בית יוסף/חושן משפט/רד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןד|אע"פ שמעות אינם|'''אע"פ''' שמעות אינם}} קונות וכו' משנה בריש הזהב {{ממ|דף מד.}} נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות אינו יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מדור המבול וכו' הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו: ומ"ש בין המוכר בין הלוקח כ"כ הרמב"ם בפרק ז' מה"מ ופשוט הוא דכיון דטעמא לפי שאינו עומד בדיבורו מה לי מוכר מה לי לוקח. כתוב בהגהות מרדכי בסוף כתובות ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואמר שמעון לראובן טלטל זה אמכור לך במנה ונתן לו ראובן המנה יכול שמעון לומר מנה זה אני גובה בחובי והחפץ לא אתן לך ואינו במי שפרע אבל אם א"ל ראובן הא לך עוד מנה ותן לי החפץ צריך ליתן או מקבל מי שפרע מדברי רבינו האי. כתב רבינו ירוחם בנ"ט ח"ד בשם רבינו האי אם נתן מעות על הפירוח עד שלא יצא השער שהוא באיסור לא מקבל מי שפרע אם חזר בו {{ממ|ב}}: ואפילו לא נתן כל המעות וכו' ג"ז שם פ' הזהב {{ממ|דף מח:}} איתמר ערבון רב אמר כנגדו הוא קונה ורבי יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה ופרש"י ערבון מקצת מעות נתן לו על פיסוק מרובה. כנגד כולו הוא קונה בקרקע לקנין גמור ובמטלטלין לקבל מי שפרע והכי אמרינן שם בהדיא בגמרא דלר' יוחנן כנגד כולו הוא קונה לקבל מי שפרע וידוע דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכן פסקו הרי"ף והרא"ש וכן דעת הרמב"ם בפ"ז מה"מ וכן דעת הגהות שם. וכבר כתבתי בסימן ק"צ דהיכא דנתן לו ערבון ואמר לו שיקנה הכל ע"י הערבון לרש"י לא קנה אלא כנגד מעותיו ולדברי התוספות קנה הכל דעדיף מנתן לו בתורת פרעון דאז קנה הכל לדברי כל הפוסקים ואם נתן לו סתם קונה הכל ג"כ לדברי כל הפוסקים ואע"פ שכל אלו הדינים שכתבתי שם לעניין קניית קרקע הם אמורים מינה נשמע לקנין מטלטלין לענין מי שפרע דשוים הם וכמ"ש בסמוך בשם רש"י וכן כתב רבינו ירוחם בנ"ט ח"ד ובסימן ק"צ כתבתי דברי ר"ח ועיין עליהם ואם נתן הלוקח טבעת למוכר יתבאר בסמוך בס"ד: שיאמר לו הדיין וכו' גם זה שם {{ממ|שם}} על אבל אמרו מי שפרע וכו' איתמר אביי אמר אודועי מודעינן ליה ורבא אמר מילט לייטינן ליה וידוע דהלכה כרבא וכן פסקו הפוסקים: וכתב א"א ז"ל יראה שהדיין אומר לו וכו' כלומר שמדבר עמו לנוכח אבל הרמב"ם בפ"ז מה"מ לא כתב לנוכח אלא הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו וכתב בחידושי תלמידי הרשב"א מילט לייטינן ליה מהאי לישנא נראה לכאורה דבפירוש לייטינן ליה ביחוד אבל רבינו כתב דלא לייטינן ליה אלא בסתם והכי משמע מלישנא דמתני' דקתני סתם עכ"ל: :