90,717
עריכות
דרישה/יורה דעה/קצח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון ההעלאה הקודמת) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
== ז == | == ז == | ||
והראב"ד כתב שאם עמדה ע"ג כלי עץ שמקבל טומאה וטבלה לא עלתה לה טבילה מפני גזירת מרחצאות מטעם זה אוסר הרשב"א לעמוד על גבי נסרים שראויה למדרסות כו' עיין בבית יוסף שהביאה וכתב עוד הרשב"א והביאו ב"י שנשאל על מקוה שיורדין בו דרך שליבה של עץ מהו לטבול ע"ג השליבה והשיבו הראב"ד כתב דע"ג כלי עץ אפי' בדיעבד לא עלתה לה טבילה ואפי' ע"ג פשוטי כלי עץ ואע"פ שקובעו בכותלי המקוה ויש לחוש לזה ולעשות במקומו מדריגה של אבנים ותהיה המדריגה רחבה ד' מקום הנחת רגל כדי שיהיה בו שיעור מקוה לבל תפחד ליפול ממנו עכ"ל ע"ש וכ"כ בש"ע דאפי' בדיעבד לא עלתה טבילה ע"ש ובפנים שכתב שגם להרא"ש יש לפרש שס"ל הכי והרמב"ם בפ"ב ממסכת כלים כתב בהדיא כלי עץ הראוי למדרס שקבעו בכותל ולא בנה עליו או שבנה עליו ולא קבעו עדיין מטמא במדרס כשהיה כו' ע"ש והוא מגמרא דמסכת כלים. ועיין מ"ש רבינו בסימן ר"א ז"ל וכן סילון של אבר או של מתכות אסור להמשיך בו מים למקוה שמקבל טומאה ואם הוא מחובר לקרקע שפיר דמי שאז אינו מקבל טומאה לפי שבטל אגב קרקע. שוב ראיתי בת"ה בסימן צ' גבי דין סוכה דסולם לא מטמא משום מדרס אע"פ שעולין ויורדין בהן דכן כתבו התוס' בפרק בכל מערבין ובפ' המוכר את הבית ובפ' הקומץ רבה והטעם משום דאין עשוין להנאת מדרס אלא כדי לעלות ולירד בהן ואפי' לפירוש ר"י דמשמע דמטמא מדרס היינו מדרבנן וכיון דלא אשכחן במקבל טומאה מדרבנן דאסור לסכך בו ליכא למיגזר נמי בהא כו' ומסיק דאפילו לר"י י"ל דאין מטמא כלל כו' ע"ש א"כ לפ"ז י"ל דגבי טבילה שרי ולא גזרו בה. ועיין בתשובת רמב"ן בסימן רט"ו דשקיל וטרי בה לאסור ולסכך בה. ועיין בתשובת מהר"ם פדו"א סימן ל"א שהאריך בזה ומיישב מנהג אשכנז שנוהגין לטבול ע"ג קרשים שמשימים במקוה להבדיל בין מים עליונים למים תחתונים (וגם מיישב דברי הרשב"א דלעינ ע"ש ומסיק דבהא פליגי ובהא נחתינא דמותרין לטבול עליהן עכ"ה) וגם עיין בתשובת מהרו"ך מקראקא שכתב היתר בוה וגם מהר"ר ליב מפראג השיב להתיר (ע"כ מי ירום ראשו לחלוק על דברי הגאונים הללו ובפרט נגד המנהג שנהגו קדמונינו ז"ל ונמצא שבטלין ומבוטלין דברי רמ"י בש"ע שלו שהאריך בזה הרבה לאסור עכ"ה: | והראב"ד כתב שאם עמדה ע"ג כלי עץ שמקבל טומאה וטבלה לא עלתה לה טבילה מפני גזירת מרחצאות מטעם זה אוסר הרשב"א לעמוד על גבי נסרים שראויה למדרסות כו' עיין בבית יוסף שהביאה וכתב עוד הרשב"א והביאו ב"י שנשאל על מקוה שיורדין בו דרך שליבה של עץ מהו לטבול ע"ג השליבה והשיבו הראב"ד כתב דע"ג כלי עץ אפי' בדיעבד לא עלתה לה טבילה ואפי' ע"ג פשוטי כלי עץ ואע"פ שקובעו בכותלי המקוה ויש לחוש לזה ולעשות במקומו מדריגה של אבנים ותהיה המדריגה רחבה ד' מקום הנחת רגל כדי שיהיה בו שיעור מקוה לבל תפחד ליפול ממנו עכ"ל ע"ש וכ"כ בש"ע דאפי' בדיעבד לא עלתה טבילה ע"ש ובפנים שכתב שגם להרא"ש יש לפרש שס"ל הכי והרמב"ם בפ"ב ממסכת כלים כתב בהדיא כלי עץ הראוי למדרס שקבעו בכותל ולא בנה עליו או שבנה עליו ולא קבעו עדיין מטמא במדרס כשהיה כו' ע"ש והוא מגמרא דמסכת כלים. ועיין מ"ש רבינו בסימן ר"א ז"ל וכן סילון של אבר או של מתכות אסור להמשיך בו מים למקוה שמקבל טומאה ואם הוא מחובר לקרקע שפיר דמי שאז אינו מקבל טומאה לפי שבטל אגב קרקע. שוב ראיתי בת"ה בסימן צ' גבי דין סוכה דסולם לא מטמא משום מדרס אע"פ שעולין ויורדין בהן דכן כתבו התוס' בפרק בכל מערבין ובפ' המוכר את הבית ובפ' הקומץ רבה והטעם משום דאין עשוין להנאת מדרס אלא כדי לעלות ולירד בהן ואפי' לפירוש ר"י דמשמע דמטמא מדרס היינו מדרבנן וכיון דלא אשכחן במקבל טומאה מדרבנן דאסור לסכך בו ליכא למיגזר נמי בהא כו' ומסיק דאפילו לר"י י"ל דאין מטמא כלל כו' ע"ש א"כ לפ"ז י"ל דגבי טבילה שרי ולא גזרו בה. ועיין בתשובת רמב"ן בסימן רט"ו דשקיל וטרי בה לאסור ולסכך בה. ועיין בתשובת מהר"ם פדו"א סימן ל"א שהאריך בזה ומיישב מנהג אשכנז שנוהגין לטבול ע"ג קרשים שמשימים במקוה להבדיל בין מים עליונים למים תחתונים (וגם מיישב דברי הרשב"א דלעינ ע"ש ומסיק דבהא פליגי ובהא נחתינא דמותרין לטבול עליהן עכ"ה) וגם עיין בתשובת מהרו"ך מקראקא שכתב היתר בוה וגם מהר"ר ליב מפראג השיב להתיר (ע"כ מי ירום ראשו לחלוק על דברי הגאונים הללו ובפרט נגד המנהג שנהגו קדמונינו ז"ל ונמצא שבטלין ומבוטלין דברי רמ"י בש"ע שלו שהאריך בזה הרבה לאסור עכ"ה: | ||
(בנות ישראל הולכין לטבול בצינעא פן ירגישו בהן מבני העיר כדאמרינן גבי יושבי צריפין שמרגישין זו בזו בטבילה ועל בנותיהן אמר הכתוב ארור שוכב עם בהמה רוקח הקופץ במקוה הרי זה מגונה. הטובל במקוה פעמיים ה"ז מגונה והקפדה שייך בדבר שרוב העולם מקפידין רוקח רש"ל עכ"ה): | |||