שיחה:רש"י/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

:יש שמסבירים ברש"י שהמשנה עוסקת גם בהטמנה, ויש שמסבירים שרש"י למד ששהייה והטמנה שוים וגם בהטמנה הסברא של מוסיף הבל היא לא רק לדמות טומן בגפת לטומן ברמץ אלא גם טומן ברמץ שאסור שמא יחתה בגחלים הוא רק משום שמוסיף הבל, וה"ה כאן האיסור שהייה הוא רק במוסיף הבל, וכן לרש"י יהיה אסור להשהות ע"ג דבר שמוסיף הבל אף אם לא יהיה חשש שיחתה כעת בגחלים אטו שמא ישהה ע"ג דבר ששייך בו חשש זה [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 09:06, 27 באפריל 2020 (UTC)

::אני רוצה לומר שקדירה כשהיא על גבי אש - חשובה כהטמנה. כי הסיר לא משמש רק ככיסוי אלא גם כחלק מתהליך הבישול, ולא רק היכי תימצי להחזקת האוכל על גבי האש, ולכן דנים את הנחת הקדירה בגדרים של הטמנה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 09:30, 27 באפריל 2020 (UTC)

== ד"ה אבל לא תבשיל ==

רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC)