90,717
עריכות
רשב"א/שבת/יט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←top: הסרת התבנית שולי הגיליון (במידה ותווסף הערה יש להוסיף אותה באופן ידני)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספת קישורים פנימיים) |
מ (←top: הסרת התבנית שולי הגיליון (במידה ותווסף הערה יש להוסיף אותה באופן ידני)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''מהו דתימא האי רמי עליה והאי לא רמי עליה קמ"ל.''' פירוש: קמ"ל דאפילו הכי שרי. ולאו למימרא דעכו"ם רמי עליה, דהא ודאי לא רמי עליה כדאמרינן במסכת ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/כא/ב|כא:]]}} גבי לכם ולא לעכו"ם, מרבה אני את הכלבים שמזונותם עליך ומוציא אני את העכו"ם שאין מזונותם עליך. וא"ת א"כ היאך נותנין לפניהם מזונות אפילו בחצר, והא אמרינן בפרק מי שהחשיך {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/קנה/ב|קנה:]]}} אין נותנין מזונות לפני החזיר בחצר לפי שאין מזונותיו עליך. יש לומר שאני עכו"ם דמשום דרכי שלום חשבינן ליה קצת כמזונותיו עליך, וכדאמר בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/סא/א|סא.]]}} מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום.<br>''' ''' ומיהו משמע מהכא דדוקא ליתן לו בחצר על דעת שיאכל בחצר, הא במפרש להוציא אסור. והדין נותן, דאפילו עם חשיכה לא התירו ב"ה להשאיל או ליתן לו כלי במתנה אלא כדי שיצא מפתח ביתו מבעוד יום. ובהדיא גרסינן בירושלמי {{ממ|ב[[ירושלמי/שבת/ב/ח|פרקין ה"ח]]}} אין נותנין לעכו"ם על מנת לצאת, נטל ויצא אין זקוק לו. והראב"ד ז"ל אסר אפילו בחצר כל היכא דיכול לאשתמוטי מיניה, ולא משום הוצאה אלא משום דלא טרחינן אלא לדברים שמזונותם עליך. והא דקיימא לן {{ממ|[[בבלי/ביצה/כא/ב|ביצה כא:]]}} מזמנין את הגוי בשבת, לאו דספי ליה אלא דמחוינן ליה ושקיל איהו לנפשיה, אי נמי דספינן לדידן ואכיל איהו בהדן. | '''מהו דתימא האי רמי עליה והאי לא רמי עליה קמ"ל.''' פירוש: קמ"ל דאפילו הכי שרי. ולאו למימרא דעכו"ם רמי עליה, דהא ודאי לא רמי עליה כדאמרינן במסכת ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/כא/ב|כא:]]}} גבי לכם ולא לעכו"ם, מרבה אני את הכלבים שמזונותם עליך ומוציא אני את העכו"ם שאין מזונותם עליך. וא"ת א"כ היאך נותנין לפניהם מזונות אפילו בחצר, והא אמרינן בפרק מי שהחשיך {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/קנה/ב|קנה:]]}} אין נותנין מזונות לפני החזיר בחצר לפי שאין מזונותיו עליך. יש לומר שאני עכו"ם דמשום דרכי שלום חשבינן ליה קצת כמזונותיו עליך, וכדאמר בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/סא/א|סא.]]}} מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום.<br>''' ''' ומיהו משמע מהכא דדוקא ליתן לו בחצר על דעת שיאכל בחצר, הא במפרש להוציא אסור. והדין נותן, דאפילו עם חשיכה לא התירו ב"ה להשאיל או ליתן לו כלי במתנה אלא כדי שיצא מפתח ביתו מבעוד יום. ובהדיא גרסינן בירושלמי {{ממ|ב[[ירושלמי/שבת/ב/ח|פרקין ה"ח]]}} אין נותנין לעכו"ם על מנת לצאת, נטל ויצא אין זקוק לו. והראב"ד ז"ל אסר אפילו בחצר כל היכא דיכול לאשתמוטי מיניה, ולא משום הוצאה אלא משום דלא טרחינן אלא לדברים שמזונותם עליך. והא דקיימא לן {{ממ|[[בבלי/ביצה/כא/ב|ביצה כא:]]}} מזמנין את הגוי בשבת, לאו דספי ליה אלא דמחוינן ליה ושקיל איהו לנפשיה, אי נמי דספינן לדידן ואכיל איהו בהדן. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:חידושי הרשב"א: שבת]] | [[קטגוריה:חידושי הרשב"א: שבת]] | ||