תועפות ראם/מא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} בנדפס סי' רי"ג.

{{עוגןמ|ב}} מן האירוסין. דומיא דגרושה ועיי"ש תוד"ה דומיא כו' וי"ל דלחומרא מקשינן ובתוס' רעק"א הניח דבריהם בצע"ג מה תירצו דלחומרא מקשינן דזהו שייך אם הברירה להקיש לזה או לזה אבל הכא מכח גז"ש דאלמנה אלמנה מתמר דהיא מן הנשואין מוכח דאקשינן גרושה לאלמנה דבהיפוך יתבטל הגז"ש דאלמנה וא"כ יש לקיים שניהם הגז"ש וההיקש עכ"ד וז"ל הריטב"א בחי' ליבמות שם דאלמנה לא הוי לימוד גמור מההיא דתמר לאפוקי לדידה ולגרושה מפשוטא דמשתמעי בין מן האירוסין בין מן הנשואין וטפי עדיף דתיהוי אלמנה כגרושה ולהחמיר ונשבקי' לקרא כפשוטיה עכ"ל וזהו כוונת התוס' והרשב"א בתירוצם לפרש"י ומיושב קושיית הגרעק"א.  

{{עוגןמ|ג}} מאחיו זה כהן גדול אשר כו' כ"ה בנדפס וכצ"ל.

{{עוגןמ|ד}} יקחו. ט"ס וצ"ל יקח.

{{עוגןמ|ה}} וכולן כצ"ל.

{{עוגןמ|ו}} הן לא פורע ולא פורם ואינו כו' כצ"ל.

{{עוגןמ|ז}} נמשח יום א' ונתרבה יום א' ליתא לפנינו ביומא שם והגרש"ש שם כ' טעם כיון דאשמעינן יום א' בכל אחד לבד לא חש עוד לאשמעינן יום אחד בשניהם יחד והפנ"י בליקוטים השייכים למס' יומא צדד לומר דלעולם בחד מנייהו בעינן כל ז' או במשיחה או ברבויי משא"כ בנמשח יום א' ונתרבה יום א' עבודתו פסולה עיי"ש ובהתו"ה לת"כ שם כ' דט"ס ביומא וצ"ל שם נתרבה יום א' ונמשח יום א' ולזה שומעין שאמר כהלכה ודברי רבינו מבוארין כדבריו שבאמת הי' כתוב לפניו בגמרא יומא שם נמשח יום א' ונתרבה יום א'.  

{{עוגןמ|ח}} אין. ט"ס וצ"ל דין וכ"ה בנדפס.

{{עוגןמ|ט}} ולא יחלל כתיב. בגמרא איתא ולא יחלל זרעו בעמיו א"ר והרי כו' ומזה פי' הסמ"ג לאוין קכ"ה בעמיו זו אשתו וענין הכתוב לומר שלא יחלל כשרים לא האשה ולא זרעו אולם מהרש"ל בביאוריו שם תמה על הסמ"ג וכמ"ש ב[[בבלי/קידושין/עז/א|קדושין ע"ז א']] א"ק לא יחלל זה שהיה כשר ונתחלל עי"ש פרש"י. אבל בירושלמי [[ירושלמי/סוטה/ג/ז|פ"ג דסוטה ה"ז]] ו[[ירושלמי/מכות/א/א|פ"ק דמכות ה"א]] סיימו בברייתא דקדושין שם ת"ל לא יחול ולא יחלל דרשו ממה שבא בכפל הלמ"ד חילולים הרבה ולפמש"כ התוס' ב[[תוספות/תמורה/ה/ב#שאני|תמורה ה' ב']] ד"ה שאני לרבא דס"ל אי עביד לא מהני אתיא מיתורא דלמ"ד שניה דתפסי בה קדושין משא"כ לאביי דאי עביד מהני בלא"ה תפסי בה קדושין מבע"ל יתורא דלמ"ד שניה אחד לו ואחד לה שהיא עצמה מתחללת כמ"ש בגמרא שם וא"כ יש ליישב ד' הסמ"ג לרבא ומדוייק בגמרא קדושין ע"ח א' בדברי רבא ולא יחלל זרעו בעמיו אמר רחמנא וכפי' הסמ"ג בעמיו זו אשתו וכן פרש"י יבמות ט"ו ב'. ומה שפרש"י קדושין ע"ה א' ד"ה מכהן גדול באלמנה היינו לאביי משא"כ לרבא ומיושב קושיית מהרש"א בפרש"י יבמות שם ועיין מהרש"א [[מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/נא/א|סנהדרין נ"א א']] ועיין שער המלך [[שער המלך/איסורי ביאה/יט#רפי"ט מהל' א"ב כי"ב]]: