90,717
עריכות
אור שמח/תמידין ומוספין/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | |||
'''בכס"מ. ''' ומ"ש ואפילו היו מזידין שם כת"ק דר"ש כו': | |||
''' | ''' נ"ב ''' פירוש שאין מקטירין כולה וכת"ק דר"ש אבל במזיד גם ר"ש מודה: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''בכס"מ. ''' | '''בכס"מ. ''' ואיני יודע נוסחא אחרת. | ||
''' נ"ב ''' עיין זבחים {{ממ|דף ס"ד}} בתוס' בשם רבינו תם עיי"ש ולזה כוון הראב"ד: | |||
== יג == | == יג == | ||
'''נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו כו' אלא ממזבח החיצון.''' | '''נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו כו' אלא ממזבח החיצון.''' | ||
''' מעודי ''' נתקשתי לשיטת רבינו שמדליקין המנורה בבוקר ג"כ וזה הטבת הנרות והא שפייסו מי המדשן ולא המדליק היינו משום דהדלקה כשרה בזר כמבואר בהלכות ביאת המקדש פ"ט, וכל מילי דזר כשר לא בעי פייס לבד שחיטה כמבואר סוף פ"ב דיומא, א"כ קשה הא דקאמר אביה בדברי הימים ב' ק' י"ג ומנורת הזהב וגו' בערב בערב. עד שזכיתי ששיטת רבינו דנר המערבי צריכין להדליק ממזבח העולה ונר המערבי היה דולק עד הערב כמו בשמעון הצדיק ולא היה צריך להדליק מן המזבח רק בערב בערב. ומשום זה אע"ג דהדלקה כשרה בזר כתיב דבר אל אהרן ואל בניו בהעלותך וגו' [עיין תו"י ביומא] משום דצריך להדליקו מאש המזבח וכי יש לך זר שקרב למזבח. אמנם הראב"ד פליג עליו בכל הני תלתא מילי וסובר שאין מדליקין בבוקר ואין הדלקה כשרה בזר ואין צריך להדליקו מאש המזבח דוק ותשכח, ונמצא דאזלי לטעמייהו והבן: ומש"כ בהשגות אש תמיד כו' לא יהא אלא ממזבח העולה. נ"ב הוא ביומא {{ממ|דף מ"ה ע"ב}} יעו"ש: | |||
== כ == | == כ == | ||
'''נטמא או נולד לו מום כו'.''' | '''נטמא או נולד לו מום כו'.''' | ||
''' נ"ב ''' ירושלמי שקלים פ"ז ה"ג, וכן יש לציין הירושלמי הנ"ל על לח"מ הי"ח תופיני קשה כו' עיי"ש: | |||
== כב == | == כב == | ||
'''מת כ"ג בשחרית כו' מביאין היורשים עשרון שלם כו'.''' | '''מת כ"ג בשחרית כו' מביאין היורשים עשרון שלם כו'.''' | ||
''' עיין ''' בלחם משנה. והנראה דרבינו סובר דאע"ג דתנאי ב"ד שתהא קריבה משל צבור זה דוקא בימים הבאים אחר זה אבל אותו יום שהכ"ג הביא עשרון שלם ומחצה הנשאר אבד כיון שמת, אותו פעם בין הערביים צריך היורש להקריבו דהוי כאילו כבר נתחייב הכ"ג בזה ובאופן כזה לא תקנו חכמים שיתחייבו הצבור. אך צריך להבין דאיך משלח הבן החביתין בו ביום בערב הא אונן הוא ואינו משלח קרבנותיו כדיליף ר"ש ריש טבול יום אפילו מנחות בזמן שלמים שהוא שלם כו'. ואולי גלי קרא לר"י אחד מבניו יעשה אותה, אמנם לר"ש דמן התורה בשל צבור איך תקנו חכמים משל יורשין ואולי דמסרו לצבור ויש לדבר עוד בזה ואכ"מ: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||