שיחה:בבלי/שבת/לז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

== כמה הערות בפשט בסוגיא ==

'''א. מהו לסמוך.''' יש להבין את הספק, כי לכאורה אם הוא בדרגת חום כמעל הכירה יש מקום לאסור ואם לא לא, אך י"ל בפשיטות שאף בכירה הרי תלוי בסוגים שונים של כירה לגבי חומם וכמות העצים וכדומה אלא גדר גדרו שכירה אסור באופן שאינה גרופה וקטומה ועל כך מסתפקת הגמרא אם אף בסמיכה יאסרו. וכעין זה אפשר לומר שבודאי סמיכה אין בה חום כ"כ אלא שהו"א שכשם שבאופני הכירה שאין חומם רב אסרו כחלק מגזירת כירה בגלל האופנים שיש את החשש הוא הדין שאסרו אף בסמיכה והכל אחד. והיה אפשר לומר עוד שבכה"ג לא מיחזי כמבשל ולכן לא אסרו, אך ברש"י במשנה מבואר שכל הסברא של מיחזי כמבשל היא בבית שמאי בגרופה וקטומה ולא באופנים שאסור באינה גרופה וקטומה. ועיין [[שיחה:רש"י/שבת/לו/ב|דף השיחה רש"י שבת לו:]] שם רציתי לפרש שלדעת רש"י איסור שהייה מדין הטמנה הוא ולפי זה יש לומר שכשמניח ליד הכירה אין זה נראה כהטמנה, ורק מעל הכירה חשבינן לה כהטמנה (והיינו להצד שההטמנה היא מצד הכירה עצמה שמניחים בתוכה או מעליה באופן שנראה כהטמנה בתוכה שנמצא מעל הפתח, ולא מטעם שמטמין בקדירה שזו סברא השייכת גם בסמיכה). אך יעויין בהמשך הסוגיא 'שאני התם דכיון דמידליא שליט בה אוירא', משמע שעיקר החשש היה שמא באמת חומו גדול וע"ז שייך הסברא דשליט בה אוירא ואין החום גדול, ויל"ד בזה.

'''ב. תא דשמע דאמר רב ספרא כו' מאי הוי עלה.''' צ"ב שתחילה מביאה הגמרא ראייה מדברי רב ספרא אמר רב חייא לאסור ואחר מקשינן מאי הוי עלה, וביותר שהמסקנא היא להפך בראיה מברייתא ואיך יתיישבו מימרת רב חייא והברייתא זו עם זו. ואולי ר' חייא היינו ברייתא שנשנית בי ר' חייא ואילו מסקנת הגמרא היא מברייתא דנשנית בי ר' אושעיא וכך משמע מדאמר ר' יצחק בר נחמני א"ר '''אושעיא''' קטמה והובערה משהין עליה חמין שהוחמו כל צרכן והיינו דחשבינן לה כאינה גרופה וקטומה וזה נסתר מדברי ר' חייא ואם איירי בב' ברייתות וזה ששנה זה לא שנה זה, אתי שפיר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:01, 27 באפריל 2020 (UTC)