רש"י/דברים/כג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,371 בתים ,  14 באפריל 2020
תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא')
 
(תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל)
שורה 3: שורה 3:


{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
 
== א ==
== א ==


'''לא יקח.'''  אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (עי' קידושין ס"ז):
'''לא יקח.'''  אין לו בה לקוחין ואין קדושין תופסין בה {{ממ|עי' קידושין ס"ז}}:


'''ולא יגלה כנף אביו.'''  שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו, וַהֲרֵי כְּבָר הֻזְהַר עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ (ויקרא י"ח) אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין, וְלִסְמֹךְ לָהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר, לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט):
'''ולא יגלה כנף אביו.'''  שומרת יבם של אביו הראויה לאביו, והרי כבר הזהר עליה משום ערות אחי אביך {{ממ|ויקרא י"ח}} אלא לעבר על זו בשני לאוין, ולסמך לה לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחיבי כרתות, וקל וחמר מחיבי מיתות בית דין, שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת {{ממ|יבמות מ"ט}}:


== ב ==
== ב ==


'''פצוע דכה.'''  שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵיצִים שֶׁלּוֹ:
'''פצוע דכה.'''  שנפצעו או שנדכאו ביצים שלו:


'''וכרות שפכה.'''  שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת וְאֵינוֹ מוֹלִיד (ספרי; יבמות ע'):
'''וכרות שפכה.'''  שנכרת הגיד ושוב אינו יורה קלוח זרע אלא שופך ושותת ואינו מוליד {{ממ|ספרי. יבמות ע'}}:


== ג ==
== ג ==


'''לא יבא ממזר בקהל ה'.'''  לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:
'''לא יבא ממזר בקהל ה'.'''  לא ישא ישראלית:


== ד ==
== ד ==


'''לא יבא עמוני.'''  לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:
'''לא יבא עמוני.'''  לא ישא ישראלית:


== ה ==
== ה ==


'''על דבר.'''  עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם:
'''על דבר.'''  על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם:


'''בדרך.'''  כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (ספרי):
'''בדרך.'''  כשהייתם בטרוף {{ממ|ספרי}}:


== ז ==
== ז ==


'''לא תדרש שלמם.'''  מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּ"לֹ ''' לא תדרש שלמם'''  (עי' ספרי):
'''לא תדרש שלמם.'''  מכלל שנאמר עמך ישב בקרבך יכול אף זה כן, ת"ל ''' לא תדרש שלמם'''  {{ממ|עי' ספרי}}:


== ח ==
== ח ==


'''לא תתעב אדמי.'''  לְגַמְרֵי, וְאַעַ"פִּ שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ:
'''לא תתעב אדמי.'''  לגמרי, ואע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:


'''לא תתעב מצרי.'''  מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. לְפִיכָךְ —
'''לא תתעב מצרי.'''  מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק. לפיכך,


== ט ==
== ט ==


'''בנים אשר יולדו להם דור שלישי וגו'.'''  וּשְׁאָר אֻמּוֹת מֻתָּרִים מִיָּד, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּחֲטִיא לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרְגוֹ הוֹרְגוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲטִיאוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, לְפִיכָךְ אֱדוֹם שֶׁקִּדְּמָם בַּחֶרֶב לֹא נִתְעַב, וְכֵן מִצְרַיִם שֶׁטִּבְּעוּם, וְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱטִיאוּם נִתְעֲבוּ (ספרי):
'''בנים אשר יולדו להם דור שלישי וגו'.'''  ושאר אמות מתרים מיד, הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב, וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו {{ממ|ספרי}}:


== י ==
== י ==


'''כי תצא וגו' … ונשמרת.'''  שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (תלמוד ירושלמי שבת ב'):
'''כי תצא וגו' … ונשמרת.'''  שהשטן מקטרג בשעת הסכנה {{ממ|תלמוד ירושלמי שבת ב'}}:


== יא ==
== יא ==


'''מקרה לילה.'''  דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה (ספרי):
'''מקרה לילה.'''  דבר הכתוב בהווה {{ממ|ספרי}}:


'''ויצא אל מחוץ למחנה.'''  זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה:
'''ויצא אל מחוץ למחנה.'''  זו מצות עשה:


'''לא יבא אל תוך המחנה.'''  זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (שם), וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְכָל שֶׁכֵּן לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה (עי' פסחים ס"ח):
'''לא יבא אל תוך המחנה.'''  זו מצות לא תעשה {{ממ|שם}}, ואסור לכנס למחנה לויה, וכל שכן למחנה שכינה {{ממ|עי' פסחים ס"ח}}:


== יב ==
== יב ==


'''והיה לפנות ערב.'''  סָמוּךְ לְהֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבֹּל, שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (עי' ספרי):
'''והיה לפנות ערב.'''  סמוך להערב שמשו יטבל, שאינו טהור בלא הערב השמש {{ממ|עי' ספרי}}:


== יג ==
== יג ==


'''ויד תהיה לך.'''  כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמוֹ אִישׁ עַל יָדוֹ (במדבר ב'):
'''ויד תהיה לך.'''  כתרגומו, כמו איש על ידו {{ממ|במדבר ב'}}:


'''מחוץ למחנה.'''  חוּץ לֶעָנָן:
'''מחוץ למחנה.'''  חוץ לענן:


== יד ==
== יד ==


'''על אזנך.'''  לְבַד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישְׁךָ:
'''על אזנך.'''  לבד משאר כלי תשמישך:


'''אזנך.'''  כְּמוֹ כְּלִי זַיִן:
'''אזנך.'''  כמו כלי זין:


== טו ==
== טו ==


'''ולא יראה בך.'''  הַקָּבָּ"ה ''' ערות דבר''' :
'''ולא יראה בך.'''  הקב"ה ''' ערות דבר''' :


== טז ==
== טז ==


'''לא תסגיר עבד.'''  כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּ"אַ — אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (גיטין מ"ה):
'''לא תסגיר עבד.'''  כתרגומו. ד"א, אפלו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל {{ממ|גיטין מ"ה}}:


== יח ==
== יח ==


'''לא תהיה קדשה.'''  מֻפְקֶרֶת מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת:
'''לא תהיה קדשה.'''  מפקרת מקדשת ומזמנת לזנות:


'''ולא יהיה קדש.'''  מְזֻמָּן לְמִשְׁכַּב זְכוּר; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "לָא תְהֵא אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עָבֵד", שֶׁאַף זוֹ מֻפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה, שֶׁאַף הוּא נַעֲשֶׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ, שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ (עי' קידושין ס"ח):
'''ולא יהיה קדש.'''  מזמן למשכב זכור. ואנקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבד, שאף זו מפקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הקשו לחמור, שנאמר שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמה, שאף הוא נעשה קדש על ידה, שכל בעילותיו בעילות זנות, שאין קדושין תופסין לו בה {{ממ|עי' קידושין ס"ח}}:


== יט ==
== יט ==


'''אתנן זונה.'''  נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ פָּסוּל לְהַקְרָבָה:
'''אתנן זונה.'''  נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:


'''ומחיר כלב.'''  הֶחֱלִיף שֶׂה בְכֶלֶב (ספרי; תמורה כ"ט):
'''ומחיר כלב.'''  החליף שה בכלב {{ממ|ספרי. תמורה כ"ט}}:


'''גם שניהם.'''  לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (שם ל'):
'''גם שניהם.'''  לרבות שנוייהם, כגון חטים ועשאן סלת {{ממ|שם ל'}}:


== כ ==
== כ ==


'''לא תשיך.'''  אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה (עי' ספרי) (וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ):
'''לא תשיך.'''  אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה {{ממ|עי' ספרי}} {{ממ|ואחר כך אזהרה למלוה את כספך לא תתן לו בנשך}}:


== כא ==
== כא ==


'''לנכרי תשיך.'''  וְלֹא לְאָחִיךָ, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוין וַעֲשֵׂה:
'''לנכרי תשיך.'''  ולא לאחיך, לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבר עליו בשני לאוין ועשה:


== כב ==
== כב ==


'''לא תאחר לשלמו.'''  שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים, וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא (ראש השנה ד'):
'''לא תאחר לשלמו.'''  שלושה רגלים, ולמדוהו רבותינו מן המקרא {{ממ|ראש השנה ד'}}:


== כד ==
== כד ==


'''מוצא שפתיך תשמר.'''  לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה (שם ו'):
'''מוצא שפתיך תשמר.'''  לתן עשה על לא תעשה {{ממ|שם ו'}}:


== כה ==
== כה ==


'''כי תבא בכרם רעך.'''  בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
'''כי תבא בכרם רעך.'''  בפועל הכתוב מדבר:


'''כנפשך.'''  כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה:
'''כנפשך.'''  כמה שתרצה:


'''שבעך.'''  וְלֹא אֲכִילָה גַסָּה (בבא מציעא פ"ז):
'''שבעך.'''  ולא אכילה גסה {{ממ|בבא מציעא פ"ז}}:


'''ואל כליך לא תתן.'''  מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי; בבא מציעא פ"ט), אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ אֵינוֹ אוֹכֵל (שם פ"ז):
'''ואל כליך לא תתן.'''  מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית {{ממ|ספרי. בבא מציעא פ"ט}}, אבל אם בא לעדר ולקשקש אינו אוכל {{ממ|שם פ"ז}}:


== כו ==
== כו ==


'''כי תבא בקמת רעך.'''  אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
'''כי תבא בקמת רעך.'''  אף זו בפועל הכתוב מדבר:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט