90,717
עריכות
דרישה/אבן העזר/כז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | |||
{{עוגןד|ואומר לה כו'|'''ואומר''' לה כו'}} כתב הכלבו צריך שיאמר הרי את מקודשת לי בכסף או בדבר פלוני כדת משה וישראל ד"מ. כ"פ): | |||
ואם היה מדבר עמה תחלה על עסקי קידושין כו' והוא שעדיין עסוקין באותו ענין. בגמרא בפ"ק דקידושין דף ז' אחר שבעי מיועדת לי מהו מיוחדת לי כו' פריך במאי עסקינן וכו' ע' בב"י שהעתיק כל דברי הגמ' ופי' רש"י וגם פלוגתא דרבי ורבי אלעזר ב"ר שמעון וכתב הר"ן הלכה כרבי מחבירו וכן דעת הרי"ף והרא"ש שסתמו וכתבו והוא שעסוקין באותו ענין וכן דעת הרמב"ם בפ"ג מה"א וכתב שם ה"ה שכן כתב העיטור ג"כ רק שהרשב"א סבר שמענין לענין באותו ענין נמי מהני. ואחר כך בכל מקום נקט הרא"ש סתם מדבר עמה על עסקי קידושין ולא נקט והוא שעסוקין באותו ענין מפני שסמך על מה שכתב פעם אחת אחר הפלוגתא של רבי יוסי ורבי יודא שדוקא שעסוקין באותו ענין. וכן רבינו מאחר שכתב כאן שאם מדבר עמה על עסקי קידושין שלא מהני אלא אם כן שעדיין עסוקין באותו ענין נקט אחר כך סתם בכל מקום מדבד עמה על עסקי קדושין ופי' נמי שעסוקין באותו ענין אלא שסומך מדכתב פ"א שכך פירושו וה"ה בכל מקום שזוכר אחר כן מדבר עמה וכו' וכמ"ש בשם מור"ש בפרישה: | |||
== ב == | == ב == | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
== ו == | == ו == | ||
ואם נתנה היא ואמר הוא הרי את מקודשת כו'. | ואם נתנה היא ואמר הוא הרי את מקודשת כו'. זהו לשון הגמרא בפ"ק דקידושין בעו רבא הילך מנה ואקדש אני בך מהו ומסיק באדם חשוב מהני דבההוא הנאה דמקבל מתנה גמרה ומקנה נפשיה ופרש"י ואקדש אני לך והוא קבלו ואמר לה התקדשי לי בכך וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה"א אמרה לו הילך דינר זה מהנה ואתקדש לך ולקחו ואמר לה הרי את מקודשת כו' וכן העתיק לשונו בש"ע סימן זה וכ"כ גם כן הרא"ש. ורבינו בעצמו כתב זה הל' גופה לקמן בסי' כ"ט. ומ"ש רבינו בכאן ואם נתנה היא ואמר הוא הרי את מקודשת כו' ולא נקט שאמרה היא ואתקדש אני לך כלשון הגמ' צ"ל שרבינו סובר דל"ד שצריכה לומר כן ומה שנקט בגמרא ואקדש אני לך ר"ל שכוונת האשה במאי שנתנה לו המנה שתתקדש לו אבל לא נקט זה הלשון בדוקא שתאמר כן ומוכרח הוא דא"כ קשה דהא כל הפוסקים ס"ל שהוא צריך שיחזיר ויאמר לה התקדשי כו' למה לא נזכר זה בגמרא אלא ודאי בגמרא לא מיירי במאי שצ"ל הוא או היא וכן רמ"א כתב על דברי ש"ע הנ"ל שי"א (רשב"א סימן תרי"ג האריך בזה כ"פ) שאפילו אם לא אמרה ואתקדש לך אלא הוא אמר התקדשי לי והיא שתקה דמקודשת ורבינו שנקט לקמן ואתקדש אני לך לשון הגמרא נקט ככל הפוסקים: | ||
== ז == | == ז == | ||
וסברא הראשונה היא סברת רב אלפס כו'. | וסברא הראשונה היא סברת רב אלפס כו'. ז"ל ב"י ומור"ש תימא על רבינו איך משוה להרמב"ם לטועה והלא בהדיא אמרינן בגמרא באדם חשוב מקודשת וגם הרמב"ם עצמו כ"כ בפ"ה אלא שבפ"ג סתם וכתב אינה מקודשת ומיירי כשאינו אדם חשוב וסמך אמ"ש בפ"ה וגם מ"ש בשם הרמב"ם נתן הוא ואמרה היא וכו' ע' בב"י עד הרי נתבאר שסברא הראשונה שכתב רבינר מוסכמת גם מהרמב"ם ז"ל עכ"ל ויש רוצין לתרץ שכוונת רבינו כמ"ש והרמב"ם ז"ל כתב נתנה היא כו' ר"ל שקודם זה מביא סברת הרא"ש שכתב וצריך חקירת חכם מי נקרא אדם שאינו חשוב כו' דמשמע שסבר הרא"ש שסתם הוא בחזקת אדם חשוב עד שנודע שאינו חשוב והרמב"ם מדכתב סתם בפ"ג דאינה מקודשת משמע שסתם אדם הוא בחזקת שאינו חשוב עד שנודע שהוא חשוב שאז מקודשת כמ"ש בפ"ה אבל א"א לומר כן דאם כן היאך כתב וסברא ראשונה היא סברת רב אלפס דמשמע שהאלפס סבר שסתם אדם בחזקת חשוב הוא ורב אלפס לא דיבר מזה כלום ואדרבא בתחלת מסכת קידושין דף תרכ"א כ' סתם וכן אם נתנה היא ואמר הוא לא הוו קידושין כלשון הרמב"ם בפ"ג רק בסוף דף תרכ"ב כתב לשון הגמרא שהבאתי לעיל דבאדם חשוב מקודשת וא"כ מאיזה לשון הבין הטור שהאלפס סבר כן וצ"ע: | ||