אבודרהם/סדר תפילת ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

ומתפללין '''תפלת מוסף''' אומ' שלש ראשונות עם התוספת שמוסיפין בהם ואומ' אתה בחרתנו מפני חטאינו עד על ידי משה עבדך כמו שפירשנו הכל למעלה. ואומ' עלינו לשבח כלומ' חובה היא עלינו לשבח לאדון הכל על שם אדון כל הארץ. לתת גדולה על שם גדלו לה'. ליוצר בראשית לשון חכמים הוא על שם בראשית ברא אלקים. שלא עשנו כגויי הארצות לקח לשון זה לפי שלא מצאנו עשייה של הב"ה בשום אומה כי אם בישראל שנא' ישמח ישראל בעושיו וכתי' הוא עשך ויכוננך וכתי' כה אמ' ה' עשך וכתי' כי בועליך עושיך. ולא שמנו כמשפחות האדמה על שם ונברכו בך כל משפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם שנאמ' לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא ועוד כי חלקנו לשמור דברך שנא' חלקי ה' אמרתי לשמור דברך ולא כן חלקם. וגורלנו ככל המונם שנא' אתה תומיך גורלי ולא גורל האומות. שהם משתחוי' להבל וריק על שם הבל וריק יעזורו. ומתפללים אל אל לא יושיע פסוק הוא בישעיה. אבל אנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הב"ה על שם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו ועל שם אנת הוא מלכא מלך מלכייא. והמון העם קורין ואנו משתחוים ואינו נכון כדי שלא יהא כחוזר למעלה שאמר ומתפללים אל אל לא יושיע חלילה וחס. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ פסוק הוא. ומושב יקרו בשמים ממעל על שם ה' בשמים הכין כסאו. ושכינת עוזו בגבהי מרומים שיש לו כסא למעלה ולקח לשון עוז עם מרומים על שם רומה ה' בעוזך ולקח לשון גבהי על שם ויגבה ה' צבאות במשפט. הוא אלקינו ואין עוד אחר על שם כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה. ולקח לשון ואין עוד אחר על שם אין עוד מלבדו ועל שם אנו ה' ואין עוד אלהים מבלעדי. אמת מלכנו על שם וה' אלקים אמת. ואפס זולתו על שם ואין עוד אפס אלהים.

'''אתה זוכר''' מעשה עולם כלומר מעשה בני אדם העושין כל השנה הם נזכרין היום במדת דין ובמדת רחמים לא באחת מהן בלבד. ושמא תאמר אינו נזכר עתה ליצורים שהיו משנבר' העולם ולא לדין שדנם ואם כן ידון עתה לאלו האחרי' בענין אחר לכך חזר ואמר ופוקד כל יצורי קדם כלו' שהוא נזכר גם כן לכל אחד מיצורי קדם ולדין שדן לכל אחד מהם וכאותו ענין הוא דן עתה שאין שכחה לפניו. לפניך נגלו כמתעלומות על שם כי הוא יודע תעלומות לב וכתי' הוא גלי עמיקתא ומסתרתא. והמון נסתרות שמבראשית על שם הנסתרות לה' אלקינו שאף כל הנסתר מששת ימי בראשית גלוי לפניו. והמון נסתרות מלשון אב המון גוים כלומר כלל הנסתרות. כי אין שכחה לפני כסא כבודך שנאמר ברית עולם לא תשכח ותנן וכל מעשיך בספר נכתבין ועד עתה לא דבר אלא על מה שעב' מבראשי'. ועד עכשיו ועתה חוזר ואומ' בהווה היום ואין נסתר מנגד עיניך והוא על שם אם אסק שמי' שם אתה ואציעה שאול הנך וכתיב ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים וגו' וכן אמר דוד אשכנה באחרית ים גם שם ידך תנחני. אתה זוכר כל המפעל לפי שעד עתה לא דבר אלא על היצורים והם בני אדם לכך חזר לומר שגם זוכר את כל המפעל וזו היא האדמה ופעולותיה. וגם כל היצור לא נכחד ממך לפי שעד עתה לא דבר אלא על מה שהיה כבר לכך חזר לומ' שגם מי שהוא היום במעי אמו ולא יצא עדין לאויר העולם לא נכחד ממנו והוא על שם שכתוב לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר הרי ששבח להב"ה שהוא יודע עבר והווה ועתיד על דרך ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. ועתה מוסיף בשבחו ואומר אין צריך לומר שהוא גלוי לפניו מי שהוא היום במעי אמו כמו שאמרנו אלא אף העתידים להיות נוצרים עד סוף העולם ואינם היום במעי אשה הוא יודע הכל כי הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות על שם בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים וכתיב קורא הדורות מראש וכן וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם. כי תביא חוק וזכרון הוא חוזר למה שלמעלה ממנו כלומ' אתה זוכר מעשי בני העולם כאשר תביאם למשפט. חוק על שם כי חוק לישראל הוא על יום ראש השנה נאמר וחוק הוא משפט שנאמר ומשפט לאלקי יעקב. וזכרון שהוא נזכר לעונותיהם. להפקד כל רוח על שם שכתוב בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ סלה וכתיב בתריה יבצור רוח נגידים נורא למלכי ארץ. ונפש על שם הנפש החוטאת היא תמות. להזכיר מעשים רבים והמון נסתרות לאין תכלית כלומר אע"פ שהבריות הם רבים ולכל בריה יש מעשים רבים הכל הוא פוקד וזוכר ואין דעתו מעורבת בהם. מראשית כזאת הודעת ומלפני' אותה גלית כלומר מתחלת העולם הודעת וגלית זה היום כי הוא יום הדין. זה היום תחלת מעשיך וגזירותיך שאתה גוזר בו על כל גויה וגויה די מחסורה ואנחנו עושין יום זה זכרון ליום ראשון שבו בראת העולם לפי שחוק הוא לישראל לתקוע בו בשופר כיון שהיום משפט לאלהי יעקב. משפט בלא ו"ו בתחלה ועתה מפרש מה הוא המשפט.

'''אתה נגלית''' בענן כבודך על שם הנגלה נגליתי לבית עלי וכתיב ונגלה כבוד ה'. על עם קדשך לדבר עמהם על שם קדש ישראל לה'. מן השמים השמעתם קולך שנאמר מן השמים השמיעך את קולו. ונגלית עליהם בערפלי טוהר על שם ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים. ואמר תחלה ענן ואחר כך ערפל על שם ענן וערפל סביביו. ואמר טוהר על שם וכעצם השמים לטוהר. גם כל העולם כלו חל מלפניך על שם וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ובריות בראשית הם האילנות ושאר צמחים. חדדו ממך שנאמר וירקידם כמו עגל וכתיב קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש כי זה המזמור מדבר בעת מתן תורה שנאמ' בסוף המזמור ה' עוז לעמו יתן דהיינו התורה ואימתי חרדו ממך. בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות על שם שכתו' ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים. ותשמיעם את הוד קולך שנאמר כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים חיים כאשר שמעת וגו'. ואמ' הוד על שם קול ה' בהדר. ודברות קדשך על דרך ישא מדברותך. מלהבות אש על שם קול ה' חוצב להבות אש. בקולות וברקים עליהם נגלית על שם ויהי קולות וברקים. ובקול שופר עליהם הופעת על שם וקול שופר חזק מאד ואמ' הופעת על שם הופיע מהר פארן.

'''למנחה''' אומר אשרי וסדר קדושה וקדיש עד לעילא ומתפללין כמו ביוצר. ואם חל בשבת כתב רב עמרם שאומ' צדקתך כמו בשבת דעלמא כיון שהוא יום הדין ואומרים צדקתך משום צדוק הדין ראוי לאומרו ביום הדין. [וכן] כת' רבינו האיי.

'''ליל שני''' מתפללין כמו בליל ראשון. ואם חל בשבת כתב אבי העזרי שאלתי לרבותי אם יש לומ' ותודיענו בליל שני של ראש השנה שאירע במוצאי שבת מפני שאומ' בו וחגיגת הרגל וראש השנה אינו חג. והשיבוני דאעפ"כ אומר ותודיענו כי היכי דאמרינן במוצאי י"ט בהבדלה בין יום השביעי לששת ימי המעשה דאמרינן סדר ההבדלות הוא מונה הכא נמי סדר התיקון הוא אומר.

'''יום שני''' מתפללין כמו ביום ראשון ותוקעין כמו בראשון. ולענין זמן ביום שני על השופר היא מחלוקת כמו בזמן ליל שני של ראש השנה בקדוש כמו שכתבנו למעל'. וכתב הר' יעקב בן הרא"ש שאם חל יום ראשון בשבת דלכוליה עלמא יש לומר זמן בשופר ביום שני כיון שלא תקעו בראשון.