ביאור הגר"א/אבן העזר/קמב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

{{עוגןמ|ב}} '''ואח"כ יתן כולי.''' עס"ו:

{{עוגןמ|ג}} '''ואע"פ אין כולי.''' מתני' ט' א' המביא כו' הלא"ה א"צ וכן במתני' הראשונה וגמרא שם כמה פעמים:

{{עוגןמ|ד}} '''ואם בא כולי''' ו' ב' כ"ג וע' תוס' ג' א' ד"ה חד כולי:

{{עוגןמ|ה}} '''ואם אין השליח כולי.''' הרי"ף שם וסוגיין כרבא והיכי דאיכא עדים דמקיימי ל"צ לומר בפני בכתב ובפני נחתם וכמש"ש ה' א' ת"ש המביא גט כולי אם נתקיים כו' ומ"ש סוגיא כרבא משום דפריך שם לרבה תנן המביא כולי ת"ש דבעא כו' ת"ש המביא כו' ואף על גב דשנינהו שנוייא הוא הר"נ וכ"פ הרא"ש והרמב"ם וש"פ דלא כראב"ד שכ' דסוגין כרבה והביא ראיות וער"נ שדחה כל ראיותיו עתוס' ה' א' ד"ה אלימא כו'

{{עוגןמ|ו}} '''ואם לא נתקיים כולי''' מתני' רפ"ב המביא כולי:

{{עוגןמ|ז}} '''ואם בא כולי.''' אבד כולי ע"ל סימן קמ"א סנ"ג:

{{עוגןמ|ח}} '''ומפני מה כולי''' כרבא וכולי:

{{עוגןמ|ט}} '''ממקום כולי''' שם דף ב' ע"ב כולי. א"כ כולי:

{{עוגןמ|י}} '''ונ"ל כולי''' הר"נ שם בשם הרמב"ן אע"ג דאמרינן שם בזמן שאין בה"מ כולי השתא מיהא ליכא בתי דינין דקביע:

{{עוגןמ|יא}} '''ובזמ"הז כולי.''' שם א' ורבא מצריך כולי וע' תוס' שם ד"ה שאני כולי:

{{עוגןמ|יב}} '''י"א כולי''' כמו באתיוה בי תרי:

{{עוגןמ|יג}} '''וי"א כולי.''' דוקא שהם נעשו שלימים דמסתמא חתמו העדים בפניהם או ידעו חתימתם וע"ש באריכות וע"ל סי"ח:

{{עוגןמ|יד}} '''כשם כולי.''' ע"ל סי' קמ"א סי"א

{{עוגןמ|טו}} '''בעדים.''' כס' האחרונה שם:

{{עוגןמ|טז}} '''קרוב.''' תוס' שם ד"ה ה"ג כולי וכ' הר"נ שיש חולקים:

{{עוגןמ|יז}} '''וי"א כולי.''' אף על גב דקי"ל כר"י דלא חיישינן לאשה או קרוב בזמה"ז חיישי' שם:

{{עוגןמ|יח}} '''יש מחמירים כולי.''' כמ"ש בפ"ד דבכורות וע"ל בס"ס ס"ד:

{{עוגןמ|יט}} '''אותם כולי.''' כיון שהקילו שאף עד נעשה דיין והעד בעמידה כמ"ש בפ"ד דשבועות:

{{עוגןמ|כ}} '''ולכתחלה כולי.''' דהא דמי למשפט כמ"ש כאן דצריך שלשה וע"ל ס"ס קכ"ג אבל בהג"מר סי' תת"פ מכשי' בלילה דסוף דין הוא ע"ש:

{{עוגןמ|כא}} '''אומר כולי''' ע"תוס שם ד"ה יטילנו כולי:

{{עוגןמ|כב}} '''לפיכך כולי.''' שם ט' א' ול"ד נתחרש אלא נתאלם דעדות בעינן מפיהם ולא כולי כמש"ש פ"א א' חוץ מעדי מיתה וע"תוס שם דף א' ד"ה אילימא כולי. והר"נ חולק ע"ז וכ' דלהכי ל"ק אלם דמהני כמו בעדי מיתה וכ"ש כאן דהכתב מוכיח ועריב"ש שם:

{{עוגןמ|כג}} '''בפני האשה.''' טור ב' הרמ"ה וכ' דוקא לכתחלה ועד"ז ס"ק ח' וצ"ע:

{{עוגןמ|כד}} '''או שנתנו לה כולי''' ע"ש ג' א':

{{עוגןמ|כה}} '''ואם לא כו'.''' כנ"ל ס"א וע"תוס שם ד"ה כיצד כולי:

{{עוגןמ|כו}} '''ולכן אלם כו'''' כנ"ל:

{{עוגןמ|כז}} '''וי"א כולי.''' כן דקדק מלשון הרא"ש פ"א ה"ג אבל התוס' כ' דבעינן שיאמר כו' וליתא דל"ד רק הענין שתקנו חכמים שאף הגט עצמו כשר בכל לשון וכ"כ בד"מ וז"ש מיהו כו':

{{עוגןמ|כח}} '''אם לא כולי.''' כמש"ש ח' א' ת"ש המביא כולי ועבה"ג וכמש"ש כ"ט ב':

{{עוגןמ|כט}} '''בשעת כו'''' כנ"ל ס"ו:

{{עוגןמ|ל}} '''ול"ד כו'''' ריב"ש סימן שי"ח וכ"מ שם בגמ' דקא"ל כי משוי שליח בפני ב"ד כולי מ' שאין הב"ד ממנין אותו אלא השליח עצמו:

{{עוגןמ|לא}} '''ואפילו לא אמר כולי.''' כיון שחתומים על הרשאה ע"כ נעשה בפניהם ואפילו אינן חתומים רק שנים כמ"ש בש"ע דהיינו שנים כולי וכמ"ש למטה. ואפילו לא כולו וכמ"ש בחושן משפט סימן מ"ו סכ"ט בהג"ה ואם כל השלשה כולי וכמ"ש הרא"ה בפ"ב דכתובות דוקא משום דאית ביה ריעות' דלא חתימי אנא תרי וה"ה כאן שא"צ אלא שנים:

{{עוגןמ|לב}} '''ולא שייך בזה כולי''' כנ"ל ובש"ע וכמש"ש ה' כ':

{{עוגןמ|לג}} '''ולא חיישינן כולי''' כמ"ש בב"ב קל"ח ב':

{{עוגןמ|לד}} '''וכן יכול למסור כולי.''' טור וכגי' הרי"ף כי משוי שליח בב"ד כולי ומפרש הטור דקאי גם כן בפניו על שליח ראשון ונקט ב' הקולות וכ"כ רי"ו אבל הרמב"ם פי' גי' הרי"ף על שליח שני דא"צ השליח השני להיות באותו מעמד שמה ומ"מ הכל א' לדינא.

{{עוגןמ|לה}} '''וי"א כולי.''' כן דייק ב"י מדברי ריב"ש ועב"ש:

{{עוגןמ|לו}} '''בשתי עיניו.''' ד"מ ס"ק ט' בשם ס"ג ופשוט הוא.

{{עוגןמ|לז}} '''לפיכך כולי.''' גמרא שם

{{עוגןמ|לח}} '''אע"ג כו'''' תוס' שם ד"ה מ"מ כו' ור"נ וש"פ וכמש"ש ך"ט ב' מי' קאמר כו'. וכמש"ל סי' קמ"א סל"ו בההגה:

{{עוגןמ|לט}} '''ובעינן כו'''' כן דייק בתה"ד שם מדברי סה"ת ואע"ג דאמרי' ביבמות ל"ט ב' אשתמודעינהו כו' וכן בגט כו'. וכמש"ל סי' ק"ך ס"ג כאן יש לחוש שמא יטעוהו כו' ודבריו אינן נראה:

{{עוגןמ|מ}} '''אם יש כו'''' כס' הראשונה בס"א בהגה:

{{עוגןמ|מא}} '''ויהיב לה כו'''' דלא להוי חצי דבר והוא כשיטת הרי"ף בפ' מרובה אבל לדעת תוס' שם ובפ"ג דב"ב אין לחוש לזה:

{{עוגןמ|מב}} '''ואם נתקיים כו'''' כנ"ל ס"א:

{{עוגןמ|מג}} '''האיש כו'.''' כאוקימתא בתרא שם וכן הרי"ף ורא"ש לא הביאו אלא ההיא אוקימתא ועתוס' שם ד"ה אימר כו'. ומ"ש בהגה וצריכה לא אמרו כו' והרשב"א כ' דאף ללישנא קמא צריכה בשעה כו' ולישנא קמא אלישנא בתרא סמוך דמש"ש אימר קמי ב"ד כו'. קאי אכולהו לישנא:

{{עוגןמ|מד}} '''ואם לא כו'''' קושית הג"מ שם:

{{עוגןמ|מה}} '''ואע"פ כו'.''' הרמב"ם דאם נתקיים אצ"ל בפ"נ ובפני נחתם כמש"א בס"א וע"כ בלא נתקיים מיירי ואפ"ה פריך אשה מכי כו'. מ"מ ע"ש:

{{עוגןמ|מו}} '''וי"ח כו'.''' הראב"ד פי"ב ה"ב וכ' הריב"ש סי' שפ"ה שמשוה דין האשה לדין השליח וקושית גמ' אשה כו' דלא מהני בפ"נ ובפ"נ כיון שכבר נתגרשה וצריך קיום וכמש"ל ס"ו וס"ז:

{{עוגןמ|מז}} '''שמעולם כו'''' שם בריב"ש:

{{עוגןמ|מח}} '''בעל כו'''' מאחר כו'. דמדינא א"צ כמש"ש ה' א':

{{עוגןמ|מט}} '''אפי' כו'''' כפי' תוס' ה' ב' ד"ה אפי' כו' שרש"י ט"ו א' ד"ה שיטה כו' לא פירש כן:

{{עוגןמ|נ}} '''ואפי' כו'.''' כפי' השני ברש"י שם ועוד יש פרושים אחרים ועהג"א שם ד"ה ור"ח כו':

{{עוגןמ|נא}} '''היו כו'''' דטעמא משום שאין עדים מצויין לקיימו ובמקום הקיום הוא וא"צ קיום אלא על ב' עדים כמ"ש בפ' ג"פ וכן אף לרבה וכנ"ל סט"ז דאפילו שטה הראשונה ואפי' קל קולמסא כ"ש כה"ג וא"צ לכל האריכות הזה דהא אפי' קרובים השאר כשר אפילו בכולכם כמש"ש י"ח ב' וכ"כ שם בשם הירושלמי היה מחתם בארבעה ואחד אומר בפ"נ ובפ"נ כב' עדים כו'. פלוגתייהו דר"י ור"ל דאתפלגין א"ל חתמו גט זה וחתמו מקצתו היום ומקצתו למחר ר"ל אמר כשר והשאר על תנאי רי"א עד שיחתמו בו ביום ובגמ' שלנו גרסינן להיפוך וקי"ל כר"י בגמ' שלנו ע"ש ס"ג:

{{עוגןמ|נב}} '''עשה כו'.''' מסקנא שם י"ז א' וכן ס"ל לרבב"ח שם וכן בלישנא קמא דר"י שם ט"ז א' דכן ס"ל לרבא כמש"ש לימא דרבה כו'. לא כו'. ושם ב' ב' וקי"ל כרבא כמ"ש בס"א וע' תוס' ב"ב ד"ה דאתיוה כו'. ושם ט"ז א' ד"ה אבל כו'. וכ"כ הרא"ש שם ושם וש"פ:

{{עוגןמ|נג}} '''והוא כו'''' , דהא טעמא משום מה אלו אמרו כו' שם ט"ז ב':

{{עוגןמ|נד}} '''וי"א דאם כו'''' כ"מ בר"נ שם שכ' דכל שיש עדים כו' שוב אין לחוש למזויף ועתוס' הנ"ל ד"ה דאתיוה כו' ולהאי ל"ח כו':

{{עוגןמ|נה}} '''וי"א כו'''' תוס' ט"ז א' ד"ה אבל כו' והרא"ש והר"ן רפ"ב מאותו הטעם הנ"ל ומה אילו יאמרו בפניו שגרשה שם:

{{עוגןמ|נו}} '''ויש כו'''' ע"ל ס"ב:

{{עוגןמ|נז}} '''שנים כו'''' וכן כו' אמר כו'. מתני' רפ"ב וכאוקימתא דגמ' שם דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם כו' וע"ש בגמרא ס"ז א"ב ארשב"י אמר"י ל"ש כו'. א"ל אביי אלא כו' ושם י"ז א' זמנין אשכחיה כו'. ועתוס' שם ד"ה אחד אומר כו'. וה"ה אפילו אינו יוצא מתחת ידם כמש"ל שהרי כו':

{{עוגןמ|נח}} '''י"א כו'.''' דמן התורה כו' כמ"ש ג' א' ולא גרע גט מקוים שלא נתקיים בחתימות ובפ"נ ובפ"נ דהקילו שם משום עיגונא שם ועתוס' דכתובות ק"א א' ד"ה עד כו' בשם ירושלמי דבפרוזבול הקילו ג"כ בזה: