1,464
עריכות
שב יעקב/א/יז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך הקלדת התשובה
(המשך, השלמת השאלה) |
(המשך הקלדת התשובה) |
||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
'''<big>תשובה</big>''' האלף לך שלמה | '''<big>תשובה</big>''' האלף לך שלמה כו' ה"ה אהובי ידידי כו' אב"ד ור"מ כ"ש מוהר"ר שלמה נר"ו ויעלה למעלה רמה גי"ה מעשה ידי אצבעותיו דברים נחמדים ומתוקים מדבש ונופת צופים אמרם אמרות טהורות אל עבר פני מאירות זה חדש ימים ושם נאמר שכבר מלתא אמורה וכתובה אלי כבר פעמים בכתבים שונים זא"ז האמת אגיד שלא הגיע לידי גם על כתבו דנא מה שהשבתי ידי אחור וקדם לא קדמתי להשיב דבר הי' מרוב עבודה המוטל עלי מצדי צדדים השולחים אלי אגרותיהם בשאלת דבר שלחו ביעקב ואף גם עול תלמידים המבקשים תפקידי' במעשה חידודי ושיעורא דאורייתא כסדרן תמידין. עד עתה בין יום כיפורים לסוכת יומא דמפגרי בי' רבנן קצת שמתי דבריו נגד עיני ולבי שם כל הימים האלה בעיוני ובחינה בעלמא וראה ראיתי שתי ראיות משני רבנים הגדולים שהשיבו על שאלתו כל א' לפי דרכו גם מע"ל עצמו מגלה דעתו בפלפולו בחכמה בדברי ט"ז ומה אומר ומה אדבר בזה ענין מלא דברו גם המה אעפ"כ למלאות בקשת השואל ורצונו היא כבודו אגלה דעתי אף אני כפי אשר יורוני מן השמים: | ||
'''ואבא''' היום | '''ואבא''' היום אל העיון בדברי הט"ז והנה פתח דבריו כתב דאע"ג דבפ' הזורק גבי בור ברה"ר עמוק י' ורוחב ד' מלא מים וזרק לתוכה חייב מים לא מבטלי מחיצות. מ"מ כיון שדרך המים להתקרש כו' הרי באותו הפעם אין כאן מחיצות לגמרי כו' וחשש זה אינו שייך בים שאינו נקרש ע"כ לא חששו חכמים לזה. וכן בהאי דעושין פסין במ"ש מקיף לה פרת מהאי גיסי כו' עכ"ל הט"ז. והנה הרגיש בעצמו שיש לבע"ד לחלוק היאך המציא איסור חדש מה שלא חששו חכמי התלמוד לכך מיישב הא דלא חששו משום דהש"ס איירי בים ונהר פרת שאינן נקרשים: | ||
'''והנה''' עדיין אינו | <small>שלש ראיות ברורות מש"ס דקרישי המים לא מבטלין המחיצות ולא כמ' הט'"ז בסי' שס"ג ס"ק י"ט</small>{{ש}} | ||
'''והנה''' עדיין אינו מיושב בכמה דוכתא במס' עירובין שי"ל לחשוש הא חששא אי יש בה איסורא. חדא ב[[בבלי/עירובין/יב/ב|דף י"ב]] גבי לשון ים הנכנס לחצר כו' הב"ע דאי' גדודי וכתבו התוס' ב[[תוספות/עירובין/יב/ב#הכא|ד"ה הב"ע]] דאי' גדודי כו' ור"ת פי' דא"ל גדודי גבוה' עשרה לים בתוך החצר לכך מטלטלין בחצר ואין לחוש שיעלה הים שרטון כו' או שהוא רחוק משפת ים ביותר הרבה עכ"ל. והנה אף שרחוק הרבה מן הים שאין לחוש לשרטון מ"מ כיון שהוא רחוק הרבה. ומיירי אף דאינו גבוה רק י' טפחי' יש לחוש לקרישת המים כמו בנדון דמעל"ת ואפ"ה מהני מה שגדודי גבוה יו"ד עם עומק המים לטלטל בחצר ולא חששו לקרישת המים: | |||
'''זאת''' ועוד אחרת | '''זאת''' ועוד אחרת בדף כ"ד גבי האי רחבא כו' ושביל של כרמי' סליק לגודא דנהרא כו' וכתבו רש"י והתוס' דאי לאו רחבא דאוסר היה מותר לטלטל בשביל שיש לה ג' מחיצות דגודא דנהרא מחיצה מעליותא היא שגובה י' כו' ואי איתא לדברי הט"ז היאך חשבו האי גודא דנהרא למחיצה ולא חששו שיקרשו המים שבנהר. אף דהתוס' כתבו בד"ה אין עושין כו' דמיירי שהי' שם תל גבוה י' על השביל עכ"ל. לפ"ז אף דנקרשו המים נשאר אותו התל. מ"מ מהתוס' אילו עצמם מוכח דאין לחוש לחשש הט"ז שכתבו שם ז"ל ולפ"ז א"ש דלא חיישי' שמא יעלה הנהר שרטון אף אם לא נחלק בין ים לשאר נהרות ולפי החשש הט"ז אמאי לא כתבו אף אם נחלק דלא חייש בנהר לשרטון א"ש דלא חיישי' שמא יקרשו מי הנהר כיון דנשאר התל: | ||
'''וחוט''' המשולש בד' | '''וחוט''' המשולש ב[[בבלי/עירובין/פז/א|ד' פ"ז]] גבי אמת המים שעוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה בכניסה ויציאה ובגמ' ת"ר עשו לה בכניסה ולא ביציאה או ביציאה ולא בכניסה אין ממלאין כו' ו[[רש"י/עירובין/פז/א#עשו|פירש"י]] בד"ה עשו לה כו' לא מהני מידי דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ונעשו הכל כרמלית. וצ"ל הא דלא דקדק נמי הכא אהא דקאמר דאם לא עשו לה מחיצה בכניסה ויציאה אין ממלאין וכו' ממלא הוא דלא ממלאין אבל טלטולי בחצר מטלטלין והלא נפרץ החצר במלואה למקום האסור לה היינו להכרמלית כמו שדייק הש"ס לעיל גבי לשון ים בדף י"ב משום דלעיל הוי ס"ד דהמקשה דהואיל דסתמא נקיט לשון ים הנכנס אפי' שאין עמוקים יו"ד ומשני התירצן דמיירי בגדודי גבוה יו"ד משא"כ הכא בפי' אתמר בברייתא אמרו לו משם ראי' מפני שלא היתה עמוקה יו"ד ורחבה ד' לטלטל משמע דאמת המים דמיירי בי' החכמים צריך להיות עמוקה יו"ד לכך א"ש דשרי בהחצר מפני דעומק המים שהוא גבוה יו"ד הוא עצמו נעשית מחיצה להחצר: | ||
'''אח"כ''' מצאתי | '''אח"כ''' מצאתי זאת ממש בהראב"ד והובא בב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/שנו#סוף|סוף סי' שנ"ו]]}}. והנה אמת המים שהוא רוחב ד' ועמוק יו"ד וודאי מן הסתם נקרשים המים בעת הקור ואפ"ה מבואר בש"ס והפוסקי' ממלא הוא דאין ממלאין כו' אבל מותר לטלטל בחצר אף אם עושין מחיצה בכניסה ויציאה משום דעומק המים שגבוה יו"ד הוי מחיצה והאיך לא חששו שהמים וודאי נקרשים בחורף וכן הביא בס' מגן אברהם ב[[מגן אברהם/אורח חיים/שנו#ב|סי' שנ"ו ס"ק ב']] וז"ל וא"ת הרי האמה אוסרת החצר שהוא פרוץ במלואו לכרמלית י"ל דהיא עצמה נעשית מחיצה בינה ובין החצר שהרי עמוקה עשרה כו' ותמי' לי על הס' מ"א עצמו שלא חילק נמי הכא שאם נקרשו המים אסור לטלטל בחצר כמו שחילק הוא עצמו לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שסג|סי' שס"ג]]: | ||
'''ועוד''' בתוס' | <small>הוכחה מתוס' דלא חיישינן לקרישת המים</small>{{ש}} | ||
'''ועוד''' בתוס' {{ממ|[[תוספות/עירובין/פו/א#אלא|דף פ"ו]]}} בד"ה אלא קל שהקילו חכמי' במים כו' וע"ז סומכין העולם דיש להם בתי כסאות על המים אע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים ולדעת הט"ז האיך לא חששו לקרישת המים ואזי לא הוי על המים ומחיצות תלוי' אינו מתרת אלא על המים כמו דפסק באמת בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/שנג#ד|סי' שנ"ג סעיף ד']]}} מים שאין עמוקי' י' אין להם דין מים להתיר לשפוך במחיצה תלויה וכ"ש אם יבשו המים אע"פ שהיו עמוקים י' אף דבשו"ע יש לדחוק דזה כ"ש מיבשו המים דנשארו העמוק י' דהוי מחיצות כמו דסיים אע"פ שהי' עמוקים י' מכ"ש אם נקרשו המים דאין מים ואין מחיצות אך התוס' והרא"ש דהביאו דין זה דבתי כסאות על המים ורובם ככולם המה חוץ לחומה על המים שהם בחפירות הסובבים את העיר ונקרשים בעת הקור ולא נזכר דבר מזה החשש ובפרטות דהתוס' ב[[תוספות/עירובין/פז/א#אלא|דף פ"ז]] ד"ה אלא א"כ עשה לה מחיצה כו' כתבו בסוף הדיבור א"נ אומר ר"י דהכא אפי' עומק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כו'. ולפ"ד הט"ז כשם שחששו גבי ים שמא יעלה הים שרטון הל"ל למיחש בבתי כסאות דרובם המה שלא על הים רק על נהרות וחפירות שנקרשו לדעת הט"ז דמדמה זה לזה והא דלר"י דחייש לשרטון גבי ים מהני מחיצות תלוי' אף דאין מחיצות תלוי' מתרת אלא במי' היינו משום דהתוס' קאי אמתני' דגזוזטרא שהיא למעלה מן הים למלאות מים א"כ החשש דשרטון רק שימעטו המים מעומק י' דאי יעלה השרטון ולא ישארו המים כלל בלא"ה לא יוכל למלאות כלל. א"כ כיון דנשארו המים אף דאין עמוקים יק מהני מחיצה תלוי'. (והוא באמת נגד פסק השו"ע הנ"ל ויעיין בס' מ"א (דמשיק) [דמקשי] נמי על פסק הנ"ל מהתוס' דפירשו נמי כנ"ל). משא"כ בבתי כסאות דלא נעשה למלאות שפיר יש לחוש שמא יקרשו המים ולא נשאר מים כלל ולא יהנה המחיצות התלוי': | |||
'''אח"כ''' ראיתי | <small>דברי הרא"ש סותרין אהדדי</small>{{ש}} | ||
'''אח"כ''' ראיתי דהמוציא דין זה דבתי כסאות בהתוס' והרא"ש ממאי דפסקי' כאיכא דאמרי דא' רבה בר רב הונא ב[[בבלי/עירובין/פח/א|ד' פ"ח]] לא תימא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי כו' א"כ ה"ה בתי כסאות דהוי כמו לשפוך. אך הא גופא קשי' אמאי מועיל מחיצה תלוי' אפי' לשפוך וליחוש שמא יעלה הים שרטון ולא ישאר שום מים ואזי לא מהני מחיצה תלויה לפי דברי ר"י הנ"ל שחושש בהא שיעלה הים שרטון דמתרץ דלכך לא מהני זיז כל שהוא כמו בספינה אך לא שייך לומר שיעלה שרטון שלא ישאיר שום מים ולא יהנה מחיצה תלוי' משום דאזי א"א למלאות משא"כ לשפוך שפיר יש לחוש שמא יעלה שרטון שלא ישאיר שום מים. אך בהתוס' יש לדחוק דהר"י דמתרץ לעיל שמא יעלה הים שרטון פסק באמת דדוקא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור כלישנא קמא דרבה בר רב הונא מטעם זה דחיישי' שמא יעלה הים שירטון ולא יהי' מים כלל ואין מחיצה תלוי' מתרת אבל התוס' דלעיל דהתירו בתי כסאות משום דפסקו כלישנא בתרא ס"ל כדעת הרי"ף והרמב"ם דגרסי' לעיל {{ממ|[[בבלי/עירובין/ח/א|ד' ח']]}} דלא חיישי' כלל שמא יעלה הים שרטון ומצינו למימר דהנהו תרי א"ד דרבה בר ר"ה מחולקי' בשני גרסאות דלעיל אי חיישי' לשרטון או לאו אך הרא"ש פסק לעיל ד' ח' דחיישי' שמא יעלה הים שרטון והכא פסק כא"ד דרבה בר ר"ה דאפי' לשפוך מותר ואמאי לא חיישי' שמא יעלה הים שרטון ולא ישאר שום מים ולא מהני מחיצה תלויה וישפוך מרה"י לרה"ר או עכ"פ לכרמלית. וק' ליישב: | |||
'''אך''' י"ל | <small>ישוב לקושי' הנ"ל</small>{{ש}} | ||
'''אך''' י"ל דבכיון שינה הרא"ש הלשון וגרס גזוזטרא שהוא למעלה מן הים ולא גרס מן המים כי החשש דיעלה שרטון לא שייך אלא גבי ים ולא בשאר נהרות כמו שכתבו תוס' עצמם ושאר פוסקים. אך עכ"פ מוכח דאין לחוש לקרישת המים אף דבשאר מים אין לחוש לשרטון יש לחוש לקרישת המים ולא יהנה מחיצות תלוי' ואמאי התירו לשפוך א"כ מוכח מכל הנ"ל דלא חששו חכמי התלמוד ופוסקים ראשונים לחששא דט"ז כלל. | |||
<small>טעם נכון דקרישת המים לא יבטלו מחיצות</small>{{ש}} | |||
והטעם לדבר זה נלפע"ד הואיל דקיי"ל בפ' הזורק דאין מים מבטלים מחיצה אף שנקרשו אין מבטלין דהוי כמו מים ולא דמי לפירות כמו שעלה על דעת הט"ז כי אף שנקרשו דינו כמו אם עדיין מים כמו שכתב הר"ן בפירוש בסוף פ' במה טומנין גבי אין מוסקין לא את השלג ולא את הברד כו' וכתב הר"ן ודוקא היכא דעביד בידים כו' ולא דמי למשקין שזבו משום דהנהו בעודם קרושים תורת משקין עליהן לכל דבר עכ"ל: | |||
'''א"כ''' כיון --- | '''א"כ''' כיון --- | ||