תנ"ך/בראשית/לח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6,603 בתים ,  24 ביוני 2020
מעביר לדף ייעודי
(מעביר לדף ייעודי)
שורה 32: שורה 32:
({{עוגן|ל|ל}}) וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ '''ס'''
({{עוגן|ל|ל}}) וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ '''ס'''
</big></big>
</big></big>
{{שולי הגליון}}
==פסוק א==
===ויהי בעת ההיא וירד יהודה===
'''הטעם שארע בעת ההיא.'''
ב[[רש"י/{{כאן}}#א|רש"י]] הביא דרשת חז"ל למה נסמכה פרשו זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף ללמד שהורידוהו אחיו מגדלותו כשראו בצרת אביהם, אמרו אתה אמרת למכרו אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך. וע"ע להלן פסוק כה בדרשת חז"ל בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/י/ב|י:]]}} בהכר בישר לאביו בהכר בישרוהו, שחטא תמר ארע לו בעבור חטא מכירת יוסף.
==פסוק ה==
===שלה===
'''טעם לקריאת שם זה.'''
האבן עזרא [[אבן עזרא/בראשית/מט#י|להלן מט י]] מבאר את הפסוק 'עד כי יבא שילה' שהוא מלשון מבואר שהוא מלשון שליה (עי"ש שביאר באופנים נוספים), ועפ"ז כתב ה[[משך חכמה/{{כאן}}#ה|משך חכמה]] שאף כאן היה הולד מצד טבעו חלוש כשליה ואף על פי כן היה חזק עד שאמרה עליו {{ממ|[[#כט|להלן פסוק כט]]}} 'מה פרצת עליך פרץ', ועי' בסמוך על הכתוב 'והיה בכזיב בלדתה אתו'.
===והיה בכזיב בלדתה אתו===
'''הטעם שסיפר זאת הכתוב.'''
ה[[משך חכמה/בראשית/לח#ה|משך חכמה]] מבאר שבא הכתוב להורות שאף שהיה צריך הולד להיות חלש מצד טבעו, שהרי אמרו בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/לא/א|לא.]]}} שלשה חדשים אחרונים תשמיש יפה לולד, וכן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ע/ב|ע:]]}} ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהיה לי בן מזורז ומלובן. ואילו הוא היה בכזיב באותו זמן ואף על פי כן היה חזק עד שאמרה עליו {{ממ|[[#כט]]}} 'מה פרצת עליך פרץ'. ועי' לעיל בסמוך בטעם קריאת שמו 'שלה'.
==פסוק יד==
===ותשב בפתח עינים===
'''ביאור.'''
בגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/י/א|י.]]}} א"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו. ר' חנין א"ר מקום הוא ששמו עינים וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/טו#לד|יהושע טו לד]]}} 'תפוח והעינם'. ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה [דוגמא ופתח היתר נתנה לעצמה שאין עבירה בדבר. רש"י] כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה ליה גיורת אני, שמא אשת איש את אמרה ליה פנויה אני, שמא קיבל בך אביך קידושין אמרה ליה יתומה אני, שמא טמאה את אמרה ליה טהורה אני.
ובמדרש {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/פה/ז|ב"ר פה ז]]}} א"ר אמי חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו פתח עינים, ומה הוא בפתח עינים אלא מלמד שתלתה עיניה בפתח שכל העינים תלויות בו ואמרה יהי רצון מלפניך ה' אלקי שלא אצא מן הבית הזה ריקנית. דבר אחר בפתח עינים מלמד שפתחה לו את העין אמרה לו טהורה אני ופנויה אני. וביאר ה[[משך חכמה/{{כאן}}#יד|משך חכמה]] שפתח לו המעין, והוא כינוי לאותו מקום, והראתה לו שטהורה היא.
עוד ביאר המשך חכמה ע"פ המבואר בגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/לד/ב|לד:]]}} שתמר מיעכה באצבע כדי שתוכל להתעבר, שהרי אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, וע"ז נאמר בפתח עינים שפתחה המעין על ידי שמיעכה באצבע.
==פסוק כג==
===הגדי הזה===
'''מהו 'הזה'.'''
הרמב"ם {{ממ|[[מורה נבוכים/ג/מט|מורה נבוכים ח"ג פמ"ט]]}} כתב שאפשר ללמוד ממעשה יהודה מידה חשובה ויושר משפט, שהוא אמר כן לנקות עצמו מגזלתה שלא שינה ולא ביטל את מה שסיכם עמה, שהגדי ההוא היה טוב במינו מאד ולכן אמר ששלח אליה דווקא את הגדי הזה.
וב[[משך חכמה/{{כאן}}#כג|משך חכמה]] כתב עוד שיתכן שהיה דרכם להקטיר זבחים, וגדי זה שהיה אתנן זונה נזהר בו שלא להקריבו לה', ולכן אמר 'הזה' לציינו שלא יתערב בכל הצאן פן יקריבו אותו ואם יתערב לא יוכלו להקריב את כל הצאן וכולם ירעו.
==פסוק כד==
===זינתה גו' וגם הנה הרה לזנונים===
'''ביאור כפל הלשון, ו'זנונים' לשון רבים.'''
ה[[משך חכמה/{{כאן}}#כד|משך חכמה]] מבאר ע"פ דברי הגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/לד/ב{לד:]]}} שאשה אינה מתעברת מביאה ראשונה, וע"כ שזינתה כמה פעמים מאחר שנתעברה.
==פסוק כה==
===הכר נא===
'''בהכר בישר בהכר בישרוהו.'''
בגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/י/ב|י:]]}} איתא: הכר נא {{ממ|[[#כה|פסוק כה]]}} א"ר חמא ברבי חנינא בהכר בישר לאביו בהכר בישרוהו, בהכר בישר הכר נא הכתנת בנך היא {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#לב|לעיל לז לב]]}}, בהכר בישרוהו הכר נא למי. מבואר שכל אותו המעשה ארע בעבור חטא מכירת יוסף.
ובמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/בראשית/לז#כו|שם פסוק כו]]}} ביאר שמעשהו של יהודה היה במחשבה רעה כמו שאמר להם יוסף {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/נ#כ|להלן נ כ]]}} 'ואתם חשבתם עלי רעה', אך תכליתו היתה טובה כמו שאמר להם יוסף {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/נ#כ|שם]]}} 'אלקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב'. וכנגד זה חטא בחטא תמר שמחשבתו היתה לרעה כדכתיב {{ממ|[[#טו|פסוק טו]]}} 'ויראה יהודה ויחשבה לזונה', ותכלית המעשה היתה לטובה שיצא ממנה מלוכה.


[[קטגוריה:ספר בראשית|לח]]
[[קטגוריה:ספר בראשית|לח]]

תפריט ניווט