חות יאיר/רלח: הבדלים בין גרסאות בדף

שיר ליום השבת לשם ה' לשבחו. אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבחו. {{ש}} בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחו. גומל נפשו איש חסד פי שנים ברוחו. {{ש}} מעשים אשר לא יעשו בתורה נכללו. דברים הדברים אלה פקודי המשכן השכילו. {{ש}} הולידו אגלי ט"ל ואין יתרון בעמלו. ואשרי אנוש שומר שבת מחול לו. {{ש}} שמור רגליך כאשר תלך תחוס מושבך. זמן ערב למשמש בבגדים שים בלבך. {{ש}} חוצות טיול בלכתך יצר צעדיך. טובה הבטחת והאכלתיך נחלת יעקב אביך. {{ש}} ואל יאמר לבן הנכר הנלוה לפעולותיך. ישבות בקדש לא תגע במוקצה מדעתיך. {{ש}} כלולים הלכתא רבתא לשבת הלא בספרתיך. לשכרה עין לא ראתם אלהים זולתיך. {{ש}} נצור לשונך מרע אין יוצאת ואין פרץ. מכתבים םושטרי הדיוטות הקורא בו ירוץ. {{ש}} ניב שפתים שלום חשבונות אל יחרץ. סלה והרכבתיך על בומתי ארץ. {{ש}}בניך שבע רצון מלא ברכת ה' כלם. עומסי כוס ישועות ירונו וישאו קולם. {{ש}} פת נקיה ומשנה תחת המפה נעלם. צוה ה' את הברכה חיים עד עולם. {{ש}} כנסת השבת ערוך השלחן צפה הצפית. קמ"ו השרם יאמרו מה נעמת ומה יפית. {{ש}} רואים מצעות כנפי יונה בכסף נחפית. שואגים ברית מלך עולם אל תשבית. {{ש}} רננו צדיקים בה' בטנם תמלא צפוניך. תפנוקי מעדנים יכינו איש כמתנת ידיך. {{ש}} לובשים פאר ורקמה ומקווים הודיך. אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות כבודך. {{ש}} כל המקיים סעודות שבת שלש פעמים. ימלט נפשו מיד שכול וממלחמת לאומים. {{ש}} מחבלי משיח נכון יהיה באחרית הימים. והמה בכתובים שלש היום מסויימים. {{ש}} חזק קדושת שבת ככל המצות שקולה. ואך בנו בחר ה' לעם סגולה. {{ש}} מה נעים שבת אחים יחד כחתן וכלה. צופים יום נקם בלבי והנה גאולה.  

רבש"ע אל תסתיר מצותיך ממני. בכל עת אשר יעלו ברצוני. גלוים ונכונים יהיו לנגד עיני. דע לבבי וחקרני. הושיעני לקיים בכל דקדוקיהן לשם קוני. ושום סיבה אל ימנעני. זריז אהיה אחריהם בכל אוני. חדרך המלך הביאיני. טיב מצות ומשפטן ידעני. יצאו לקראתי ויאמרו הנני. כרגע אפילו לא ימושו מזכרוני. לשמך ולזכרך מלכי ואדני. מלבד במקום נמאס וחיצוני. ניצוץ קדושה לא יעלה בזכרוני. סעד לבי לעבודתך בל יכריעני. עצת יצה"ר הבא להחטיאני פח ומוקש טומן להכשילני. צעדי במעגלי צדק הוריני. קויתי ה' למענך עשה אם לא למעני. רחום ביד מבקשי נפשי אל תתניני. שגיאה ונעלם כמטחוי קשת הרחיקני. תמוך אשורי ובימינך נהלני. {{ש}} רבש"ע אבקש ישעך בעת עמדי בתפלה. בלבול במחשבתי לא יעלה. גדול דאגתי וטרדותי סלה. ד"ת ג"כ כוונתי לא יבטלה. הרחיק מרעיוני שיבושים דלית בהון תעלה. ודברי פיגול מחשבה פסולה. זכך עשתנותי להיות בקדושה גדולה. חנני להוציא בשפה ברורה כל מלה. טעמיה להבין נסתר ונגלה. יחודך לקבל באהבה כלולה. כקטורת תפילתי תכון וכמנחה בלולה. לא ישמע על פי היום כלם. מענה ושיחה ומילה. נתק מפי דבר נבלה. שיח מגונה וקלקלה. ערך שפתי לא ימצא עולה. פן מזה יצא תקלה. צפוני בתפילתי להבהילה. קטרוג להזכיר למעלה. רחקיני מכל מדה רעה ושפילה. שלא אכשל כעיור באפילה. תתניני קבל ברחמים וחמלה: {{ש}} רבש"ע אמץ לבבי ביראתיך הטהורה. בעת אשב לעיין בדברי תורה. גם הוצאני מחשכה לאורה. דעת אמיתת הדבר ובירורה. הבינני מכל שגיאה וטעות להסירה. ולא אהפוך במילי מתנכרה. זמן לכלות לריק בעיון הסברא. חפצי אם רחוקה בסיבת עבירה. טיפול עמלי ראה וצערי תדירא. יגע אני למאד ומתקשה בחקירה. ככלות כחי הורני דרך הישרה. לבא עד תכונת הדבר ועיקרה. ממש כמו שהוא כוונת האומרה. נא זאת מגמתי וחשקי ניכרה. סברי לדעת הלכה למשה מסיני מסורה. רבש"ע עוררני בעוסקיני בלימוד תורה תמימה. פה ולב להיות בהסכמה. צדק להבין וללמוד לשמה. קדושה בל לחלל בהפסק מילי דעלמא. רפאני מעונש גחלי רתמה. שלא יתבלבל מחשבתי לסותמה. תמורת הרהור דבר זר מאומה. תלמודי יהיה בלבי חתומה. תשמרני משכחת דבר בהעלמה. תזכרני לעד להבין דרכה ולדעת מקומה. תכליתה בלי פקפוק כמלא נימא: {{ש}} רבש"ע שמריני בל אכשל בהוראה. מידי לא תצא תקלה ושגיאה. שום טריפות ח"ו להאכיל ולהפשיעה. ולא יאונה לאחרים און על ידי באה. נגדם לא אגרום היזק והפסד להמציאה. בהטריפי שלא כדין את הכשר והנאה. נותר ענינים ג"כ לא אמוט בהכרעה. מאומה אם כבר שגיתי והסכלתי בחטאה. הנני מוכן לסבול בעה"ז הלקאה. ריצוף יסורים בגופי להרצאה. רחק נפשי מגיהנם בהדכאה. רבש"ע אוחילה בעת אשב למשפט לדון כשורה. בריבו לא אעות אדם כחוט השערה. רוח חכמה השכילני באור תורה. היות מתון ומסיק בהלכתא אמורה. מהיר ונחפז לא אהיה לפסוק בקצרה. שלא בעיון רב ודקדוק יתירה. מדאגתי לבלתי קובע נפש יקרה. וכי אקח מועד אשפוט ישרה. אל יהא מצוה הבא בעבירה. זולתך אין יודע לשערה. לעומק הדין ולחקרה: {{ש}} רבש"ע אם עונותי לפניך שמורים. בסיבתם אולי עלי נגזרים. גירוי חלאים ויסורים. דומי לך ברחמיך היתרים. היותם גדודים. ולא יבטלוני מתורה ומצות האמורים. זמן שלש תפילות הסדורים. חזקיני לסובלם ברצונים גמורים. טעמי לא אשנה בתוכחת מוסרים. יען לא אבעט גם בהרהורים. כל שכן בדברים בלתי ישרים. למאד אסבבם להיות לכיפורים. מרד ומעל חטאת נעורים. רבש"ע נא רחם אותי. סופי בשיגיע פטירתי. עד יציאת הנפש להיות בישוב דעתי. פקודות כל החושים לא ימנעו עד אחריתי. צוות לביתי אוכל עם חכמתי ויראתי. קודם אגוע אתוודה על חטאתי. רחמים לבקש על מנוחתי. שיהיה בבית ה' שבתי. תמונת פני ה' בחזותי. שמרני שלא יבולבל מחשבתי. מתוך יסורי פרידתי. שאנן ובנחת קח נפשי מאתי. ושלח מלאכי רחמי' לקראתי. נכון להיות עמי ללוותי. באור החיים להתעדן בהנאתי. ככלות משפט עוותתי. רתם נא את גוויתי. כרוב חסדך מלא בקשתי. חנני גם שלא אתנוול במותי. זמן אשר ישבו החיים סביבותי. קדרות פנים בכמה גוונים לא ישתנה צורתי. ולא אתנפת ולא יסרח גוויתי. אל יזוב פרש וליחה טרם קבורתי. מנקבי גופתי. צפיתי של יחולל שבת וי"ט מחמתי. אזכה למות על מיטתי. מזומן אצל בני ביתי. נחלת אדמת קודש יהיה גניזתי: {{ש}} רבש"ע אל הנער אשר חננתני אשאל למעניהו. בתורתך מדע השכילהו. גם באורח מצוותך הנחהו. דעת יראת ה' למדהו. התמדה בתורה יום ולילה הדריכהו. ולכווין לאמתה של תורה ידעהו. זכרון טוב זרזיהו. חידוד וחריפות חכמיהו. טעמי תורה וצפוניה הראהו. יהיה שם טוב מולה גביהו. כאשון בת עין תנצרהו. לעושר ושנת חיים זכהו. מכל פגע ונגע מלטיהו. נפש בניו ובנותיו כמוהו. סלה כל טוב השפיעהו. רבש"ע עדיך אבקש תחינה. פנ אל בנותי בחסד וחנינה. צירפתי אותם בישועתך לאנשי אמונה. קרואי שם טוב ביחוס הגונה. רצוני להשלים חשקי בכוונה. שיהיו בעליהן משכילים בדעת נכונה. תורת חסד על לשונה. שלא תזוז מפיהם בכל עת ועונה. מוכנים יהיו להיראם ולדון דינא. שומרי מצוות ומ"ט כהנה. וגם בנותיי יהיו לכך מזומנה. נדיבי לב יהיו בצדקה לחננה. בעליהן יסייעו על הלימוד לשננה. נדבות פיהם רצה בתפילה ורינה. רבש"ע משוך חסדך גם לזרעיהן. היות מצליחין באורחותיהן. ראוים ונכונים יגדלו וודלותיהן. רובי תורה ומצות להיות עסקיהן. אף זרעם נכון לפניהן. בלי צער וצרה לעיניהן. ריוח מצויה פרנסתן כפי צרכיהן. המה יאריכו ימים בבריאתיהן. שלא יאונה להן רע בדורותיהן. מאתך יתמיד שלותיהן. ואל בתי הפנוים כמוהן. בתחילה אבקש לדבק טוב למיניהן. כן יחזו עיני טובתיהן. רודפי יושר בצדקותיהן. כבושי פנים בענוותנותיהן. חדלו מהרע בהרחקתיהן. זוכין ומזכין אחריהן. קישוט מעשים טובים כל ימיהן. ואף מלא משאלותיהן. מאד ישגא אחריתיהן. צמח עד יבא מושיעיהן: {{ש}} רבש"ע אל האשה אשר נתת עמדי בחסדך גדולה. בעדה אבקש רפא נא לה. [כי אמי מרת דאבריש זצ"ל מלבד הפלגתה בחכמה וידיעה וחסידות היתה ג"כ מעולפת ביסורים ובשיעול הקשה יותר מעשר שנים לפני פטירתה י"א אדר כת"ב לפ"ק והיא בת זקיני הקצין ראש המדינה דמעררין מהר"ר יצחק והיה מקום דירתו בק"ק אונגרשין ברוד וכינויו היה בפי כל דין ר' איצק מפני שהיה אז עוד מנהיג גדול גיסו של זקיני הנ"ל נקרא דיק ר' איצק ואבי זקיני הנזכר היה פ"ו המדינה יותר משלשים שנה שמו כהר"ר וייבש] גנון אותה מכל פגע ומחלה. דרוש טובתה לריוח והצלה. הטה אליה חסד וחמלה. ונחיה יחד באהבה כלולה. זכר מצוותך לעשות ובעבודתך להשכילה. ח"ו לא אראה במיתתה עולם סלה. טפינו גדל יחד לשם טוב ולתהלה. יראו עינינו טובתם ומזלם עולה. כי תתאלמן ממני עבורה אשאלה. לחוס עליה מלמעלה. מזונתיה בדרך כבוד להובילה. נפשה לא יגיע לבזיון והשפלה. סוף לא תחסור להצטרך כלכלה. עזר מאחרים לקבלה. פשיטות יד הוא בושה גדולה. צריכותה לבניה גם זו רעה חולה. קראתיך ה' להנחותה צדק במעגלה. ראות בטוב כל ימיה עד בתריית' זיבולא. שקט ושליו לשבת עם בניה כולם. תפן אליה בכל עת תעמדי בתפלה:  

אם זכרתיך על יצועי אלהי אבי. בלילות על משכבי. גם באשמורות אהגה בניבי. דאבתי בראותי מקטריגים סביבי. המזכירים את ה' להחריבי. והוא ברחמיו מטיבי. זאת אשיב אל לבי. חלבי ודמי להקריבי. טורפתי נפשי במכאובי. יען אתוודה על פשעי וחובי. כי לא יחרפני אויבי. לך אמר לבי בקשו פני ולא אעכבי. מעצמי אריב ריבי. נפשי אומר לי עוזבי. סלק מדרך רע להשיבי. על ה' אשליך יהבי. פני יוצרי להאהיבי. צירוף א' ב' אערוך להציבי. קלקול דרכי ונתיבי. רוחי אשחרך בקרבי. שאור המעכב תבער ואטהר מחשבי. תמיד אתה מחסי ומשגבי. שמעני שומרי נא אל תעצבי. בכח רחמיך היה מקרבי. יתחמם המחשבה ויתמרמר הלב: {{ש}} אוריד בבכי גדול דמעות הוי ואבוי זחלתי חוות טופס יללה כחניני' לקאת מדבר נדמתי ספוד על פשעי צעקתי קינה ראיתי שפלות תכליתי. {{ש}} אכלתי להנאה, בלתי הכנעה. גזלתי באונאה. דחקתל השעה. הרהרתי בטומאה. ונפשי גאה. זעמי גרועה. חנפתי בדעת. טפשתי בשגיאה. יחמתי בקנאה. כחשתי ביראה. לצתי ברעה. מחלוקתי ידועה. נדרי פרועה. סכלתי בהוראה. עויתי בשבועה. פשעתי בהלואה. צדקתי מנועה. קללתי רעועה. רכילתי קבועה. שאלתי מוטעה. תורתי קרועה: {{ש}} אשמתי בשכינה. בגדתי במלאכים. געלתי בשמים. דאבתי בוידוי. העויתי בנשמה. ופגמתי בבריאה. זדתי בנפשי. חטאתי במצחי. טפלתי שקר בהויות. יקשתי בראשי. כשלתי ברותי. לחצתי באבר המשגל. מעלתי בשוקים. נאצתי במוחי. סררתי באזנים. עויתי בלבבי. פשעתי בבטן. צערתי בכבד. קלקלתי בריאה. רשעתי בכליות. שחתי זרע. תעבתי לשוני: {{ש}} אללי לי עפר ואפר צל פחד בן חפר. בחיבוק ידים אפרוש על ראשי ואשאג כעופר. גם אנחות ותוגות מאין הפוגות בלבבי יסער. דמעות זולגות כנחל שוטף מרוב יללה וצער. הביטו וראו במכאובי קרובים ורחוקים ותחמולו. וכל ברואי מעלה ומטה בעדי רחמים שאלו. זריתי אבק על פני כסיתי. חרטה לבשתי אויה מה זאת עשיתי. טינוף מעשי המגואלים וחלאתם. ימים ונהרות לא יספיקו לרחוץ צואתם. כשלתי ונפלתי כשיכור בזוי ומגועל. לאווין כריתות ומיתות ב"ד הפרתי במעל. מה אני ומה חיי בושתי וגם נכלמתי. נדחתי ממחיצות קדושים ומנוחה לא מצאתי. סערת גיהנם בי יתחולל אוי לאותה כלימה. עינוי חיבוט הקבר ידכאוני תולעה ורמה. פלצות ורעד משלחת מלאכי רעים יגורתי לנשמה. צער גלגול בחי צומח ודומם ורבת מהומה. קראתיך ה' ממעמקים אל תבא במשפט אתי. רחמיך יחתרו מקום תחת כסא כבודך לתשובתי. שא נא לפשעי לא יזכרו ולא יפקדו לפניך. תרא בצערי ויגוני ותפתח לי שערי סליחתך: {{ש}} אויתי בלבבי גשת דרכיך הטובים ולעזוב זוהמת חלאת טינופי יצרי כבשתי למענך ממעשי נחמתי סיגופים עיונים פרעתי צער קבל רשמי שעה תחינתי: {{ש}} אדון בינה געייתי יתקבל תשובת צבאותיך. קדש רוח עשתונותי. שכנני טוהר נתיבותיך. נקה גיעול דמותי. יתעלה כבוד שמותיך. בלב טהור רציתי צעדי תורני גדולתיך. חזק קדושה בנשמתי טעמני נופת עידותיך. יהיה גדולתך תעזרני תארני זיו קדושתיך. שמע קולי ותפילתי. צדק יהלמני תורתיך: תחינה בכל ער"ח ע"פ א"ב ושם בן כ"ב וחתימתו אל נערץ בקדושה. דברי שבח ובקשה. נכספתי עזך לדרשה. ישבוני רעיוני חושה: {{ש}} אין לאמר אלהותיך אין לבאר נוראותיך. אין לגלות קדושתיך. אין לדבר תפארתיך. אין להרהור מעלותך. אין לוכח פלאותיך. אין לזכור סודותיך. אין לחקור תמונתך. אין לטייר מלכותך. אין לידע פחדותך. אין לכוון ספירתך. אין ללמוד פרישותך. אין למלל סקירתך. אין לנובב ישרתך. אין לספור מידותיך. אין לערוך דעתך. אין לפרש יראתך. אין לצפצף ועידתך. אין לקצוב נעימתך. אין לרשום סגולתך. אין לשער יכולתך. אין לתנות ממשלתך: {{ש}} אאמיצך על אמרתי. אברכך על בריאתי. אגדלך על גדולתי. אדרשך על דאגתי. אהללך על הליכתי. אודך על ותרנותי. אזכירך על זהירתי. אחקרך על חכמתי. אטעימך על טהרתי. איחדך על יהדותי. אכללך על כשרותי. אלבבך על לבישתי. אמליכך על מנוחתי. אנעימך על נשימתי. אסלדך על סליחתי. אעלך על עזרתי. אפארך על פרנסתי. אצדיקך על צרתי. אקדישך על קומתי. ארוממך על ראייתי. אשבחך על שמיעתי. אתחננך על תולדותי: {{ש}} אבל אנכי חטאתי ושגיתי לעבור על אזהרות. נתעב ונאלח בעוונות לא ידעתי ספורות. יצרי מצירני ליוצרי והנה הנגע בקירות. שותה כמים עולה ואחריתו לקברות. משול כחרס הנשבר כתות לצרורות. נפל אשת בל חזה שמש ומאורות. בלבבי איך אדמה להאריך בדברות. נוכח פני ה' המהולל בתשבחות ושירות. מכון שבתו נערץ באראלים כתות וחבורות. הררי קדם ועד מבוא השמש הילולי' אמורות. אבל שלשול קטן כעוני מזוחלי עפרות. במה יתרצה אל אדוניו לבא לשרת. רשעי נגד פי יענה מעשי הכעורות. הוי כי כסתני כלימה ובושה ופני חפורות. מדת רחמיך קויתי לא תבזה לבות נשברות. שמץ חטאי אגיד בארבע וחמשה שורות. מעשי אתוודה באלפא ביתא סדורות. ורובם מלבי נשכחו ואינם זכורות. אף שגיאות מי יבין קלות וחמורות לפניך גלוי וידוע תוספות עוונות היתירות. בהרהור תשובה חרפתי על העבירות. כפר נא כלם כאחר הנגלות והנסתרות. רצה וידוי כקרבן המובא דמו הכפורות. כעליית עשן ענן הקטורות. זכור רחמיך לתקן קלקול שפע הצינורות. צרף וזקק ככסף מעשי שאינן טהורות. למענך פתח דלת לשבים לפניך במהירות: {{ש}} ירעדו המתנים ויזלו העינים. אשמתי בבורא. בטלתי תורה. גדפתי מורה. דנתי מסברא. הוריתי בקצרה. וקלקלתי השורה. זרעתי לברא. חשדתי בכשירה. טוטפתי נחסרה. יזמתי זרה. כעסתי מהרה. לשוני סוררה. מאסתי גערה. נכשלתי באיסורא. סדרי עבירה. עויתי מהרה. פרצתי גדירה. צדקתי עצורה. קלותי חמירא. רדפתי שררה. שחתי יתירה. תפילתי עקורה: {{ש}} שבעתי לשקרא. מעלתי בהרהורא. שבת הופרה. ובטלטול ועקירה. נואשתי בצרה. בגדתי בנטירה. כזבתי באמירה. רשעתי תדירה. כניתי לחביראף {{ש}} אחרי שובי נחמתי. בושתי מאד ונכלמתי. גם על ירך ספקתי. דרכי אכשיר מעתה כל ימי היותי. העתר נא ה' לבקשתי. ולא אמות עד אגמור תשובתי. זכיני שאוכל לתקן עותותי. חשתי אנה אולך את חרפתי. טרם ארחץ מצואתי. יבא פתאם יום פקודתי. כאשר עדיין לא נטהרתי מחובתי. לך ה' הוחלתי. מעת אכוון לשוב בהתחלתי. נקב מחט שיעור פתיחתי. סוף תגמור עלי לרווחתי. ערך שער גדול לעזרתי. פן ואולי יעכבני חולשתי. צד נזק להגיע לשום אבר מגווייתי. קידוש צום ועינוי נפש הכינותי. רוחי נשבר בקרבי בצרתי. צעוק אצעק מר על אשמתי. תתקבל ברצון כאלו היה כנחל דמעתי: {{ש}} שלא אוכל להטיף בחימום כמירתי. מחמת קישוי לבבי בהווייתי. שגם הוא סיבה לחולשת ראייתי. ועתה הבט נא ליגוני ואנחתי. נפשי מלגאו ירבה בכייתי. בשביל הרהור חרטתי. כולי האי ואולי תהא יציאתי כביאתי. רימה ותולעה אחריתי. כובד משפטי יראתי. חופש ומנוחה לא מצאתי. זכרתי מאין באתי. קראתי הוי לי כי נבראתי. ובכן אבא לא המלך בתחינתי. אל תעלם אזניך לשועתי. מקוה ישראל ה' סייעני לטהרתי. צדק הוריני להנחותי:  

אנא ה' ידעני אורח אהבה. הרחיקני דרך תועבה. והורני נתיב בקיאות. הסר ידי משגיאות. {{ש}} אנא ה' י"א גמילות. ה"ד רכילות. וה"נ דעה. ה"י מקנאה. {{ש}} א"י י"א הגונים. ה"ד ציקנים. ו"נ ותרנות. ה"י מפורענות. {{ש}} א"י י"א זריזות. ה"ד עזות. וה"נ חריפים. ה"י מסילופים. {{ש}} א"י י"א טובה. ה"ד נכאבה. ו"נ יראים. ה"י ממתגאים. {{ש}} א"י י"א כשרונים. ה"ד ליצנים. ו"נ לטעת. ה"י מכעס. {{ש}} א"י י"א מלמדים. ה"ד יורדים. ו"נ נעים. ה"י מטועים. {{ש}} א"י י"א סגולים. ה"ד חובלים. ו"נ עמלים. ה"י מזוללים. {{ש}} א"י י"א פוסקים. ה"ד ויתקים. ו"נ צדקות. ה"י מהיזקות. {{ש}} א"י י"א קריבה. ה"ד דיבה. ו"נ רבנים. ה"י מגזלנים. {{ש}} א"י י"א שבחים. ה"ד בדאים. ו"נ תכלית. ה"י מאולת.

(מה יתאונן אדם חי חכימיא וספריא. הוי אדון הוי הודו כי פנה לרום שמיא. נפש רוח נשמה יחידה חיה. אל מקום מה נורא לא שזפתהו מין איה) {{ש}} הוי הוי על זאת החרידה. וי ונהי על זאת הפרידה. אשריך וטוב לך כי הכנת צידה. לכן בכו על אבלים ולא על אבידה. {{ש}} והנה לכבודך למדנו בקהל וציבור. בעד נפשך ורוחך נחבר חיבור. ובעד נשמתך ויחידתך נדבר דיבור. נחנן ונחלה פני אל גיבור.  

אנא מנחם אבלים ומשמח עגומים. הקל מנפשו משפט שנת שילומים. וינוח עד עת עמוד הכהן לאורים ותומים. בעת קץ קיצת ישנים ותחיית רדומים. {{ש}} נא מנגיעת רוחין דעשייה פלטיהו. ומפגיעה עלעולין דיצירה מלטיהו. בדרך נכון בעולם הבריאה הדריכהו. ובארח מישור לעולם אצילות החבירהו. {{ש}} ואל ישולח בו מלאך אכזרי השוסף. רק כבוד ה' אשר נפש צדיקים אוסף. ושבה נפשו אל בית אביה כי אליו נכסף כוסף. ותמיד יחליף כח ואומץ יוסיף. {{ש}} ואף גם זאת נקרא לאל בגרון. ירחק מנפשו כל אף וחרון. וביראתו יזכה וישתחוה פני ארון. ויכתוב לחיי עד בספר זיכרון. {{ש}} אל מלא רחמים אלהי המרכבה. שומרהו מכל דינין אש ולהבה. ותעל נשמתו בשנאנים אלפי רבבה. אל מקום רצון עליון מקום מחשבה. {{ש}} אנא רב חסד נורא עלילה. הרבה עמו פדות ומחילה. קרביהו אליך בשמחה וגילה. אחרי טהרת נפשו ברחיצה גם טבילה. {{ש}} פטריהו מכל אונסא דשכיחא. יהב ליה סייעתא ושעתא רויחא. זמין לקבליה אנגלי טבא ובדיחא. דעבד ליה יקר סגי ורבו ניחא. {{ש}} ובמר נפש ברעד ברתת נחלה. פני אל יתברך וישתבח ויתעלה. מקור עדן נהר גן אליו יגלה. כחתן יכהן פאר וקישוטים ככלה. {{ש}} הצילו משער מתחולל בחימה שפוכה. מחרב לטושה מרוטה וקשת דרוכה. הנחילו כסא כבוד שמורה וערוכה. והוכן בחסד כסאו ויעש מלוכה. {{ש}} תן נחלתו לשבעה וגם לשמונה. יעלה ויבא אל מקום שהשמחה במעונה. ויעמוד לגורלו בעד עידן בבוא עונה. עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה. {{ש}} שמע קולו ולא יתוב בראה. ובשמעתתא ידע למישקל וליטרח יאה. ואסוקי שמעתתא אליביה דהלכתא בהוראה. ומאור זוהר וזיו שכינה יהנה הנאה.