באר הגולה/חושן משפט/רכד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוספת נקודתיים בסוף כל קטע שבו היו חסרות
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
(תוספת נקודתיים בסוף כל קטע שבו היו חסרות)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפ"כ מהלכות מכירה דין י"ד וכתב ה"ה מימרא דרב יהודה אמר שמואל בכתובות פרק המדיר (דף ע"ו ע"א) ולזה נוטה דעת הרי"ף וכ' הכ"מ דאין לנו בזה אלא מ"ש הר"ן בשם הר"ז שפי' דרב יהודה ס"ל דאותו שנולד הספק בממונו עליו הראיה וחמור ממונו של בעל החמור מקרי וכו' ואלו לרמי בר יחזקאל שם ע"ב כיון שלא נולד הספק ברשותו אלא ברשות בעל הפרה על בעל הפרה להביא ראיה משום דאמרינן כאן נמצא וכאן מת וכו' וכאן שמת בבית בעל החמור כולהו מודו דעליו הראיה כו' וכ"כ ה"ה בשם קצת מפורשים דלא אמרי' הכי אלא כשמת החמור ברשות בעל החמור ובעל החמור אינו טוען ברי שהיה חי בשעת משיכת הפרה הא אם היה טוען ברי או שהיה החמור באגם על בעל הפרס להביא ראיה וכתבו הרשב"א והרמב"ן שצ"ע על הרי"ף ז"ל שלא חלק בזה כלל:  
{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפ"כ מהלכות מכירה דין י"ד וכתב ה"ה מימרא דרב יהודה אמר שמואל בכתובות פרק המדיר (דף ע"ו ע"א) ולזה נוטה דעת הרי"ף וכ' הכ"מ דאין לנו בזה אלא מ"ש הר"ן בשם הר"ז שפי' דרב יהודה ס"ל דאותו שנולד הספק בממונו עליו הראיה וחמור ממונו של בעל החמור מקרי וכו' ואלו לרמי בר יחזקאל שם ע"ב כיון שלא נולד הספק ברשותו אלא ברשות בעל הפרה על בעל הפרה להביא ראיה משום דאמרינן כאן נמצא וכאן מת וכו' וכאן שמת בבית בעל החמור כולהו מודו דעליו הראיה כו' וכ"כ ה"ה בשם קצת מפורשים דלא אמרי' הכי אלא כשמת החמור ברשות בעל החמור ובעל החמור אינו טוען ברי שהיה חי בשעת משיכת הפרה הא אם היה טוען ברי או שהיה החמור באגם על בעל הפרס להביא ראיה וכתבו הרשב"א והרמב"ן שצ"ע על הרי"ף ז"ל שלא חלק בזה כלל:


{{עוגן1|ב}}) שם דט"ו ברייתא שם ובאלו טריפות סוף דף נ':  
{{עוגן1|ב}}) שם דט"ו ברייתא שם ובאלו טריפות סוף דף נ':


{{עוגן1|ג}}) כתב ה"ה זה מבואר בסוגיא שם אליבא דשמואל דכי אמרי' בברייתא לא הוגלד פי המכה המע"ה דוקא כשנתן הטבח המעות וקאמר שאם בא להוציא מהמוכר על הטבח להביא ראיה אבל לא נתן הטבח מעות אין על המוכר להביא ראיה אלא מוציאין מן הטבח בלא ראיה וכן נתבאר בהלכות ע"כ וכ"כ התוס' והרא"ש אע"פ שלא נתן מעות עדיין כאן נמצאו וכאן היו והא דקרי ליה מוציא משום דמסתמא כל כמה דלא יהיב זוזי לא יהביה ליה חיותא ועיין בסי' רל"ב סי"א:
{{עוגן1|ג}}) כתב ה"ה זה מבואר בסוגיא שם אליבא דשמואל דכי אמרי' בברייתא לא הוגלד פי המכה המע"ה דוקא כשנתן הטבח המעות וקאמר שאם בא להוציא מהמוכר על הטבח להביא ראיה אבל לא נתן הטבח מעות אין על המוכר להביא ראיה אלא מוציאין מן הטבח בלא ראיה וכן נתבאר בהלכות ע"כ וכ"כ התוס' והרא"ש אע"פ שלא נתן מעות עדיין כאן נמצאו וכאן היו והא דקרי ליה מוציא משום דמסתמא כל כמה דלא יהיב זוזי לא יהביה ליה חיותא ועיין בסי' רל"ב סי"א:

תפריט ניווט