רא"ש/נדרים/ג/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

מתני' נודרין לחרמים ולהרגין ולמוכסין שהיא של תרומה אע"פ שאינה של תרומה שהיא של בית המלך אע"פ שאינה שלהן ב"ש אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה וב"ה אומרים אף בשבועה ב"ש אומרים לא יפתח לו בנדר ובית הלל אומרים אף יפתח לו ב"ש אומרים במה שהוא מדירו וב"ה אומרים אף במה שאינו מדירו כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת לו ובניו אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין: גמ' ולמוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא ומי ששכר המכס מן המלך אסור לגנוב לו המכס וכההיא דפרק חזקת הבתים דף נה. אריסא דפרסאי עד ארבעים שנין שם נד: ומלכא אמר מאן דיהב טסקא ליכול ארעא וגם כרגא דקרקפתא דאמר מלכא לא יהא בארצי אם לא יתן כך וכך והיינו טעמא דדינו דינא שארץ שלו היא ואף הדיוט שיש לו קרקע כך דינו שלא יהנה אדם מארצו אלא מדעתו ובקצבתו. אמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אומר במוכס העומד מאליו: שהוא של בית המלך היכי נדר אמר רב עמרם באומר יאסרו כל פירות עלי אם אינן של בית המלך  כיון דאמר יאסרו אתסורי פירי דעלמא עליה  באומר היום אי דאמר היום לא מקבל מיניה באומר בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם ואע"ג דסבירא לן דברים שבלב אינן דברים  לגבי אונסין אי אפשר דלא עקר ליה לנדריה  ירושלמי ה"ה תני תולין בעובד כוכבים ובשר אבל לא בישראל שבעלי זרוע מצויין ליפול  דלא יפול ויגלגל עליה קדמיתא: