חכמת אדם/קב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 92 בתים ,  28 במאי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{אות סעיף|א}} {{מרכז|{{גופן|5||'''דין תקנות הקהל {{ממ|סימן רכ"ח}} [*) כל דינים הללו היו בימים הקדמונים, כי עתה נשבר שבט החרם והנדוי מיד הב"ד והקהל אם לא עפ"י רשיון המלוכה והממשלה ואם גזרו הקהל אם הוא נגד רשיון המלוכה מותר לעבור כמבואר לקמן סי' ד'.]'''}}}}<br>כל ב"ד שבעירו וכן זט"הע הנבחר ע"פי הסכמת המנהג שנוהגים בעירם היה להם בימי קדם דין כב"ד הגדול שהיו יכולים לתקן תקנות ולהחרי' ולהשביע וכל תקנה שתקנו בחרם היה לו כל דין איסורא דאורייתא והולכין בספיקו לחומרא. ואם תקנו בלא חרם ושבועה אלא תקנה בעלמ' הוא ככל מילתא דרבנן והולכין בספיקו לקולא {{ממ|עיין סי' רי"ח ובש"ך ס"ק ג' ובסי' רכ"ח ט"ז ס"ק מ"ב}} כללו של דבר כמו שמחו בין לקיים תקנות חכמים שתקנו לנו אנשי כנ"הג ותנאים ואמוראים כך מחוייבי' לקיים כל תקנו' הקהל שתקנו בעירם אם לא שמתקנין דבר שאין רוב ציבו' יכולין לעמוד בו {{ממ|ססי' רכ"ח}} דאז אינו חל כלל ולא יוכל שום אדם לומר לא שמעתי החרם כי אע"פי שלא שמעו כלל אפ"ה חל חרם הציבור על כל אדם ואפילו אותן שאינם נותנים מס ואסור לעבור על חומרי המקום כ"ז שהוא בתחום העיר {{ממ|סי' רכ"ח סעיף ל"ג}}:
{{מרכז|{{גופן|5||'''דין תקנות הקהל''' {{ממ|סימן רכ"ח}}}}{{עוגן חוזר עליון חופשי|*)}}}}
 
{{אות סעיף|א}} כל ב"ד שבעירו וכן זטה"ע הנבחר עפ"י הסכמת המנהג שנוהגים בעירם היה להם בימי קדם דין כב"ד הגדול שהיו יכולים לתקן תקנות ולהחרי' ולהשביע וכל תקנה שתקנו בחרם היה לו כל דין איסורא דאורייתא והולכין בספיקו לחומרא. ואם תקנו בלא חרם ושבועה אלא תקנה בעלמ' הוא ככל מילתא דרבנן והולכין בספיקו לקולא {{ממ|עיין סי' רי"ח ובש"ך ס"ק ג' ובסי' רכ"ח ט"ז ס"ק מ"ב}} כללו של דבר כמו שמחו בין לקיים תקנות חכמים שתקנו לנו אנשי כנ"הג ותנאים ואמוראים כך מחוייבי' לקיים כל תקנו' הקהל שתקנו בעירם אם לא שמתקנין דבר שאין רוב ציבו' יכולין לעמוד בו {{ממ|ססי' רכ"ח}} דאז אינו חל כלל ולא יוכל שום אדם לומר לא שמעתי החרם כי אע"פי שלא שמעו כלל אפ"ה חל חרם הציבור על כל אדם ואפילו אותן שאינם נותנים מס ואסור לעבור על חומרי המקום כ"ז שהוא בתחום העיר {{ממ|סי' רכ"ח סעיף ל"ג}}:


{{אות סעיף|ב}} אם תיקנו אתה דבר בחרם ונידוי בעת שהיו שרויין על אדמתן היה חל גם על דורות הבאים ויכולין לתקן שאפילו מי שישנה מקומו וידור בעיר אחרת {{ממ|ועיין סי' רי"ד}} ואז חל החרם אף על הבאים אחריהם ואפשר אפי' לא פרשו כן חל החרם דאע"פי דבשאר דברים כשאין דעתו לחזור מותר הכא חרם זה אקרפתא דגברי מונח {{ממ|שם בש"ך ס"ק צ"ד}}:
{{אות סעיף|ב}} אם תיקנו אתה דבר בחרם ונידוי בעת שהיו שרויין על אדמתן היה חל גם על דורות הבאים ויכולין לתקן שאפילו מי שישנה מקומו וידור בעיר אחרת {{ממ|ועיין סי' רי"ד}} ואז חל החרם אף על הבאים אחריהם ואפשר אפי' לא פרשו כן חל החרם דאע"פי דבשאר דברים כשאין דעתו לחזור מותר הכא חרם זה אקרפתא דגברי מונח {{ממ|שם בש"ך ס"ק צ"ד}}:
שורה 51: שורה 53:




----
{{עוגן חוזר תחתון חופשי|*)}} כל דינים הללו היו בימים הקדמונים, כי עתה נשבר שבט החרם והנדוי מיד הב"ד והקהל אם לא עפ"י רשיון המלוכה והממשלה ואם גזרו הקהל אם הוא נגד רשיון המלוכה מותר לעבור כמבואר לקמן סי' ד'.
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט