21
עריכות
מראי מקומות/ברכות/כד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביאורים ממשתתפי מסלול חזרה ברכות
ישיבה על קברו (שיחה | תרומות) (תבנית שולי הגליון) |
ישיבה על קברו (שיחה | תרומות) (ביאורים ממשתתפי מסלול חזרה ברכות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#לדידי|ד"ה לדידי]]}} פירש שכלל לא היה מזקיקו להפסיק. והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#אמר|ד"ה אמר]]}} פירשו שלא היה מצריכו לחזור לראש, וזאת משתי סיבות: א. שדעת רבי יוחנן שאין צריך לחזור לראש כמבואר בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לד/ב|לד:]]}} לענין שמיעת תשע תקיעות בתשע שעות{{הערה|ועיין לעיל בתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/כב/ב#אלא|כב: ד"ה אלא]]}} שחילקו בין הדברים.}}, ועוד שכיון שלדעת רבי יוחנן אינו צריך להפסיק הרי חשוב הוא ראוי ולכן אינו צריך לחזור לראש. | רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#לדידי|ד"ה לדידי]]}} פירש שכלל לא היה מזקיקו להפסיק. והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#אמר|ד"ה אמר]]}} פירשו שלא היה מצריכו לחזור לראש, וזאת משתי סיבות: א. שדעת רבי יוחנן שאין צריך לחזור לראש כמבואר בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לד/ב|לד:]]}} לענין שמיעת תשע תקיעות בתשע שעות{{הערה|ועיין לעיל בתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/כב/ב#אלא|כב: ד"ה אלא]]}} שחילקו בין הדברים.}}, ועוד שכיון שלדעת רבי יוחנן אינו צריך להפסיק הרי חשוב הוא ראוי ולכן אינו צריך לחזור לראש. | ||
== הוי מושכי העון בחבלי השוא == | |||
רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#בחבלי|ד"ה בחבלי]]}} פירש בחבלים שאינם חזקים אלא נוחין להנתק, הן מושכין העון על עצמם, אף זה על ידי דבור בעלמא הוא נענש. והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#בחבלי|ד"ה בחבלי]]}} פירשו ששוא הוא לשון חינם, שבחינם מושך עליו עון כי טוב היה שלא היה מקיים כלל מצוה זו. שאינה מצוה אלא עבירה. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||