חנוכת התורה/ריט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(העלאה טקסט ברשיון נחלת הכלל מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''במסכת ''' זבחים דף פ"ו במשנה העצמות והגידים וכו' בזמן שהם מחוברין יעלו וכו' ובגמרא מאן תנא פירשו אפילו הן בראש המזבח ירדו רבי הוא דתניא וכו' רבי אומר מחוברין יעלו פירשו אפילו הם בראש המזבח ירדו וכו' אמר רב זירא לא שנו אלא שפירשו כלפי מטה רחוק מן המערכה אבל כלפי מעלה קרובי הוא דאקרובי לעיכול ואפילו פירשו (פירש"י נראה בעיני שחסר מן הגירסא ולמאי דגרס הכי פירושא ואפילו פירשו בתמיה והא מחוברין יעלה הוא דקאמר. כוונתו על דברי רבי קאי דסבירא ליה לעולם ירדו אפילו בפירשו סמוך למערכה ולא סבירא ליה דיעלו אלא דוקא במחוברים דאם לא כן הוה ליה לחלק בפירשו) אמר רבה הכי קאמר לא שנו אלא שפירשו לאחר זריקה וכו' עיין שם. וכתבו שם התוספות בד"ה לא שנו וכו' וזה לשונם כך גירסת הקונטרס ואברייתא קאי ויש ספרים דגרסי פירשו לא יעלו אמר רב זירא וכו' ואמתניתין קאי ולא נהירא דמה שייך ביה קריבה לעיכול כיון שהוא למטה בקרקע. ועוד דבתר הכי שקיל וטרי בפירושא דברייתא ומאי טעמא אפסקיה עד כאן לשונם. והנה דברי התוספות אינם מובנים דהא לא מצינו בסוגיא שאחר זו דשקלי וטרי בפירוש הברייתא. ויש לומר דהתוספות מפרשים השני תיבות של ואפילו פירשו שכתב רש"י ז"ל שחסר מן הגירסא ושהוא קושיא בלשון תמיה אבל התוספות מיאנו בזה הפירוש חדא דאין הדרך שרבה יפרש דברי רב זירא ועוד דלשון רב זירא אינו סובל דברי רבה כלל. וגם בילקוט ובהעתק הכסף משנה לא העתיק תיבות הכי קאמר בדברי רבה והכי גריס אמר רבה לא שנו וכו' ומפרשים התוס' דהאי ואפילו פירשו הוא פיסקא לברייתא דלעיל דקאמר פירשו אפילו וכו' ירדו אמר רבה לא שנו ואינו חולק על רב זירא ואיפכא גרסינן פירשו אפילו וכו' אמר רבה וכו' והוא פיסקא בדברי רבי וכך משמע מהתוס' דלקמן ד"ה ופליגא וכו'. או דקאי אדברי תנא קמא דאמר ואפילו פירשו צריך הקרבה ואסור בהנאה על זה אמר רבה לא שנו אלא שפירש קודם זריקה וכו' אם כן השתא דברי התוספות ברורים ומובנים:
'''במסכת ''' זבחים דף פ"ו במשנה העצמות והגידים וכו' בזמן שהם מחוברין יעלו וכו' ובגמרא מאן תנא פירשו אפילו הן בראש המזבח ירדו רבי הוא דתניא וכו' רבי אומר מחוברין יעלו פירשו אפילו הם בראש המזבח ירדו וכו' אמר רב זירא לא שנו אלא שפירשו כלפי מטה רחוק מן המערכה אבל כלפי מעלה קרובי הוא דאקרובי לעיכול ואפילו פירשו (פירש"י נראה בעיני שחסר מן הגירסא ולמאי דגרס הכי פירושא ואפילו פירשו בתמיה והא מחוברין יעלה הוא דקאמר. כוונתו על דברי רבי קאי דסבירא ליה לעולם ירדו אפילו בפירשו סמוך למערכה ולא סבירא ליה דיעלו אלא דוקא במחוברים דאם לא כן הוה ליה לחלק בפירשו) אמר רבה הכי קאמר לא שנו אלא שפירשו לאחר זריקה וכו' עיין שם. וכתבו שם התוספות בד"ה לא שנו וכו' וזה לשונם כך גירסת הקונטרס ואברייתא קאי ויש ספרים דגרסי פירשו לא יעלו אמר רב זירא וכו' ואמתניתין קאי ולא נהירא דמה שייך ביה קריבה לעיכול כיון שהוא למטה בקרקע. ועוד דבתר הכי שקיל וטרי בפירושא דברייתא ומאי טעמא אפסקיה עד כאן לשונם. והנה דברי התוספות אינם מובנים דהא לא מצינו בסוגיא שאחר זו דשקלי וטרי בפירוש הברייתא. ויש לומר דהתוספות מפרשים השני תיבות של ואפילו פירשו שכתב רש"י ז"ל שחסר מן הגירסא ושהוא קושיא בלשון תמיה אבל התוספות מיאנו בזה הפירוש חדא דאין הדרך שרבה יפרש דברי רב זירא ועוד דלשון רב זירא אינו סובל דברי רבה כלל. וגם בילקוט ובהעתק הכסף משנה לא העתיק תיבות הכי קאמר בדברי רבה והכי גריס אמר רבה לא שנו וכו' ומפרשים התוס' דהאי ואפילו פירשו הוא פיסקא לברייתא דלעיל דקאמר פירשו אפילו וכו' ירדו אמר רבה לא שנו ואינו חולק על רב זירא ואיפכא גרסינן פירשו אפילו וכו' אמר רבה וכו' והוא פיסקא בדברי רבי וכך משמע מהתוס' דלקמן ד"ה ופליגא וכו'. או דקאי אדברי תנא קמא דאמר ואפילו פירשו צריך הקרבה ואסור בהנאה על זה אמר רבה לא שנו אלא שפירש קודם זריקה וכו' אם כן השתא דברי התוספות ברורים ומובנים:

תפריט ניווט