נשמת אדם/ב/מו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''מה''' שכתב באו"ה שכן כתב המרדכי. עיינתי במרדכי ולא כתב אלא דר"ת התיר בבתים הסמוכים לדליקה דמותר להציל כל מה שיחפוץ ואדרבה כתב הטעם דאיתא בגמר' דאי שרית ליה אתי לכבוי ע"ש. והוא היפך מדברי או"ה. וז"ל סה"ת סי' רכ"ז בסימנים אם מתירא מב"א שיקחו מעות מותר להוציאם במקום שירצה ברשות היחיד דמשום פסידא התירו אפי' להלוך פחות פחו' מד' אמו' שיש לחוש לאיסור דאורייתא ודוקא בדליקה לא התירו להציל מעות דלמא אתי לכבויי וגם כשהדליקה דוקא באותו בית כדפי' ר"ח עכ"ל. ובסי' רכ"ו בספרו כתב וז"ל אם רואים באים ב"א ליקח מעותיו כו'. ומה ששנינו תיק הספר אע"פ שיש בתוכו מעות אבל בלא ספר אסור היינו לחצר שאינה מעורבת ואע"ג דככרות נמי לא יציל יותר מג"ס היינו לחצ' חברו אע"ג שהיא מעורב' אבל לביתו וחצרו שלא הוצרכו תיקון כל מה שירצה יציל. ועוד כתב ר"ת דדוקא באותו בית שהדליקה שם דבהול ואי שרית ליה אתי לכבויי אבל אם הדליקה בבית אחר יכול להציל כל מה שירצה לחצר מעורבת וה"ה מעותיו שיכול להציל כו' ואפי' אם יהיה אסור מפני הדליקה להציל מעותיו משום דלמא אתי לכבויי אבל מפני ב"א מותר דליכא למיחש כ"כ לאיסור דאורייתא עכ"ל. וכן מבואר עוד בסה"ת סי' רמ"ה בספרו ובסימנים. ואם כן אף אי נימא דדעת סה"ת דבתים הסמוכים מותרים להציל אפילו מעות. אבל על כל פנים הבית שבו הדליק' משמע דאסור להציל מעות ולא שרי רק דברים המותרים לביתו וחצרו. ומש"כ הב"י בשם מהרי"א שדקדק מלשון הר"ן בפ' כ"כ דסה"ת מתיר במעות אפילו בבית שנפל בו הדליקה ואדרבה אי לא שרית ליה אתי לכבויי. והא דבגמרא אמרינן איפכא היינו בדברים שאינם חשובים דבזה אמרינן אי שרית ליה אתי לכבויי. אין ספק אצלי שמהרי"א לא היה לו גוף ספר התרומה וכן משמע מלשונו שכתב שדקד' מלשון הר"ן ולא כתב שדקדק מלשון סה"ת אבל אנו שזכינו לס' התרומה ומבואר בו להיפך. ואם כן יפה כתב הב"ח דבית שבו הדליקה לא מצינו לשום פוסק שמתיר להציל מעות אפילו בביתו. וכן כתב המגן אברהם בשם הב"ח: