2,169
עריכות
שיחה:רש"י/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תשובה
(תשובה) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
::אני רוצה לומר שקדירה כשהיא על גבי אש - חשובה כהטמנה. כי הסיר לא משמש רק ככיסוי אלא גם כחלק מתהליך הבישול, ולא רק היכי תימצי להחזקת האוכל על גבי האש, ולכן דנים את הנחת הקדירה בגדרים של הטמנה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 09:30, 27 באפריל 2020 (UTC) | ::אני רוצה לומר שקדירה כשהיא על גבי אש - חשובה כהטמנה. כי הסיר לא משמש רק ככיסוי אלא גם כחלק מתהליך הבישול, ולא רק היכי תימצי להחזקת האוכל על גבי האש, ולכן דנים את הנחת הקדירה בגדרים של הטמנה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 09:30, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
:::קדירה גם אם היא הטמנה היא לא דבר המוסיף הבל, ואתה מחדש שבכה"ג חשיב הטמנה בדבר המוסיף הבל. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 09:46, 27 באפריל 2020 (UTC) | :::קדירה גם אם היא הטמנה היא לא דבר המוסיף הבל, ואתה מחדש שבכה"ג חשיב הטמנה בדבר המוסיף הבל. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 09:46, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
כתוב בגמרא להלן שגם דבר שלא מוסיף הבל אם מניחים אותו כשמתחתיו יש משהו שגורם להגברת ההבל בכל העסק - זה אסור משום הטמנה. ראה [[בבלי/שבת/מז/ב|דף מז עמוד ב]] קופה שטמן בה אסור להניחה מעל גפת של זיתים. וראה תוספות שם {{ממ|[[תוספות/שבת/מח/א|מח. ד"ה דזיתים]]}} שהקשו איך אנחנו מניחים על גבי כירה הרי הכירה מוסיפה הבל מלמטה כמו גפת של זיתים והיה אפשר לומר שאכן דעת רש"י שהטעם בגמרא שם הוא משום הטמנה וכנ"ל, ושזה באמת הטעם שבהנחה על גבי כירה בעינן כירה גרופה. ומה שתוס' מקשים שם שהרי הכירה מעלה הבל זה בדיוק מה שתוס' מקשים כאן {{ממ|[[תוספות/שבת/לו/ב#לא|לו: ד"ה לא]]}} על שיטת רש"י שאפילו בגרופה וקטומה היא מוספת הבל יותר מכמה דברים השנויין בבמה טומנין. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 09:49, 27 באפריל 2020 (UTC) | |||
== ד"ה אבל לא תבשיל == | == ד"ה אבל לא תבשיל == | ||
רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | ||