ביאור הגר"א/חושן משפט/רכג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|ב}} '''וקבל המעות כו'.''' עבה"ג ונ"כ רש"י שם:

{{עוגןמ|ג}} '''בנק"ח.''' שם בברייתא זה אומר ברשותי כו' וכל שבועות הנז' במתני' וברייתא אינן היסת והן בנק"ח כמ"ש ברפ"ב דקדושין והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו' וע"כ שבועה דאורייתא הן מדקאמרי חכמים אין נשבעין לא כו' ושבועת היסת נשבעין אף על העבדים וקרקעות כמש"ל ואמר שם מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא וערש"י שם ועסמ"ע ופרישה:

{{עוגןמ|ד}} '''ועל ולד כו'.''' כחכמים בברייתא שם וכמ"ש בב"ק צו ב' וכמ"ש בשבועות מב ב' ובפ' הזהב וכל הברייתא הוא דברי סומכוס שבאינו יודע יחלוקו ובהנך מודה וכן העתיק הרמב"ם כל הג' בבות דברייתא בבריא ובריא ישבע כו' ובשמא ושמא יחלוקו ובשותק הלה זכה:

{{עוגןמ|ה}} '''ישבע היסת.''' שאף אקרקעות נשבע היסת כמ"ש ר"ה גאון מהא דהכותב:

{{עוגןמ|ו}} '''ואם הלוקח כו'.''' גמ' שם וליחזי ברשות דמאן כו' ואפי' לסומכוס כמש"ש וכנ"ל:

{{עוגןמ|ז}} ''' (ליקוט) וי"א שיחלוקו.''' כ' המ"מ וב"ח שסובר דמש"ש הא מני סומכוס כו' חוזר מתי' הראשון באגם אלא אפי' במוחזק ובזה מרויחים שא"צ לכל הקושיות ותי' של תוס' שם ד"ה הא מני כו' וסובר דרבנן ל"פ אלא במוחזק אבל באגם מודו לסומכוס ואע"ג דפריך שם ונוקמא אחזקת כו' היינו לס"ד דמתני' בברי וברי וצ"ל מש"ש ב' זה אומר א"י כו'. הא מני כו' משום שרוצה לאוקמי אפי' במוחזק כפשטא דמתני' (ע"כ):

{{עוגןמ|ח}} '''מי שהיו כו' היסת כו'.''' כמ"ש בגמ' א' משום טענו בחטין כו' ב' משום הילך ג' אין נשבעין על העבדים ומסיק ע"י גלגול וז"ש ואם היתה כו' ר"ל מצד אחר במטלטלין:

{{עוגןמ|ט}} '''ואם אמר המוכר כו'.''' דמתני' ע"י גלגול ויש עסק שבועה ביניהן וכמש"ש צז ב' ש"מ מנה כו' כגון שיש עסק כו' וכן כאן ע"י גלגול הכסות כנ"ל אבל בלא"ה על שבועת היסת גם בא"י נשבע כמ"ש רש"י בסוף ב"ק:  

  ''' (ליקוט) ואם אמר כו'.''' עבה"ג בשם המ"מ וליתא דא"כ אף במתני' אף דאיכא שבועה דאוריי' אמאי זכה דהא לא אמרי' משוילי"מ בא"י להרמב"ם כמ"ש בסי' שד"מ אלא דמתני' סומכוס הוא אבל לרבנן אמרי' בר"פ הפרה זה כלל גדול בדין כו' דאפי' כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|י}} '''ואין לזה כו'.''' אזיל לשיטתו כמ"ש בסי' פח סי"ז אבל מ"ש בס"ד או ישבע כו' שם ואפי' קטן אין לו כשישבע: