חלקת מחוקק/אבן העזר/כא: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

{{עוגןמ|ב}} '''א' פנויה וא' א"א.''' פנויה בעולה קאמר אבל בתולה אמרי' דיוצאה בהינומ' וראשה פרועה וכן הוא בב"ח ועיין במרדכי:  

{{עוגןמ|ג}} '''ולא עוד אלא שראוי לעשות כן.''' והא דאמר (בבבא בתרא דף קס"ח ע"א) האי צורב' מדרבנן דאזיל לקדושי אתתא לידבר ע"ה בהדיא דילמ' מיחלפ' ליה תירץ המ"מ בפכ"א מהא"ב משום דת"ח אף שרואה אותה בפעם א' אינו בקי בצורת נשים ויש לחוש שמא יחליפוה אבל ע"ה יכירה בפעם אחת:  

{{עוגןמ|ד}} '''אעפ"י שיש לו הנאה בראייתה.''' וע"כ התירו לאשה להתקשט בימי נדתה שלא תתגנה על בעלה:  

{{עוגןמ|ה}} '''מותר לרחוץ מכותי' שפחות וכן נוהגים.''' ובב"ח העיד שמצא במרדכי ישן כתוב אם יכול ליזהר מהרהור והנמנע מתברך עכ"ל ע"כ שומר נפשו ירחק מזה:  

{{עוגןמ|ו}} '''רק כוונתו לש"ש מותר.''' בב"ח כתב בשם מהרש"ל כגון לרקד עם הכלה כדי לחבבה על בעלה או משום כבוד אביה ות"ח ראוי להחמיר עכ"ל וסיים בב"ח ובמלכותינו נהגו הגדולים שבדור להקל בכלה והיכא דנהוג נהוג והיכ' דלא נהוג איסורא איכא:  

{{עוגןמ|ז}} '''אין שואלים בשלום אשה כלל.''' כלומר אפילו שלא לשלוח לה שלום רק לשאול על שלומה גם זה אסור רק לבעלה מותר לשאול מה שלום הגברת והטעם פשוט כי באולי האחר יגיד לה שפלוני שאל על שלומך ויבאו לידי חיבה אבל לשלוח אפילו ע"י בעלה אסור והכי איתא בהדיא בב"מ פ' השוכר דף פ"ז (דע"י אחר אסור לשאול בשלומה) דקאמר ע"י בעלה שאני משמע בהדיא מה שמותר על ידי בעלה אסור ע"י אחר ובב"ח השוה אחרים לבעלה והוא נגד הגמר' הנ"ל דאמרה בפי' ע"י בעלה שאני ועיין בב"ח מ"ש דבתחלת האיגרת יכול לשאול בשלום זוגתו אך לבסוף אסור לכתוב ותאמר שלום לזוגתך:  

{{עוגןמ|ח}} '''כגון אחותו הגדולה.''' והא דאמרינן בפ"ק דשבת דף י"ג דעולא מנשק לאחותו אבי ידייהו צדיק גמור היה ויודע בעצמו שלא יבא לידי הרהור:  

{{עוגןמ|ט}} '''בין גדולה בין קטנה.''' הא דמחבקים ומנשקים אח לאחותו הקטנה בת שלש שנים אין זה לחיבת אישות רק לחיבת קורבה והכל לש"ש ובקדושין דף פ"א ע"ב מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו אפילו בקביעו' ועיין לקמן סי' כ"ב סק"א:  

{{עוגןמ|י}} '''חוץ מהאב לבתו.''' וה"ה לבת בתו כדאמרינן בגמ' שם הכל לש"ש וה"ה לאחותו הקטנה וכמ"ש:  

{{עוגןמ|יא}} '''ולישן עמהם בקירוב בשר.''' אפשר דה"ה אח גדול מותר לישן עם אחותו הקטנה בת ג' שנים רק מילת' דפסיקא נקט דאין כל אח גדול מאחותו משא"כ באב ואם וכבר כתבתי דאף דבמשנה (קדושין דף פ' ע"ב) אמרו מתייחד עם אמו ועם בתו אמר רב אסי שם בגמ' (דף פ"א ע"ב) דמתייחד עם אחותו שלא בקביעות:  

{{עוגןמ|יב}} '''הגדילו ונעשה הבן גדול.''' לא פי' שני הגדלות רק סתם וכתב עד שיהיו שדים נכונו ושער צמח דלאו בגדלות שנים תליא מילת' באש' כשמגיעים לסימנים אלו אף קודם שני הגדלו' מסתמ' הגיעו לכלל שיודעים להכלם ואף קודם י"א שנה וי"ב שנה וע"כ לא הכניס עצמו לחלוף הגרסאות שבגמר' (הובא בב"י סי' זה ס"ק ח') ומסתמ' זה הרבה קודם שני הגדלו' הגיעו לכלל בושה ובב"ח השיג על פסק זה וכתב ודלא כב"י דמיקל ופסק בש"ע דלא לאסור עד שיגיע לגדלות ולפי מ"ש אין כאן קולא: