ביאור הגר"א/חושן משפט/רנט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''בד"א במקום כו'.'''  בסי' זה. ובמקום כו' בסי' ר"ס:

{{עוגןמ|ב}} '''ושתהא כו'.''' בסי' רס"א:

{{עוגןמ|ג}} '''ושלא.''' ס"ס רס"א:

{{עוגןמ|ד}} '''ושיהיה כו' ושיש כו'.''' בסי' רסב:

{{עוגןמ|ה}} '''ושהיה כו'.''' בסי' רסג:

{{עוגןמ|ו}} '''ושתהיה כו'.''' בסי' רס"ו:

{{עוגןמ|ז}} '''כיצד כו'.''' עבה"ג. וכ"כ תוס' שם ד"ה סבר כו' והרא"ש. וכן סוגיא דכולה שמעתין שם כן. מ"מ. ופשטא דמתני' דמכשירין ג"כ הוא כן: <br> '''  (ליקוט) כיצד המוצא כו'.'''  דלא כראב"ד שכ' אפי' ברוב ישראל ממש"ש כ"ד ב' ר' אמי אשכח פרגיות כו' וערא"ש שם ודבריו צ"ע דא"כ ק' דרב אסי אדרב אסי דאמר שם ת"ש דא"ר אסי מצא כו' כנ"ל (ע"כ):

{{עוגןמ|ח}} '''או אפי'.''' שם ת"ש המוצא מעות בב"כ כו' ש"מ כו':

{{עוגןמ|ט}} '''אפי' רובה ישראל כו'.''' עבה"ג ושם ב' מצא כאן ארנקי מדאמר כאן מ' דבכל העיר היו רובה ישראל אלא בשוק רוב העוברין עכו"ם:

{{עוגןמ|י}} '''אפי' אם כו'.'''  עתוס' שם א' ד"ה כי כו' וז"ש שודאי כו' וכמש"ש מפני כו': <br> '''  (ליקוט) אפי' אם ידע כו'.'''  ממש"ש כ"ד ב' וכיון דישראל כרו כו' וערא"ש שם (ע"כ):

{{עוגןמ|יא}} '''ויש בה סי'.''' שם ב' ת"ש דאר"א כו' ועבה"ג:

{{עוגןמ|יב}} '''וכגון כו'.''' דהא דרשב"א מוקמינן שם כ"א ב' א"ר יצחק כו' וקי"ל שם כאביי:

{{עוגןמ|יג}} '''וי"א כו'.''' עתוס' דב"ק קי"ד ב' ד"ה המכיר כו' והביא ראיה בנ"י ומרדכי ובהגמ"ר שם ממ"ש בב"מ שם דישראל סכרו לה וישראל כו':

{{עוגןמ|יד}} '''אם היא כו'.''' עבה"ג ועבע"א ע' ב':

{{עוגןמ|טו}} '''ואם כו'.'''  כ"כ המרדכי שם וכפי שיטתו שכ' דכייפינן לעשות למ"ה וז"ש חייב להחזיר וכן בס"פ האומנין וע"ל סי' יב ס"ב בהג"ה וכ' הא דר"ן והא דרשב"א בכה"ג שהמוצא כו': <br> '''  (ליקוט) דאם הוא כו'.''' ז"ל המרדכי שם חייב להחזיר א"ל לפנים מ"ה ואשכחנא נמי בפ"ב דב"ק חייב בבא לצאת י"ש ובס"פ האומנין אלמא דכייפינן וכ"פ ראב"ן וראבי"ה והא דאמרי' נעשה כצווח על ביתו ולא כייפינן כר' לראבי"ה דאפשר שהמוצא היה עני ובעל אבידה עשיר (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} ''' (ליקוט) אפי' הבעל כו'.''' הרא"ש ס"ב וס"ו וכמש"ש ך"ד ב' והלא כו' וכ"ש כה"ג (ע"כ):

{{עוגןמ|יז}} '''אם גזר כו'.''' כמ"ש בפ"א דגטין ופ"י דב"ק ופ"ג דב"כ:

{{עוגןמ|יח}} '''או הפקר כו'.''' כמ"ש בפ' האשה רבה ופ' השולח:

{{עוגןמ|יט}} '''ואם הוא דבר כו'.''' צריך להגיה כאן ובטור והוא ע"פ תוס' כ"ב ד"ה שטף כו' דגמ' משני שם הב"ע כשיכול כו' וק' דא"כ ס"ד בשא"י להציל א"כ מאי פריך לרבא ועוד אפי' בעלים מרדפים שלו דהוי כזוטו של ים ובב"ק קטז ב' ה"ד כו' ופי' דלס"ד ג"כ בשיכולין להציל בקל אלא דס"ד בדבר שאין בו סי' ופי' סתמא שאין הבעלים שם והשתא ג' חילוקים בדבר מרדפין חייב להחזיר לא מרדפין שלו סתמא חייב לאביי וכן קי"ל אלא דלרבא קשיא ומשני הב"ע כו' ר"ל בשיש בהן סי' ופריך א"ה כו' וסלקא שמעתא דביש בהן סימן בכל הג' אופנים חייב להחזיר ומשני הב"ע כו' ואפי' יש בהן סימן וכל הג' אופנים כמו יכול להציל בקל ואין בהן סימן לאביי הכלל דבא"י להציל לעולם שלו ויכול להציל ויש בו סימן לעולם חייב להחזיר אין בו סימן או שיכול להציל אחר שטיפה ע"י הדחק אפי' יש בו סימן מרדפין וסתמא חייב אין מרדפין שלו:

{{עוגןמ|כ}} '''אווזין כו'.''' תוס' בחולין קלט א' ד"ה כיון כו' ואע"ג דלא קי"ל כרב דוקא לגבי הקדש משום כל היכא כו' אבל מרשות בעלים מיהא נפיק וכמו בשיירא בב"ק קטז ב' וז"ש ודוקא כו':

{{עוגןמ|כא}} '''וכן מקום כו'.''' שם א' בתי מדרשות דידן כו' השתא כו':