מראי מקומות/שבת/קיט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיצוב והתאמה
(באדיבות הרב בעל ה'ישיבישע בלאט')
 
(עיצוב והתאמה)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן וכו' עי' פרש"י תיתי לי, ישולם שכרי. וצ"ע למה פירש כן רק הכא ולא באלו הקודמים? עוד קשה איך הותר להפך בזכותו של הצורבא מרבנן בדין והלא נושא פנים בדין? ועיין הגהות מהר"ש קצנלבוגן, ועיין {{ממק|שפת אמת}}, שו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/טו#א|חו"מ סימן טו ס"א]]}} עי"ש ב[[סמ"ע/חושן משפט/טו|סמ"ע]].
== תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן וכו' ==
עיין פ{{ממק|רש}} תיתי לי, ישולם שכרי. וצ"ע למה פירש כן רק הכא ולא באלו הקודמים? עוד קשה איך הותר להפך בזכותו של הצורבא מרבנן בדין והלא נושא פנים בדין? ועיין הגהות מהר"ש קצנלבוגן, ועיין {{ממק|שפת אמת}}, שו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/טו#א|חו"מ סימן טו ס"א]]}} עי"ש ב[[סמ"ע/חושן משפט/טו|סמ"ע]].


מיתעטף וכו', עי' פרש"י והנה ידוע דבשבת איכא ב' מצוות: כבוד ועונג (עי' רמב"ם ל' א-ז) ויל"ע איזה דברים שייכים לכבוד ואיזה לעונג? עי' באור הגר"א תקכ"ט א' ג' ו-ה' (עי"ש מש"כ לגבי יו"ט ויוה"כ) ועי' מסילת ישרים פרק י"ט על הא דרב ענן לבש בגד שחור, ועי' כתבי הגר"ח בשם הגרי"ז בגדר הדלקת הנרות, ומה שיישב לפי זה הא דרב הונא מדליק שרגי.
== מיתעטף וכו' ==
עיין פ{{ממק|רש}}. והנה ידוע דבשבת איכא ב' מצוות: כבוד ועונג{{הערה|עיין רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שבת/ל#א|ל א]]}} ויל"ע איזה דברים שייכים לכבוד ואיזה לעונג? עיין באור הגר"א {{ממ|[[באור הגר"א/אורח חיים/תקכט|סימן תקכט ס"ק א, ג, ה']]}} (עי"ש מש"כ לגבי יו"ט ויוה"כ).


ר' אבהו הווה יתיב וכו', ויל"ע בלשונות הרמב"ם והשו"ע, דהרמב"ם כתב שחייב לעשות דברים לצורך השבת בגופו, והשו"ע ר"נ א' כתב ישתדל?, עוד יל"ע למה צריך לעשות כן הא אפילו ל"ת שבתורה נדחה מפני כבוד הבריות? עי"ש בבאור הלכה, וכן יל"ע האם ניתן ללמוד מכאן שמצוה בו יותר מבשלוחו? עי' קידושין מא., בשו"ע הרב ר"נ בקונטרס אחרון ובבאור הלכה הנ"ל.
== ר' אבהו הוה יתיב וכו' ==
הרמב"ם{{דיוק מקור}} כתב שחייב לעשות דברים לצורך השבת בגופו, והשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רנ#א|סימן רנ ס]]}} כתב בלשון ישתדל.  


מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא, והיכן מצינו שהלווה לשבת? עי' בן יהוידע.
ועיין עוד בביאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/רנ#א|שם]]}} למה צריך לעשות כן הא אפילו ל"ת שבתורה נדחה מפני כבוד הבריות.


עשירים שבא"י במה הם זוכין וכו', בשביל שמעשרין, והאם מוכח מכאן דמעשר כספים אינו מה"ת, דהלא הוא שייך גם בחו"ל? עי' יעב"ץ ובקרבן נתנאל אות ח'.
ובנדון אם אפשר ללמוד מסוגיין שמצוה בו יותר מבשלוחו, עיין קידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/מא/א|מא.]]}}, ובשו"ע הרב {{ממ|[[שולחן ערוך הרב/אורח חיים/רנ|סימן רנ בקונטרס אחרון]]}} ובבאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/רנ#א|שם]]}}.


קצב הייתי ומכל בהמה נאה אמרתי זו תהא לשבת. והאם הלכה כהאי קצב? עי' ביצה טז. דלכאורה הוא מחלוקת שמאי והלל, וא"כ צריך להיות הלכה כהלל, עי' רש"י ורמב"ן עה"ת שמות כ' ח' עי"ש מהרש"ל וגור אריה למהר"ל, עי' סימן ר"נ בדרכי משה ומ"ב סק"ב
== רב הונא מדליק שרגא ==
עיין כתבי הגר"ח בשם הגרי"ז בגדר הדלקת הנרות, ומה שיישב לפי זה הא דרב הונא מדליק שרגי.
 
== רב ענן לביש גונדא ==
עיין מסילת ישרים {{ממ|[[מסילת ישרים/יט|פרק יט]]}}.
 
== מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא ==
ב{{ממק|בן יהוידע}} העיר היכן מצינו שלווה.
 
== עשירים שבא"י במה הם זוכין וכו', בשביל שמעשרין ==
האם מוכח מכאן דמעשר כספים אינו מה"ת, דהלא הוא שייך גם בחו"ל. עיין {{ממק|יעב"ץ}} ובקרבן נתנאל {{ממ|אות ח}}.
 
== קצב הייתי ומכל בהמה נאה אמרתי זו תהא לשבת ==
עיין ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/טז/א|טז.]]}} דלכאורה הוא מחלוקת שמאי והלל, ואם כן צריך להיות הלכה כהלל ודלא כהאי קצב. עיין רש"י {{ממ|[[רש"י/שמות/כ#ח|שמות כ ח]]}} ורמב"ן עה"ת {{ממ|[[רמב"ן/שמות/כ#ח|שם]]}} וע"ע שם מהרש"ל וגור אריה למהר"ל, ועיין דרכי משה {{ממ|[[דרכי משה/אורח חיים/רנ|סימן רנ]]}} ובמשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/רנ#ב|שם סק"ב]]}}.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט