ביאור הגר"א/חושן משפט/רמח: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

{{עוגןמ|ב}} '''כגון כו'.''' כמש"ש לדברי ריב"ב וריב"ב בכה"ג קאמר כמש"ש ק"ל א':

{{עוגןמ|ג}} '''ואפי' אם כו'.''' מדפריך שם והא שלח רב אחא וברייתא ראשונה ע"כ גם שלישי ראוי ליורשו דאל"כ הדק"ל הא ירש קאמר:

{{עוגןמ|ד}} '''וכן כו'.''' דלאו דידיה הוא:

{{עוגןמ|ה}} '''שכל.''' כ"פ הגאונים ג"כ ודלא כרשב"ם שם שכ' דוקא בדלא פירש בלשון מתנה וע"ש קלג א' הגי' שאין לשון מתנה כו' מ' כדברי הגאונים:

{{עוגןמ|ו}} '''ואם כו'.''' עבפ"ק דגטין:

{{עוגןמ|ז}} '''אבל הבריא כו'.''' וז"ש שם קלג א' א"ר הונא ש"מ כו' כדשלח כו':

{{עוגןמ|ח}} '''ואמר.''' ברמב"ם הגי' או אמר וכ' הב"י דהוא תי' אחר לקושיא הנ"ל דכה"ג אפי' בלשון ירושה כיון שלא באו הנכסים לידם:

{{עוגןמ|ט}} '''וכן דין כו'.''' ערשב"ם ד"ה יחזרו כו':

{{עוגןמ|י}} ''' (ליקוט) ואם עבר כו'.''' דאיפסוק ה' כרשב"ג ול"ת דר"י לטעמיה ואנן קי"ל כר"ל דהא אביי ג"כ ס"ל כוותיה שם דקא' איזהו כו' וכן בספ"י דכתובות וכן רבא בעצמו דפ' כר"ל ס"ל כרשב"ג שם קכ"ה ב' וערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא כו' וד"ה ע"כ ל"פ כו' וכ"כ הרא"ש שם והרי"ף שם וש"פ וז"ש בס"ז אין כו' כו' ועמש"ש (ע"כ):

{{עוגןמ|יא}} '''או נתן כו'.''' ממש"ש ומודה שאם נתנן כו' מ"ט כו'. ב"י:

{{עוגןמ|יב}} '''שאין לשני כו'.''' שם קלו ב' אחריך שאני:

{{עוגןמ|יג}} '''נתן לראשון כו'.''' ערשב"ם שם ד"ה דתניא כו' ומיהו לר"ל כו' משא"כ לזמן דלא אקני ליה אלא פירות כמ"ש בגטין מח א' ואזדו לטעמייהו כו':

{{עוגןמ|יד}} '''היה חוב כו'.''' עס"ז בהג"ה אמר נכסי לך כו' מ"ש שם בשם הר"ן ע"ש:

{{עוגןמ|טו}} '''מת כו' ''' כמ"ש בפסחים לא כיון דיכול לסלקו כו' וע"ל סי' קג ס"ו מש"ש:

{{עוגןמ|טז}} '''אין כו'.''' עבה"ג ומתני' שם קלו א' מכר האב כו'. רא"ש:

{{עוגןמ|יז}} '''וי"א דלא כו'.''' דלא זכה בגוף מעולם:

{{עוגןמ|יח}} '''וי"ח כו'.''' ממש"ש קלג א' אר"ה כו' כדשלח כו' ואמרינן קכ"ה ב' דר"ה ס"ל כל האומר כו' ועב"י במחו' א' בשם הרשב"א:

{{עוגןמ|יט}} '''וכן אם כו'.''' מהנ"ל דלר"ה הבעל ירית ואף בני מערבא ל"פ אלא משום דס"ל דלאו כאומר מעכשיו דמי:

{{עוגןמ|כ}} '''ואם הם כו'.''' ערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא ומיהו לר"ל כו' ובמעכשיו מודה רשב"ג כנ"ל:

{{עוגןמ|כא}} '''והיא כו' הלכך כו'.''' כמש"ש קלו ב' איתביה ר"י לר"ל כו' אחריך שאני כו' והתניא כו' וכבר כתבתי שבכה"ג מודה רשב"ג דלא קנה אלא פירות:

{{עוגןמ|כב}} '''או ליורשי.''' ומכח זה הכריח המ"מ פי' הרמב"ם בס"ד ועבה"ג בס"ט והר"ן הכריח מכח זה גי' הגאונים:

{{עוגןמ|כג}} '''ואפי' כו'.''' הוא עובדא דרב ביבי:

{{עוגןמ|כד}} '''אמר אחריך כו'.''' הוא עובדא דסבתא לפי גי' שלנו:

{{עוגןמ|כה}} '''אבל כו' אין כו'.''' ר"ל יורשים שבאו מצדה ולא מצד אביה וכמ"ש הרשב"ם שם ד"ה ולא היא כו' דליורשיו הראוין כו'. אבל א"א להמצא דין זה אלא בבעלה וכעובדא דשם או שהנותן נקיבה וכמ"ש קנט ב' א"ל ר"ש תניתוה כו' ה"ד כו' אלא וכו' וכ"כ ב"י בשם לפי גי' הגאונים ובתרה לירתה למה הוצרך לומר ותי' דנ"מ דיורשי הבת ממשפחת אביה יורשין אותה דלא מפקינן אלא בעל משום דה"ל ראוי אבל לדעת הרי"ף דלמסקנא אחריך לאו כמעכשיו דמי אף כשאמר אין יורשיה ממשפחת אביה יורשין אותה אלא נ"מ כו' ע"ש ואע"ג שבגמ לא מפיק אלא בעל ה"ה לשאר יורשיה וכמש"ש קיד ב' מה אשה כו' וכן שם קנט ב':

{{עוגןמ|כו}} '''אא"כ כו'.''' שם דבר זה כו' ובכה"ג אף בני מערבא מודי כנ"ל:

{{עוגןמ|כז}} '''אמר נכסי כו'.''' כן דקדק בד"מ מדברי הטור מדין שקדם אבל אם אין לה זרע כו' וכ' ונ"ל הטעם דהואיל ובשעת המתנה לא ה"ל לשאר יורשים לירש כו' ודבריו תמוהין והטעם נמש"ל ובהדיא כ' הרשב"ם שם בד"ה ולא היא כו' ומעיקרא כי אמר כו':

{{עוגןמ|כח}} '''אמר נכסי כו' י"א כו'.''' כ"כ הר"ן לגי' הג' כנ"ל דהוצרך לומר ובתרה לירתה לזרע זרעה שלא יירשה דלירתה דוקא קאמר וכמ"ש מת שני בחיי ראשון כו' ודבריו תמוהים הא בהדיא מסקינן שם לירתי ואפי' כו' והיינו פלוגתייהו ול"ד לשם דירתי היינו בראוי לירש קאמר וכמש"ש וכן הקשה בדרישה אלא הנ"מ כמ"ש בעצמו שאינה רשאי למכור ואם נתנה במתנת ש"מ לא עשתה כלום וכן לענין בע"ח כמש"ש בס"ה וס"ו:

{{עוגןמ|כט}} '''וי"ח.''' עבטור סי"ד בשם תשו' הרא"ש:

{{עוגןמ|ל}} '''אע"פ שלוי כו'.''' ר"ל אחר שנתן שמעון ללוי ובעת שנתן לא היה אז של שמעון מ"מ כיון שעבר זכה למפרע דהא אפילו בעל יורשה בההיא עובדא דסבתא כמש"ש דבר זה כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|לא}} '''ולא אמר מהיום.''' כנ"ל ר"ס ו' אין כו':

{{עוגןמ|לב}} '''ואלו אמר כו'.''' כנ"ל דבני מערבא ל"פ בכה"ג והיא שיטת הגאונים אע"ג שיש חולקין בדבר:

{{עוגןמ|לג}} ''' (ליקוט) והעבדים כו'.''' עבה"ג ופשיט לה הרי"ף ממש"ש קכח ב' דרש מר זוטרא כו' אין כו' וכן הוא המסקנא בב"ק יב א' ע"ש (ע"כ):

{{עוגןמ|לד}} '''אמר לתת כו'.''' כמ"ש בגמ' דכל מידי דאשכחן דאקרי נכסי הוי בכלל נכסי ה"ה כאן. שם:

{{עוגןמ|לה}} '''לא קרקעות כו'.''' עתוס' דב"ק יב א' ד"ה בעינן כו':

{{עוגןמ|לו}} '''ולא ס"ת.''' כמ"ש בס' שקדם וז"ש מיהו והיינו לשיטת הרמב"ם בתקפו כהן כו':

{{עוגןמ|לז}} '''ולא שייר כו'.''' היינו לשיטת הרא"ש והגה בסי' ר"ן ס"ד דבעינן שיור כדי פרנסתו:

{{עוגןמ|לח}} '''דשטרות כו'.''' גמ' דב"ב שם:

{{עוגןמ|לט}} '''אבל אם כו'.''' עתוס' ע"ז א' ד"ה אמר. והא דאמר במי כו' ה"מ מתנת ש"מ כו':