק חסום פרתי ודוש בה דישתי וכן פי' הראב"ד וזה עיקר. {{ממ|שיטמ"ק}}.

'''אל חסימה דאיסור לאו לא.'''  וא"ת והא יום טוב דאיסור לאו ויש בו משום שבות, וכדתנן {{ממ|ביצה לו, ב}} כל שהוא משום שבות ומשום רשות ומשום מצוה וכו', וכל אלו בי"ט אמרו קל וחומר בשבת. ואע"ג דהתם שבות דנפשיה קא מפרש, כל שבות בכלל ואפילו אמירה דגוי. ואמרינן נמי {{ממ|שם כד, ב}} גוי שהביא דורון וכו'. ותירצו בתוס' די"ט משום שבת גזרו עליו וחדא גזרה היא, וכדאמרינן פרק במה אשה יוצאה {{ממ|שבת ס, ב}} גבי סנדל המסומר אפילו לר' חנניה בן עקביא דאמר לא אסרו אלא בירדן וספינה וכמעשה שהיה אבל י"ט ושבת כי הדדי נינהו, תדע דתנן {{ממ|ביצה לו, ב}} אין בין י"ט לשבת וכו'. ואפילו בחולו של מועד גזרו די"ט הוא, וכדאמרינן התם {{ממ|מו"ק יב, א}} זה הכלל כל שהוא עושה אומר לגוי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה. ומיהו פעמים שהקילו בשבות י"ט במילתא דלא שכיחא ובמקום צערא דגופא, וכדאמרינן ביבמות ס"פ חרש {{ממ|קיד, א}} אבא שאול אומר נוהגין היינו יונקין מבהמה טהורה בי"ט, ואוקימנא דאיכא צערא ויונק מפרק כלאחר יד הוא, שבת דאיסור סקילה גזרו י"ט דאיסור לאו לא גזרו.<br>''' ''' [וז"ל נמוק"י בשם רבנו:] ושמעינן נמי מהכא דאפי' לומר לעובד כוכבים [בחול] שיעשה מלאכה בשבת אסור משום אמירה לעובד כוכבים, דומיא דחסום פרתי ודיש בה שאומר לו כן קודם דישה.