ביאור הגר"א/אבן העזר/קעז: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

{{עוגןמ|א}} '''המפתה.''' מתני' ל"ט א':

{{עוגןמ|ג}} '''ישראל.''' לאפוקי גיורת יתרה על בנות שלש שנים ויום א' מתני' ל"ו ב':

{{עוגןמ|ד}} '''עד כו'''' והיא כו'. כחכמים שם ך"ט א' מ"ב ב' וחולין ך"ו ב' ואע"ג דסתם מתניתין כר"מ כיון דאומר זה דר"מ אלמא דלא ס"ל כן ויחידאה הוא כמ"ש בכמה מקומות דזו זו ולא ס"ל עד דמפ' גמרא כן בהדיא וכן ס"ל לר"ל שם מ"ד ב' וכן הא דפריך ל"ט ומי מעברה הוא כחכמים וערא"ש ספ"ג:

{{עוגןמ|ה}} '''ואם נשאה כו'''' קנס. לאפוקי בושת ופגם שנותן. גמרא שם:

{{עוגןמ|ו}} '''ובלבד כו'.''' שם ח' א' שלח ליה כו' וכי בושת ופגם כמ"ש ר"פ החובל פ"ד ב':

{{עוגןמ|ז}} '''בא"י.''' שם ובסנהדרין י"ד א':

{{עוגןמ|ח}} '''והאידנא כו'''' רי"ף פ' החובל שם מתקנת הגאונים:

{{עוגןמ|ט}} '''והבת כו'.''' מתניתין בבתו וכלתו ל"ט א' מ"א ב':

{{עוגןמ|י}} '''ואינו רשאי כו'''' אלא כו' לפיכך כו'. גמרא שם מי מצי מפיק כו' רבנן סברי וריב"י סבר כולי וקי"ל כרבנן כן שם נ"ד א':

{{עוגןמ|יא}} '''ואם עבר כו'.''' תמורה ה' א' כל ימיו כו' ועבה"ג:

{{עוגןמ|יב}} '''כופין''' כו'. תוספתא פ"ג דכתובות

{{עוגןמ|יג}} '''אפילו איסור כו'.''' ג"כ מאותו הטעם שאמרו בגמרא שם מ"ם א' אי אמרה דלא בעינא כו' וערש"י ד"ה מי כו':

{{עוגןמ|יד}} '''יצא כו'''' אביו כו'. שם ל"ו ב':

{{עוגןמ|טו}} '''בא כו'.''' לא מיבעיא בחד ביאה כמש"ש כ"א ב' דקי"ל כרבא שם דאנוס' היא בת"כ וכ"ש לענין ממון אלא אפילו בשתי ביאות מ"מ לא הפסידה מה שנתחייב לה כבר בשביל שנתרצה אח"כ לומר דלאו בת בושת היא כמ"ש בפרק החובל צ' ב' לא אמרת כו':

{{עוגןמ|טז}} '''וי"א כו'''' כמ"ש ולו תהיה לאשה:

{{עוגןמ|יז}} '''והס' כו'.''' הרא"ש שם וכתב דנהי דחייבה תורה לכונסה אחר שנפגמה ה"מ בודאי אבל קול בעלמא אין להחזיק הקול ולפגום שניהם. ולי ל"נ כן מדקאמר במתני' דוקא על השפחה ונכרית ופריך בגמרא אפילו לכתחלה נמי ומשני משום כו' דלא יאמרו משום כך נתגיירה מ' דוקא כה"ג:

{{עוגןמ|יח}} '''ובמקום כו'''' דכדאי הם ר"ת ור"י וסמ"ג בעלי הס' שניה לסמוך עליהם בשעת הדחק ואמרינן בפ"ק דקידושין מוטב שיאכלו ישראל תמיתות שחוטות כו' ועפ"ז דיבמות ס"ו א':

{{עוגןמ|יט}} '''וכ"ז כו'.''' כנ"ל וכמ"ש מהר ימהרנה כו':

{{עוגןמ|כ}} '''אבל כופין''' כו' כמ"ש במתני' ל"ט א' המפתה אם רצה כו' וכמ"ש בגמרא מ"ם א' אמר קרא מהר כו':

{{עוגןמ|כא}} '''ואם נטענת כו'.''' כמ"ש ל"ו ב' דכוותה הכא דנפיק כו' אלמא קלא לאו כלום וחייב השני בקנס וה"ה לכנוס דמשם למידין:

{{עוגןמ|כב}} '''ואם נטענת כו'.''' כמ"ש בב"ק נ"ג בשור ואדם שדחפו לבור דקי"ל כר"נ כל היכא דליכא כו' וכן כאן משום חר"ג ואונאה ומפתה מכ"ד אבות נזיקין הן וה"ה לענין כניסה וכ"ז לסברא אחרונה הנ"ל שם:

{{עוגןמ|כג}} '''זונה כו'''' ממ"ש בב"ק ע' ב' אתנן כו' ואי תבעה כו' הא בשאר דלא קם ליה בדרבה מיניה חייב בדינא וכן בב"מ צ' א' והא קי"ל כו' אתנן כו':

{{עוגןמ|כד}} '''זהו כו'''' סנהדרין ט"ו א' לכדתניא אל תחלל כו' ולשון הרמב"ם אני אומר שזה שנאמר אל תחלל כולי שלא יאמר הואיל ולא חייבה תורה אונס ומפתה אלא שיתן ממון לאב הריני שוכר בתי הבתולה לזה או בחנם לכך נאמר אל תחלל את בתך שזה שחייבה תורה בשאירע במקרה שלא מדעת אביה כו' והמכין בתו לכך ה"ה קדשה ולוקה הבועל והנבעלת משום לא תהיה קדשה ור"ל כמ"ש בספרי לא תהיה קדשה אזהרה למזנה כענין שנאמר לא היתה בזה קדשה ודוקא במופקרת לוקה וכמ"ש בסימן ו' ס"ח וכמש"ל ר"ס כו':

{{עוגןמ|כה}} '''ואין חולק כו'''' שם ונלמד מהנ"ל שקנס בבתולה היא:

{{עוגןמ|כו}} '''ורשאין כו'.''' סנהדרין מ"ו א':